בערבו של היום הקדוש, יום המחילה והסליחה, אני מסרב לסלוח.
"לא נשכח ולא נסלח" נשבענו לפני שלוש שנים. על כל השבועות שעשיתי עד היום ואשר אעשה בעתיד אני עושה התרת נדרים בערבו של יום הסליחות, פרט לשבועה הזאת
אני מסרב לסלוח למי שהגה ויזם את פשע הגירוש, למי שהיה שותף בתכנון, ולמי שביצע אותו בפועל במעגל הראשון ובמעגל העשירי כאחד.
הסליחה לשונאך היא תכונה נוצרית נאה. אני מסרב להתנצר. היהדות לעומתה מכירה בערך של "נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה" (שמות ל"ד).
"לא נשכח ולא נסלח" נשבענו לפני שלוש שנים. על כל השבועות שעשיתי עד היום ואשר אעשה בעתיד אני עושה התרת נדרים בערבו של יום הסליחות, פרט לשבועה הזאת. בשעה שהחזן יסלסל בקולו שלוש פעמים "כל נדרי ואסרי", אחזור אחריו ואומר בלחש: "כל נדרי, פרט לנדר אחד".
לאחר מכן יאמר החזן "ונסלח לכל עדת בני ישראל.... כי לכל העם בשגגה" , ואני לא אסלח כי לא בשגגה עשו מה שעשו. אריאל שרון, שאול מופז וחלוץ לא היו שוגגים. הם היו מזידים, ולכן אינם ראויים לסליחתי.
אין שכחה לפני כסא כבודך" נאמר בתפילת יום הכיפורים. גם אנחנו זוכרים, כי בסוד הזיכרון ההסטורי חבוי הסיכוי לעתיד. "עם שאין לו עבר אין לו עתיד" אמרו ראשוני הציונות, והעם היהודי מומחה בזכירה"אין שכחה לפני כסא כבודך" נאמר בתפילת יום הכיפורים. גם אנחנו זוכרים, כי בסוד הזיכרון ההסטורי חבוי הסיכוי לעתיד. "עם שאין לו עבר אין לו עתיד" אמרו ראשוני הציונות, והעם היהודי מומחה בזכירה. בתשעה באב אנו זוכרים את חטא המרגלים, חורבן בית ראשון ושני, ביתר, פרעות ופוגרומים, והיום אנו מוסיפים לסידורים קינות על חורבן גוש קטיף.
"עד יום מותו תחכה לו לתשובה", אנו אומרים בתפילת מוסף. חברי הכנסת שמכרו את הדמוקרטיה תמורת שוחד, השופטים בבית הדין הגבוה שנמנעו מצדק, העיתונות שהסיתה לפשע לא השמיעו עד היום ולו מילה אחת של חרטה. החשבון נשאר פתוח, הפצע נשאר מדמם, והמוח זוכר.
"על עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, על עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר".
על פשע הגירוש אין שכחה, אין כפרה, ואין סליחה.