ישנה תופעה מרתקת מאוד בפוליטיקה הישראלית, קוראים לה: משה פייגלין. מתנגדיו ושונאיו של הפוליטיקאי המאוד אמיץ הזה (בעניין זה אין מחלוקת מימין ומשמאל), אוהבים לכנות את התופעה בשם הנלעג – "הפייגלינים" כדי להדיר את פייגלין וחבריו משדה קרב הרעיונות ולהציגו כאיש לא לגיטימי.
עכשיו תראו סיפור מעניין: אני תושב ת"א, ימני בדעותיי ודי חילוני באורחות חיי, למרות, שהמסורת חשובה לי מאוד וכן התרבות היהודית והדתית של עמי יקרות לי מאוד. חברי בת"א, מימין ומשמאל, מכירים אותי כאדם ימני העומד על דעותיו. תמיד ניהלנו אני וחברי ויכוחים אידיאולוגיים על המדינה והחברה, והמחלוקות הרגילות בין שמאל לימין. תמיד כיבדו אותי ואת דעותיי גם כאשר הם לא מצאו חן בעיני חברי מימין ומשמאל, וכך גם אני נהגתי איתם.
הצלם שצילם את משה פייגלין, צילם אותו מלמטה למעלה כאשר פייגלין מושיט את ידו כלפי מעלה. המסר מאוד ברור וזה הדבר הראשון שעולה בראש: גרמניה 1933
כך זה היה תמיד עד שאמרתי שפייגלין "מדבר אלי" והוא נשמע לי די הגיוני. מאז אותה הצהרה תמימה שבאה בעקבות מעקב די ממושך אחר דעותיו ומאמריו של משה פייגלין בתקשורת, נוצר נתק בתקשורת ואפילו כוניתי לא פעם "פייגלניסט" או "משיחיסט" ו"הזוי" הרוצה להפוך את מדינת ישראל לתיאוקרטיה עם שלטון דיקטוטרי – פשיסטי. אפילו נזרקה אלי פעם איזה אמירה חצי בצחוק חצי ברצינות: "אחרי שתשתלטו על המדינה (אני והפייגלינים) אתם לא תהרגו אותנו נכון"?
כמובן שהייתי מאוד המום מהתגובות הקיצוניות ואפילו פרנואידיות, לא רק של חברי, אלא של עיתונאים, פוליטיקאים וכל מי שפייגלין קצת מאיים עליו בחשיבה קצת אחרת ומיד מדביק תווית של "קיצונים" על הפייגלינים.
לא מזמן ראיתי תמונה של פייגלין בעיתון מעריב, אפילו לא הסתכלתי בכתבה ומה שנכתב שם, התבוננתי בתמונה כמה דקות ארוכות. משהו בתמונה היה לא בסדר. ישר עברו לי בראש מסרים שליליים במיוחד על הדמות וכל זה בלי שקראתי מילה אחת מהכתבה. הצלם שצילם את משה פייגלין, צילם אותו מלמטה למעלה כאשר פייגלין מושיט את ידו כלפי מעלה. המסר מאוד ברור וזה הדבר הראשון שעולה בראש: גרמניה 1933.
העיתון רומז בצורה מאוד ברורה: האיש הוא פאשיסט לאומן, גזען ושונא כל דבר ששונה ממנו. אחרי זה קראתי את הכתבה והיא עסקה בכלל בדרכים הלא דמוקרטיות שנתניהו מנסה להקשות על פייגלין מלהיבחר בכנסת. לקחתי את התמונה הזאת ועשיתי ניסוי בין חברי מימין ומשמאל. שאלתי, מה התמונה הזאת מזכירה לך? - כולם ענו מיד בלי לחשוב יותר מדי: נאצי!.
כאן הבנתי שמדבור בתעמולה מרושעת מהסוג הנלוז ביותר. מה שמדהים בכל הסיפור הזה זה שהפוליטיקאי פייגלין הוא אחד הפוליטיקאים הפוריים ביותר מבחינת הבעת דעות וכתיבת מאמרים. הכל גלוי. בקלות אפשר לדעת מה פייגלין חושב, למשל, בעניין כפייה דתית. אבל זה לא מפריע לכל מיני עיתונאים עצלים להאשים אותו בכפייה דתית ובהשמדת התרבות החילונית ומה לא. מי שיטרח לקרוא מה האיש אומר, היה מגלה שפייגלין הוא אחד המתנגדים הגדולים לחוקים דתיים. אבל העובדה הזאת לא מבלבלת את "מתעבי הפייגלינים" והם ממשיכים להתפלץ כל פעם מחדש מהאיש ומדרכו.
הפחד מפייגלין והתגובות הלא פורפורציונליות שייכות, לדעתי, לקבוצה שמרגישה שמתחיל להיות שינוי בצורת החשיבה בכל מיני נושאים מרכזיים בחברה הישראלית
הפחד מפייגלין והתגובות הלא פורפורציונליות שייכות, לדעתי, לקבוצה שמרגישה שמתחיל להיות שינוי בצורת החשיבה בכל מיני נושאים מרכזיים בחברה הישראלית. היום יותר מתמיד בית המשפט זוכה לחוסר אמון מצד 50% מאזרחי מדינת ישראל. השיתוק המדיני וההבנה ההולכת וגוברת שעם הפלסטינים לא יהיה שלום, לפחות לא במאה הזאת. התחושה שהגיע הזמן לשנות כיוון-פוליטי-מדיני-חברתי גורמת להרבה אנשים להיות פתוחים לרעיונות חדשים, ומאידך, אנשים אחרים מעדיפים להתבצר בעמדה הישנה והחמימה שלהם ולצעוק על כל מי שלא חושב כמוהם.
אין לי ספק שהפוליטיקה הישראלית חייבת אנשים מקוריים כדוגמת פייגלין, שיכניסו קצת חשיבה מקורית ולא בנאלית כמו הפוליטיקאים המשעממים וחסרי האידיאולוגיה שעובדים בשבילנו כרגע. הפחד והתיעוב מפייגלין רק גורמים לי לחשוב כל פעם מחדש שכנראה האיש הזה מייצג משהו מאוד טוב ואמיתי שהחברה שלנו זקוקה לו.