קולמוס הלב

מעטים הם הרבנים אשר שינסו קולמוסיהם וחרטו על הכתב את סיפור חייהם. מרן הגאון רבי כלפון משה הכהן זצוק"ל נמנה על אחד מהם. למרות שלא תיעד את קורותיו בצורה כרונולוגית ומסודרת, הוא מילא פנקסים רבים בזיכרונותיו, חלומותיו, ניסים שאירעו עימו ועוד ועוד. כי כן היה דרכו לשפות עלי גליון כל דבר חשוב שנצר בליבו.

כדי להבין זאת, עלינו להקדים כי כידוע אדם העובר חוויה מסעירה או מרגשת אינו יכול להשקיט רוחו ולהירגע עד אשר ישיח בפני חברו את אשר קרהו. וכפי שאמר איוב "אדברה וְיִרְוַח לי" (איוב ל"ב, כ')

זכרונות אלו הודפסו בתחילת חלק מספריו בשם "סתרי משה", וכעת חלק נכבד מהם שולב כל דבר במקומו בספר החדש "עמוד ההוראה" על תולדות חייו. ובאמת, יש לעמוד על כך, לאיזה צורך תיעד רבי כלפון את זכרונותיו חרף זמנו הצפוף? וכן יש לשאול על עוד כמה מגדולי ישראל כמרן החיד"א זצ"ל,שכתב יומן שלם על מסעותיו ברחבי העולם, וקרא שמו "מעגל טוב".

כדי להבין זאת, עלינו להקדים כי כידוע אדם העובר חוויה מסעירה או מרגשת אינו יכול להשקיט רוחו ולהירגע עד אשר ישיח בפני חברו את אשר קרהו. וכפי שאמר איוב "אדברה וְיִרְוַח לי" (איוב ל"ב, כ'). כאשר חולק אדם את רגשותיו עם זולתו הוא חש בפורקן, כאילו צרתו צרת רבים והאדם לו הוא מספר עבר יחד אתו את אותה חוויה.

מסיבה זו כותב הרב שמחה כהן שליט"א בספרו "תקשורת עם קהל ויחיד" (עמ' 37): ישנם אנשים שכאשר הם מספרים על צרתם לא תמיד כדאי להעניק להם עצות או לספר להם שגם עליך עברו מצוקות דומות, שכן כעת הם אינם זקוקים לעצה וניחום אלא הם רוצים שתדע כי הם מסכנים, שתאזין להם, שתחוש את מצוקתם. כאשר אתה מנסה לייעץ להם או להעמידם על טעותם, אתה מביע את הפעולה ההפוכה, לאמר: "זה לא כל כך נורא, גם עלי עברה כוס התרעלה".

ובכן, בזמנם שלא כמו בזמננו, שימשה הכתיבה כתחליף לדיבור שכן "הכתיבה היא קולמוס הלב". ולפי שרגילים היו בכתיבה, במקום לדבר ולספר את אשר עבר עליהם היו חורטים על הכתב את אשר בליבם

ובכן, בזמנם שלא כמו בזמננו, שימשה הכתיבה כתחליף לדיבור שכן "הכתיבה היא קולמוס הלב". ולפי שרגילים היו בכתיבה, במקום לדבר ולספר את אשר עבר עליהם היו חורטים על הכתב את אשר בליבם.

וכעת מובנת היטב בקשת איוב (יט, כג): "מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויוחקו". מתחנן איוב: הלואי ויכתבו יסורי וצרותי, ואז אתחלק במועקתי עם אחרים, וכך יקל עלי הסבל. מסיבה זו, גם רבי כלפון כאשר נפטר עליו בנו בכורו או כאשר חלם חלום מסעיר וכדומה, דרך הכתיבה מצא פורקן ושחרור לרגשותיו הגואים שהציפו את כל כולו.

ובעניין זה, שמעתי מפי הרה"ג ר' מיכאל סגרון שליט"א כי זוהי הסיבה לתמיהת רבים: מדוע בין שיריו של רבי יהודה הלוי זצ"ל מצויים גם שירי חול על נסיעותיו ועל דברים שאירעו עימו. ולפי האמור מובן, שכן בדרך זו יכול היה לפרוק את רגשותיו שהיו עצורים בקרבו ולא נותנים לו מנוח, כי יש אנשים הפורקים את רגשותיהם בדיבור ויש בכתיבה.