עורו אחים עורו, האוייב בתוך הבית
שמי אריה תמם, ואני יליד העיר עכו. בשנים האחרונות עזבתי את העיר, אך משפחתי עדיין גרה בעכו ואני חי ונושם את שקורה שם. הרעיונות המובעים פה מקורם בתקופת החיים שהעברתי בעכו את רוב חיי.
עורו אחים, המלחמה היא מלחמת האיסלם ביהודים. אין כאן הבחנה בין "יהודי טוב" ל"יהודי רע", מבחינת האיסלם כולנו באותה הקלחת
הפרעות ביהודים שנעשה בידי המון ערבי מוסת בעכו ביום הכיפורים, הסתיימו למזלנו בלא נפגעים. למרבה הזוועה, נוכחתי לדעת שתאור המאורעות הקיים בכלי התקשורת הוא מגמתי ומוטה נגד היהודים. אני קורא לכל אדם להתקשר ליהודי מעכו ולקבל ממנו תיאור מהימן יותר על אשר קרה.
ברשימה הזו אני מתבסס על העובדות כפי שהן ידועות לי ביום שישי 10 לאוקטובר 2008. לדעתי אותם פורעים ערבים ששטפו את רחובות השכונה היהודית ביום הקדוש ביותר לנו, בנושאם כלי נשק, עטופים בכאפיות וצעקו "מוות ליהודים" אינם הבעיה, אלא רק אחד הסימפטומים לבעיה האמיתית: אנו במלחמה עם אוייב מבית שלא מכיר בזכות קיומה של המדינה היהודית. המלחמה היא על הבית
ומתנהלת בתוך הבית. זו מלחמה על הבית הלאומי-היהודי, והיא מתנהלת בתוך תחומי הקו הירוק.
נלחמים בנו אותם אילו שלא מקבלים את זכותנו לחיות כיהודים בארצנו. נאבקים בנו אותם שנשבעו לגרש אותנו מארצנו. לדעתי, הפרעות בעכו הן אספקלריה לעתיד לבוא. למזלנו לא קרה הדבר בעיתות מלחמה עם אויבנו שבחוץ, כך שניתן להגדיר זאת כאירוע מקומי ולסיימו ככזה.
ליבי, ליבי עם אותם אם ואב יהודיים שנשארו לבדם בביתם לאחר שילדיהם עקרו לערים אחרות, והם נותרו ללא הגנה בבלוק המאוכלס מוסלמים שהשתתפו בפרעות. איך לדעתכם מרגישים אנשים אלו? איך הם יעבירו את לילותיהם?עורו אחים, המלחמה היא מלחמת האיסלם ביהודים. אין כאן הבחנה בין "יהודי טוב" ל"יהודי רע", מבחינת האיסלם כולנו באותה הקלחת. אני מדבר כאן על האיסלם הקיצוני בכללותו כפי שמתגלה לי, ומפריד זאת מאותם מוסלמים ישרי דרך שאין דרכם להרע. האיסלם לא מוכן לקבל נוכחות יהודית בארץ ישראל ומתארגן לקראת המלחמה שבה ינסו לסלק אותנו מכאן, אם בחרב ואם בנועם שפתיים. אנו רואים שהם עושים שימוש מושכל באמצעי התקשורת למיניהם, לדוגמא: בפרעות בעכו, המצגת שנוצרה היא של "יהודי מכה בערבי", ולא היא. יהודי העיר עכו שראו את אשר עוללו להם הפורעים שומעים את הקולות העולים המאשימים אותם, ולא מאמינים לאשר נעשה להם. השימוש הציני ברגשות האשם היהודיים ובתחושת ה"ערבי המקופח" שיש לנו, היהודים, תוקעים טריז בין חלקי העם היהודי וגם זה ראוי לציון, לשימת לב ואפילו לגנאי.
עורו אחים, עלינו כיהודים להבין שזו מלחמה. מלחמה שנכפית עלינו. המלחמה היא על הבית ובתוך הבית. נלחמים בנו אלה אשר חיים בביתנו. הקריאה למלחמה יוצאת מכאן, ממחוזותינו. עלינו כיהודים מוטל לבחון את המצב, להפנימו ולהחליט אם ברצוננו לחיות כיהודים בארץ ישראל. אם אכן זו ההחלטה, כי אז עלינו להתארגן, להתלכד ולחזק את החברה.
להבנתי, בהעתיקנו את אורחות החברה המערבית איבדנו את ערך האחדות. כיום דואגים אנו לעצמנו ולמשפחתנו הגרעינית, אך אנו מנוכרים לחברה הסובבת אותנו. הדבר אפשרי במקומות מתוקנים, אך במצבנו אנו מדובר במותרות שלמרבה הצער אינם אפשריים כעת.
ליבי, ליבי עם אותם אם ואב יהודיים שנשארו לבדם בביתם לאחר שילדיהם עקרו לערים אחרות, והם נותרו ללא הגנה בבלוק המאוכלס מוסלמים שהשתתפו בפרעות. איך לדעתכם מרגישים אנשים אלו? איך הם יעבירו את לילותיהם? כיצד יעלו לבדם במדרגות ומולם הפורעים חורשי הרעות? מי יגן עליהם ומה אפשר לעשות למענם? התשובה לכך אחת, כיום זו אחריות המדינה ובעתיד יהיו חלק מקהילה תומכת.
כחילוני, אני מאוד מעריך את המבנה של החברה הדתית ואת איכויות אנשיה, ואני תקווה שנדע כולנו להעתיק ולאמץ את הטוב שבה. קריאה לי אליכם אחי, מנהיגי החברה הדתית, אל נא תעמדו בצד, אל נא תחרישואומנם חסרים אנו את המנהיגות המוסרית שתאמר בקול חזק "אחריי" ותראה לנו את הדרך. חסרים אנו מנהיגים שילכדו את קהילות ישראל השונות לעם אחד ומיוחד. חסרים אנו אנשים שהשליחות לשרת את הזולת בוערת בעצמותיהם, אנשים שטובת עם ישראל לנגד עיניהם ויעשו הכל למען הישרדותנו. אולם לא אלמן ישראל, עדיין יש מה לעשות ויימצא מי שיעשה ברמה המקומית והארצית.
ברמה המקומית: דווקא כעת, מוטלת עלינו אחריות לבנות קהילות ובהן מנהיגות מוסרית. הקהילה תחזק את האדם הבודד, ותספק לו מענה לימים קודרים שכאלה. בהיותו חלק מקבוצה חש האדם בשותפות הגורל. יודע שיש לו למי לדאוג ושיש אלה הדואגים לו. יודע שאת שהוא זורע, קוצר חברו.
במישור הארצי: יש לחזק את הגדרת המדינה כיהודית. אל לנו לדבר בכמה פנים. יש לומר "זו מדינה יהודית למען העם היהודי". כל היתר נגזר מכך.
כחילוני, אני מאוד מעריך את המבנה של החברה הדתית ואת איכויות אנשיה, ואני תקווה שנדע כולנו להעתיק ולאמץ את הטוב שבה. קריאה לי אליכם אחי, מנהיגי החברה הדתית, אל נא תעמדו בצד, אל נא תחרישו. קורא אני לכם להתגייס ולפעול בתוך כל מרכיבי החברה היהודית כמו הייתה זו קהילתכם. קורא אני לכם לבוא עם טובי אנשיכם ולהתגורר ביישובים, כדוגמת עכו, ולהשפיע כל טוב על הקהילה.
עורו אחים, התאחדו. האוייב בבית.