השיטה של השלטון הטוטליטארי במדינת ישראל היא כזאת: מי שמסכן את המשטר ואת השלטון נדחק לשוליים, ומנסים להדביק לו תווית של קיצוני או סהרורי כדי להתיר את דמו.
השלטון נעזר במועצת יש"ע, ברבנים, ובאחרים מתוך המערכת כדי לסמן את אותם העלולים לסכן אותו כ"סהרורים" ו"קיצוניים”. ראו, למשל, מאמרו של בני לאו מימי הגירוש: "שועלים קטנים מחבלים כרמים", כך הוא כינה את חוסמי הכבישים
השלטון נעזר במועצת יש"ע, ברבנים, ובאחרים מתוך המערכת כדי לסמן את אותם העלולים לסכן אותו כ"סהרורים" ו"קיצוניים”. ראו, למשל, מאמרו של בני לאו מימי הגירוש: "שועלים קטנים מחבלים כרמים", כך הוא כינה את חוסמי הכבישים.
והנה מהסרט שמסתובב ברשת האינטרנט בתקופה האחרונה בו מוקרנים ראשי הגירוש אנו למדים כי אותם "סהרורים" הם דווקא אלה שיכולים לעצור את פשעי השלטון. בסרט אומרים ראשי הגירוש כי לו יחסמו כבישים והם לא יצליחו לפרוץ לתוך נווה דקלים, אז הגירוש יכשל. ועוד פרסמו כי השתמשו באנשים מתוך המחנה הכתום לביצוע הפשע.
אנשי יצהר אינם קיצוניים או סהרורים, פשוט ירד להם האסימון ראשונים והם הבינו עם מי יש לנו עסק, עם אותם פוגרומצ'יקים מפצחי גולגולות שראינו בעמונה. אין דרך אחרת לכנות מי שמקבלים פקודה לחבוט באלות בראשם של אזרחים פסיביים ולא חמושים, ומבצעים את המשימה בדייקנות ואכזריות. האחריות לפשע מוטלת שווה בשווה על נותני הפקודה ועל המבצעים.
מאחר שהשלטון הבין שאנשי יצהר, למשל, מסכנים אותו או את יכולתו לבצע את הגירוש, הוא יצא ויוצא נגדם במסע הסתה פרוע שנועד להפקיר ולהתיר את דמם, להצדיק את לקיחת הנשק מהם (וזו הפקרת חייהם ממש), ולשתק את מה שעשוי לסכן את השלטון הנפשע.
מצ"ב עצומה לטובת אנשי יצהר. ויותר מזה חשוב להבין שהם אינם קיצונים או סהרורים, אלא פשוט ירד להם האסימון ראשונים. גיבוי של הציבור את אנשי יצהר יעצור את הפקרם דמם.
העובדות המשונות שנחשפות במכתב הפורום המשפטי לרמטכ"ל ודובר צה"ל מעוררות תמיהות, שאלות, והרמת גבות בנוגע להתרחשויות ביצהר, ולשיתוף צה"ל בהסתה הפרועה
העובדות המשונות שנחשפות במכתב הפורום המשפטי לרמטכ"ל ודובר צה"ל מעוררות תמיהות, שאלות, והרמת גבות בנוגע להתרחשויות ביצהר, ולשיתוף צה"ל בהסתה הפרועה. ובנוסף, ראוי שיעורר מחשבות בנוגע להצטרפות למערכת שאלו הם הקודים המוסריים שלה.
להלן חלק מהעבודות: בפיגוע חדר מחבל מהכפר עסירה אל קבליה בשבת בבוקר בשעה 6.30 בקירוב לבית בשכונת "שלהבת" ביישוב והצית אותו. לאחר מכן דקר המחבל ילד בן 9 וניסה לרצוח אותו, ולאחר מכן השליך אותו ממרפסת בגובה 5 מ', ואז עזב את היישוב וחזר לכפרו.
מתברר כי המחבל נצפה על ידי החיילים במוצב סמוך לאורך כל האירוע. החיילים לא נקפו אצבע לעצור את המחבל, לא בדרכו לישוב ולא בדרכו בחזרה. מפקדי פיקוד מרכז לא הורו לערוך מרדף אחרי המחבל ולא עשו דבר לעצרו.
במשך השבת הכפישו מפקדי פיקוד מרכז את תושבי יצהר ב"ראיונות אנונימיים" לתקשורת בעקבות ניסיונם להפגין ולהבהיר כי דמם אינו הפקר, ואם צה"ל לא יגן עליהם הם ייאלצו לעשות זאת בכוחות עצמם. מפקדי פיקוד מרכז לא רק קשרו בין שני האירועים (קשר פסול ומופרך), אלא במזיד "שפכו שמן" למדורת ההסתה התקשורתית נגד המתנחלים.
במסגרת זו הוציא דובר צה"ל ביום א' 14.9.08 הודעה לתקשורת. אין בהודעת דובר צה"ל כל התייחסות לפיגוע שבו כמעט ונרצח ילד יהודי ובית של משפחה הוצת על ידי מחבל ערבי. יש בהודעת דובר צה"ל משום מסר פוליטי ברור והכפשת המתנחלים. מדיניות זו מהווה פוליטיזציה בלתי נסבלת של השירות הצה"לי.