בהתפעלות חסרת-תקדים דיווחו כתבי "קול ישראל" על הבכי שתקף את השרה רוחמה אברהם-בלילה למשמע דברי הפרידה של אהוד אולמרט מקהל "קדימה". כל כך התפעלו הכתבים, עד שנתנו לרוחמה לגהק כמה נביחות של בכי אל המיקרופון בשידור חי מ"כפר המכביה" שבו התכנסו אנשי "קדימה" להיפרד ממנהיגם הנערץ בהרמת כוסית לראש השנה הבאה עלינו לטובה, כיוון שכבר נהיה בה, תודה לאל, בלי אולמרט.
"קדימה" מצטרפת לעוד הרבה גוויות פוליטיות שנופחו על-ידי התקשורת הישראלית בשנים האחרונות לבועות אדירות שהתפנצ'רו עד מהרה. בולטת בהן גיל (מפלגת הגמלאים) של רפי איתן, ולפניה – שינוי של טומי לפיד
למען האמת, אני חושב שלא מעטים בישראל נשמו לרווחה ובאי-אמון לנוכח העובדה שעידן אולמרט מסתיים. וטוב שהוא מסתיים בקרשנדו של המלצות להעמידו לדין על מעלליו ארוכי-השנים. לא מעט נשמו (עוד יותר) לרווחה לנוכח העובדה שבכך גם ייתם עידן "קדימה".
יש מי שסברו, שכמו שמשון, ייקום בנו אולמרט על שהעזנו להדיחו וייקח את כולנו עימו למחוזות ההרס והחורבן, והם יכולים, כנראה, לנשום לרווחה.
"קדימה" ניקזה זוהמה
"קדימה" מצטרפת לעוד הרבה גוויות פוליטיות שנופחו על-ידי התקשורת הישראלית בשנים האחרונות לבועות אדירות שהתפנצ'רו עד מהרה. בולטת בהן גיל (מפלגת הגמלאים) של רפי איתן, ולפניה – שינוי של טומי לפיד. הכל נזרק לפח הזבל של ההיסטוריה ללא חרטות וללא דמעות (פרט לאלו של רוחמה. האם בכתה השרה המהוללה, כיוון שאחרי הבחירות תצטרך למצוא לעצמה מקום עבודה חדש, תודה לאל?).
יחד עם זאת, ראוי לציין כי ל"קדימה" היה תפקיד חשוב במדינה: כמו סֶמֶט (פורונקל), ניקזה אליה הרבה זוהמה מכל המערכת הפוליטית הישראלית וריכזה אותה סביב דמותו המושחתת של אריק שרון. המפלגה נבנתה בצלמו ובדמותו, וכשעבר למחוזות התרדמת – המשיך אולמרט ביציקת דמותה בצלם תבניתו.
צריך להודות שהניקיון לא היה מושלם, אך היה יסודי למדי. לא פעם קראתי למפלגה זו "מפלגת האזיקים והחקירות", כיוון שלרגע נראה כי תיק במשטרה הוא תנאי לבכירות במפלגה זו.
מעבר לדוגמא האישית של אריק, אהוד אולמרט הוא זן בפני עצמו: שילוב נורא ונדיר במיוחד של שחיתות ושל זחיחות-דעת, וטוב שהוא נמחק מהמפה הפוליטית. אריק, לפחות, היה גנרל מעולה. אולמרט, מה עשה (חוץ מהרבה מאוד לביתו)?
מעבר לדוגמא האישית של אריק, אהוד אולמרט הוא זן בפני עצמו: שילוב נורא ונדיר במיוחד של שחיתות ושל זחיחות-דעת, וטוב שהוא נמחק מהמפה הפוליטית. אריק, לפחות, היה גנרל מעולה. אולמרט, מה עשה חוץ מהרבה מאוד לביתו? 
למרות זאת, איני מאמין שאהוד אולמרט יועמד לדין. לא אבכה כלל אם תחזיתי תתבדה.
מבט אל השלישייה המובילה במדינה, כולם אנשי "קדימה", מעורר גועל, בחילה עזה, וחרדה לגבי עתידנו. הכיצד התדרדרה מדינה צעירה לרמה כל כך נמוכה?!
עם תוצרת פגומה זו מבית-מדרשה של "קדימה" נצטרך, לצערי, להמשיך לחיות, לפחות, עד לבחירות. אני בטוח שהשלישייה עוד תאכיל אותנו מרורים ותרגילים כמיטב יכולתה. הרי לשם כך הגיעו ל"קדימה", ולכן נבחרו אנשיה לתפקידיהם.
הנחיות בימוי להצגת פרידה
להלן ציטוטים מדברי הפרידה של אולמרט, ובאותיות מוטות מובאות הערותיי להצגת הפרידה.
אולמרט: "... במקום לזכות באמון הבסיסי הזה, מצאתי את עצמי, מיד עם היבחרי, נתון בגל של חקירות, בדיקות וביקורות".
כידוע, סתם כך חקרו אודותיו ואודות חבורתו. וכידוע, לא נמצא דבר, פרט להר של ממצאים.
אולמרט: "בתחום הביטחון, חיזקנו את צה"ל, הוספנו לבניין כוחו וגייסנו משאבים אדירים שלא ניתנו לו בעבר. הצפון שקט ואינו נתון באיום מיידי. כושר ההרתעה של ישראל שופר ללא היכר".
כיוון שגדל בנחלת ז'בוטינסקי, אתמה האם אי-דבקותו באמת הולמת את ה"הדר"? ועוד שאלה קטנטנה: האם במהלך איסוף המעטפות וההכנות לחקירותיו היה לו זמן לקרוא את דו"ח וינוגרד?
אולמרט איחל למועמד שיחליפו, "שלא יידע את הרשעות והזדון שעברו עליי בשנה האחרונה".
ממש התחשק לי לגעות בבכי מר ונורא לנוכח העוול הנורא שנעשה לצדיק הכפרי. לא פלא שרוחמה לא התאפקה.
והוא צודק. בשום מקום אחר, מי שהיה כל חייו הבוגרים עובד ציבור אינו מצליח לצבור כל כך הרבה הון, רכוש ומעטפות. כאן בארץ חמדת אבות, ולא בשום מקום אחר, קמה ארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלותהקהל באולם קיבל את ראש הממשלה בחום רב. קולו של אולמרט נחנק מספר פעמים מהתרגשות.
גם אני נחנקתי מהתרגשות. מספרים על אחד מראשי מפא"י בשנות הארבעים שכתב בעצמו את נאומו (אז עוד לא היו תאילנדים), וציין באחד מדפיו: "כאן להגביר את הקול. הטיעון אינו משכנע כלל!". האם כותב נאומיו הורה כאן לאולמרט להחניק את קולו ולהתרגש?
אולמרט: "אני נרגש להיות כאן אתכם. זו ["קדימה"] מפלגה של העם בשביל העם".
ממש דוגמא נהדרת ליכולתו של אולמרט להגיד אמת אפילו ברגעים שכביכול הציג את התרגשותו, ולראות נכוחה את המצב ואת המציאות. זה מזכיר לי את ההספד של גנרל דאגלס מקארתור על הנשיא פרנקלין דילאנו רוזוולט: "מעולם לא הוציא המנוח דבר אמת מפיו, אלא אם נכפה עליו הדבר בכוח".
אולמרט: "אומנם אנחנו גוף צעיר בפוליטיקה הישראלית, אך נראה שהיינו כאן תמיד".
אכן, הוא צודק. השחיתות השלטונית הייתה בפוליטיקה הישראלית כבר מתחילת שנות העשרים למאה הקודמת.
אולמרט הוסיף: "ברור לכל ש"קדימה" היא עובדה קיימת, ומפלגה חיה ופועלת שיש בכוחה להנהיג את המדינה לאורך שנים רבות".
שוב, מעניין לדעת עד כמה מנותק, או שקרן, הדייר בבית ברחוב בלפור?!
"כאשר ייבחר יו"ר חדש למפלגה אתפטר מתפקידי כראש ממשלה... אפנה את מקומי כראוי, בצורה מכובדת, הוגנת ואחראית כפי שנהגתי בכל תקופת כהונתי ...".
ראשית, כשזה יקרה אברך "שהחיינו". כידוע לכל, הגינותו של אולמרט זו הסיבה שמבקר המדינה והמשטרה החלו להתעניין במעשיו.
והוא סיים את דבריו באומרו: "יש לנו מדינה אחת, נפלאה, שאין כמוה בעולם. אני אוהב אותה בכל ליבי ומאודי, ואני אסיר תודה לכם, אזרחי ישראל, על הזכות שנתתם לי לפעול למענכם".
והוא צודק. בשום מקום אחר, מי שהיה כל חייו הבוגרים עובד ציבור אינו מצליח לצבור כל כך הרבה הון, רכוש ומעטפות. כאן בארץ חמדת אבות, ולא בשום מקום אחר, קמה ארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות. אולמרט נהנה מכך (למשל, בנסיעותיו הרבות בכל העולם על חשבוננו), ואוהב מאוד את המדינה בשל כך.