באחד מבתי הספר בצפון בישרה המנהלת לצוות המורים, ודרכם לכלל התלמידים, שאין תקציב לתפוח בדבש השנה ושעל התלמידים להביא תפוח בדבש מהבית לכבוד טקס ראש השנה שיערך בבית הספר.



שנה לאחר שביתות ורפורמות במערכת החינוך דומה שדבר לא השתנה. הנהגת המדינה עומדת בפני ברירה די פשוטה: האם ישראל שואפת להיות מדינת עולם שלישי או מדינה מערבית?

שנה לאחר שביתות ורפורמות במערכת החינוך דומה שדבר לא השתנה. הנהגת המדינה עומדת בפני ברירה די פשוטה: האם ישראל שואפת להיות מדינת עולם שלישי או מדינה מערבית?

בימי קום המדינה הבינו קברניטיה את חשיבות החינוך, ולמרות מצבה הכלכלי הקשה של המדינה הצליחו להביא את תלמידי ישראל דאז להישגים. יתירה מכך, מפעלי הזנה בבתי הספר סיפקו מזון לתלמידים, זאת בגלל שמנהיגי המדינה הבינו שבלי חינוך אין עתיד. אוכלוסיית המדינה באותם הימים הורכבה מבליל של פליטים מאירופה ומדינות ערב, כך שנתוני היסוד של החומר האנושי, מה שקרוי המצב הסוציו-אקונומי, היה קשה עשרות מונים ממצב האוכלוסייה כיום.

כיום המצב שונה: מי שידו משגת ייתן לילדיו את מה שמערכת החינוך הציבורית לא תיתן, כמו: מורים טובים, חוגי העשרה, חומרי לימוד, ובמקרה שלנו תפוח בדבש.  מי שידו אינה משגת ,ילדיו יקבלו חינוך בינוני במקרה הטוב.

שנה אחר שנה "מככבים" תלמידי ישראל בהישגים נמוכים יותר ויותר במבחנים בינלאומיים, ובמיוחד במתמטיקה.  שנה אחר שנה אנו מתבשרים על נוסחאות פלא להעלאת הרמה (זוהי רשימה חלקית מאוד): הקדשת הלימודים להתכוננות למבחנים, הקלות בבגרויות, פרסומות באמצעי התקשורת כדרך לשיפור מעמד המורה, כנסים לרוב, רפורמות פיקטיביות וכו'.  ברור לכל בר דעת שחי בתוך עמו שהסיבה לרמת ההוראה בארץ אינה מעמד המורה או כל סיסמא אחרת. 

הסיבה היא ה שכר. לכן המערכת מושכת אליה בעיקר נשים שבמקרים רבים אינן המפרנס הראשי, והרבה אנשים בינוניים שלא מצאו את מקומם במקום אחר.  כל רפורמה במערכת החינוך לא תצליח ללא מתן שכר ראוי, שמאפשר להתפרנס ממנו, למורים.  אנו מתבשרים על מערכות ציבוריות אחרות דוגמת בנק-ישראל, משרד האוצר, צה"ל שבהם המשכורות מתחרות עם חברות רבות בסקטור הפרטי.  הסיבה לכך אומרים לנו היא שאי אפשר למשוך אנשים איכותיים למשרות חשובות במקומות אלה ללא שכר ראוי.  אז מדוע שאותה נוסחה לא תפעל על מערכת החינוך? יש שתי תשובות אפשריות לכך:



מדוע אותם "נערי אוצר" שמתמקחים עם נציגי המורים על גרושים, מרוויחים משכורות משולשות ומרובעות לעומת אותם נציגים? שניהם נמצאים לכאורה באותה מערכת ציבורית, ולשניהם תואר ראשון

א.
מנהיגינו אינם חושבים שמורה בישראל זו משרה חשובה.



ב. מנהיגינו אינם רוצים שתהיה כאן מערכת חינוך טובה.

מדוע אותם "נערי אוצר" שמתמקחים עם נציגי המורים על גרושים, מרוויחים משכורות משולשות ומרובעות לעומת אותם נציגים? שניהם נמצאים לכאורה באותה מערכת ציבורית, ולשניהם תואר ראשון.

אם ניקח את אותו בית ספר ונבין את סמליות העניין: גם בחברה בסקטור הפרטי שנמצאת בקשיים כלכליים נהוג לקיים הרמת כוסית לכבוד החג. אם החברה הישראלית אינה מסוגלת לגייס את המשאבים כדי להביא תפוח בדבש לכלל תלמידי ישראל, אז סימן שאנו חברה בפשיטת רגל.