בראשית דברי אני רוצה להודות למועצת יש"ע ואמנה על העשייה החיובית למען יישוב ארץ ישראל, אך יחד עם זאת ישנה ביקורת שמחובתי להעלות בכתב וזאת אעשה במאמר זה:
לפני כשלוש שנים גירשה מדינת ישראל את חלוצי גוש קטיף מאדמתם, מועצת יש"ע הובילה את המאבק בגירוש ונכשלה במאבקה , לא התוצאה של הגירוש היא הכישלון, אלא ההרגשה שנשארה בפה של השלטון ושל השמאל היא הבעיה המרכזית והיא הכישלון "טעם של עוד", הרגשה של ניצחון של השלטון ללא מאבק מצידינו.
כמה בעיות מרכזיות הובילו לכישלון זה:
1. ההתנגדות לסירוב פקודה
2. הפנינג כפר מימון
3. היעדר תוכנית התנגדות אקטיבית ואפקטיבית
4. ההתנגדות לחסימת כבישים
5. היעדר רצון אמיתי ונחוש להיות בגוש בהמונינו ביום הגירוש
6. באהבה לא מנצחים שום מאבק
פחד מניצחון במאבק מול השלטון
גם היום כאשר אנו עומדים מול עקירת מיגרון (חס ושלום), חותמים במועצת יש"ע ואמנה על הסכמים עם הממשלה, ואף מובילים רעיון מהפכני: העתקת ישובים?!
גם היום כאשר אנו עומדים מול עקירת מיגרון (חס ושלום), חותמים במועצת יש"ע ואמנה על הסכמים עם הממשלה, ואף מובילים רעיון מהפכני: העתקת ישובים?!
אולי בכל פעם שתהייה לשלטון בעיה עם מיקום של יישוב מסוים פשוט נסכים להעתקה שלו!
למה לא הסכמנו להעתקת גוש קטיף לכיסופים?
למה שלא נסכים להעתקת יישובי בנימין לאדם?
למה שלא נסכים להעתקת יישובי השומרון לאלקנה ?
הבנייה של אמנה לא נותנת לה בעלות על היישובים ושום זכות לשאת ולתת בעניינם. למועצת יש"ע אין בעלות ושום סמכות לשאת ולתת בענייני היישובים בעתידם ובדרכי מאבקם. בחרנו בראש מועצה מוניציפאלי ולא בחרנו קבוצת מנהיגים שיחליטו על עתיד ההתיישבות ועל דרך המאבק.
מי מינה או בחר את מועצת יש"ע?
"המועצה החדשה" לא תהיה חדשה כל עוד היא מסתמכת על המועצה שנכשלה. חייבים דרך חדשה שמובלת ע"י מנהיגים חדשים.
ארץ ישראל שלנו היא, כל גרגר בה קדוש ובבעלותנו, ולאף אחד אין שום רשות לשאת ולתת עליו. אף שעל, גרגר, מאחז, יישוב לא עומד לשום משא ומתן.
במאבק במיגרון ובעמונה, בהצלחה בחומש ובכל מאבק הנקרה בדרכנו, עלינו להרים ראש ולהאמין בצדקת מאבקינו. את המאבק הנחוש בעמונה ואת החזרה המופלאה לחומש הוביל הציבור הקדוש, לא מועצת יש"ע ולא אמנה, אלא הציבור הנחוש, האמיתי וחסר הפשרות.
דרך המאבק והצדק שעומד מאחוריו חשובים מהתוצאות הזמניות של אותו מאבק. האם עדיף יישוב שיישאר על כנו במחיר וויתור על צלם דמותנו ועקרונותינו?! המטרה היא להשאיר כל יישוב על כנו אך לא במחיר של בגידה.
אנשי המועצה שנכשלו בהובלת המאבקים חייבים להודות בטעויותיהם ולהפסיק להתבצר בעמדותיהם 
אנשי המועצה שנכשלו בהובלת המאבקים חייבים להודות בטעויותיהם ולהפסיק להתבצר בעמדותיהם ולהמשיך ולהסביר לנו הציבור עד כמה צדקו בדרך מאבקם!
אין מקום לעסקנים בהובלת המאבק, דרושים מנהיגים שמטרתם נובעת מעמוד שידרה יציב, מאמונה מוחלטת בצדקת הדרך.
שנזכה כולנו לאהבת ארץ ישראל אמיתית וחסרת פשרות.
זעקי ארץ אהובה, אנו מקשיבים לך תמיד ונעשה הכול להיאחז בכל גרגר וגרגר מאדמתך הקדושה.