בארצנו מתחוללת לה מלחמת תרבות גדולה. אמצעי התקשורת הנשלטים ברובם על ידי חוגי השמאל מנסים לדחוף את ממשלת ישראל להקמת "מדינת כל אזרחיה", תוך ויתורים מפליגים על אדמות המולדת המבטאות את ההיסטוריה והייחוד של העם היהודי.
לעומתם, ישנו מחנה גדול המאמין כי עם ישראל הינו שונה ברוחו ובנשמתו משאר העמים בשל בחירתו בידי בורא עולם והתורה שקיבל בהר סיני. מחנה זה משתדל להיות נאמן לתורת ישראל ולמורשת ישראל
לעומתם, ישנו מחנה גדול המאמין כי עם ישראל הינו שונה ברוחו ובנשמתו משאר העמים בשל בחירתו בידי בורא עולם והתורה שקיבל בהר סיני. מחנה זה משתדל להיות נאמן לתורת ישראל ולמורשת ישראל, להקמת מדינה יהודית ברוח מורשת ישראל סבא. במחנה זה רואים חשיבות בעזרה למשפחות ברוכות הילדים, כי רואים בכך ערך גדול של גידול עם ישראל, קיום מצוות יישוב הארץ, ו"פרו ורבו". וכן רואה מחנה זה חשיבות גדולה בהחזקת ופיתוח חלקי ארצנו הקדושה אשר ניתנו לנו מאת בורא עולם, לטובת הייעוד האלוקי של עם ישראל בארצו, להפיץ ממנה את דבר ה' לכל העולם כולו.
ועל כך ניטשת המחלוקת הגדולה בין המחנות. למחנה אחד ירושלים היא ערך גדול עליון ומקודש, מקום השראת השכינה, מקום אשר אמור להיות בירת ישראל והעולם, להופעת אמונת ישראל וקדושתה על ידי בית המקדש השלישי שיהיה במרכזה. למחנה השני, ירושלים אינה אלא נדל"ן שניתן לסחר ומכר, ואת ההרים אשר מסביב לה אפשר לתת לעמי הניכר היושבים בקרבנו ובלבד שלא יפריעונו, ויאפשרו לנו כמה שנים של שקט ורגיעה שבהם נוכל לחיות כעמי המערב ולהכניס את תרבותם לתוכנו.
בבחירות המתקרבות בפתח יש ביטוי מסוים למלחמת תרבות זו. אפשר לדון אלו תנועות ומפלגות אכן מייצגות את הקו היהודי הלאומי המסורתי, אלו יותר ואלו פחות, אך בגדול מפלגות המחנה הלאומי והמסורתי מחויבות לקו זה, אם כי בשנים האחרונות למדנו כי אלו שאין להם זיקה מפורשת לקבלת עול מלכות שמים ולקיום התורה והמצוות, המחויבות שלהם לערכי האומה דלה מאוד וניתנת לשינוי, ובוודאי שלא ניתן לסמוך עליהם.
ובכל אופן רואים אנו ההתייצבות השיטתית של כלי התקשורת המרכזיים בישראל, כערוץ 2, עיתון "ידיעות אחרונות" אשר מזמן הפך להיות ביטאון השמאל בישראל, בעד דרך הוויתורים והנסיגות בארץ ישראל ובעד שוויון לכל האזרחים, תוך טשטוש הזהות היהודית של מדינת ישראל. כחלק מהתייצבות זו באה התמיכה הטבעית במועמדי "העבודה" ו"קדימה" לראשות הממשלה, וכשמזהים שהמועמד הפוטנציאלי הוא נציגת "קדימה" יעשו הכל מעתה ועד לבחירות כדי להביא אותה לכס ראשות הממשלה על מנת שתספק את חלומותיהם לחלוקת ירושלים ולוויתורים מפליגים ביהודה ושומרון לאויבינו הפלשתינים, להמשך הקיצוץ בקצבאות הילדים, לנישואין אזרחיים, ליצירת חוקה לישראל, תוך טשטוש הזהות היהודית של מדינת ישראל.
זוהי מלחמת התרבות הגדולה המתחוללת כאן לנגד עינינו. לעיתים שמים אליה לב ולעיתים פחות, אבל כלי התקשורת ועיתוני השמאל עובדים ללא הפסקהלכן גם ברור שממילא יחלו להשמיץ ולהכפיש את מי שנראה להם כמאיים על בחירה זו. וכדי להגשים חלומם להרס ההתיישבות ברחבי יהודה ושומרון, הם ימשיכו להכפיש ולהשמיץ את ציבור המתיישבים החלוצי ואת אוהבי ארץ ישראל.
זוהי מלחמת התרבות הגדולה המתחוללת כאן לנגד עינינו. לעיתים שמים אליה לב ולעיתים פחות, אבל כלי התקשורת ועיתוני השמאל עובדים ללא הפסקה. הם עשו זאת בגוש קטיף, כשהשחירו את פניהם של המתיישבים והכשירו את הקרקע לפשע הגדול של גירוש אנשים מבתיהם והשלכתם החוצה ללא דאגה אמיתית לביתם ופרנסתם, והם שוקדים עכשיו לעשות זאת לגבי יהודה ושומרון. כשהעומד מאחרי מהלכים אלו היא מלחמת התרבות האמיתית לאן פניה של מדינת ישראל.
השבוע ראינו מלחמת תרבות זו בהקשר למה שאירע בחוות פדרמן. ברשעות ואכזריות באו שוטרי ישראל, הייס"מניקים, באישון ליל, בצורה פראית ואכזרית, הוציאו ילדים מביתם, והרסו את הבית על ציודו, ללא אפשרות אנושית לפנות הציוד טרם הריסת הבית. ובכך הרסו בתים אשר עומדים על תילם זמן רב, ואשר לאף אחד אין תביעות על בתים אלו. הם הרסו את בתיהם של משפחות פדרמן ותור.
ההיגיון האנושי היה מחייב שלמחרת העיתונאים והכתבים יחלו לשאול מיד את שר הביטחון אהוד ברק, את אלוף פיקוד המרכז, ואת גורמי הביטחון על מעשיהם התמוהים: כיצד הם פתאום הורסים בצורה כה אכזרית בתים של יהודים, כשלערבים הם לא עושים דבר? ואפילו לבתי המחבלים מירושלים שביצעו את הטבח בישיבת "מרכז הרב" ואת הדריסה של יהודים על ידי טרקטור רצחני ברחובות ירושלים לא עשו דבר. כיצד באו באמצע הלילה וזרקו ילדים מהבית, כאילו מדובר באויב? כיצד הרסו בית על ציודו, ולא נתנו אפשרות לפנות את הציוד? במקום זאת בחרו כלי התקשורת מהשמאל להתמקד בהתבטאות של אדם כעוס על הפשע שביצעו כוחות הביטחון בהריסת הבתים בחווה בצורה אכזרית. ומכאן הדרך ללינץ' התקשורתי נגד תושבי קריית ארבע חברון, נגד כל ציבור המתיישבים ואוהבי ארץ ישראל.
כלי תקשורת אחראים ורציניים כלל לא היו מביאים את דבריו, וכי מתי דנים אדם בשעת כעסו? מה גם שאותו אדם אינו מי שגר בבתים אלו. הללו הגיבו בצורה אחרת לגמרי, אלא שכלל לא ניתן להם ביטוי בכלי התקשורת. סיני תור הגיב שזהו מהלך אלוקי, שהכל משמים, שהם יבנו בית חדש. אשתו אמרה שהם ימשיכו להיאבק על ארץ ישראל, עד שיקום דור חדש ויכיר בזכות עם ישראל על ארצו בלי להתנצל. אלישבע פדרמן תיארה בהרחבה את אשר אירע, אך מכל זה בחרו כלי התקשורת להתעלם. מבחינתם אותו אדם כעוס שאמר דברים נגד החיילים שביצעו את ההרס, הוא הנושא.
כן, המתנחלים רוצים להילחם במדינה ובצבא. הכל יודעים שדברים אלו אין להם שחר, אבל מה לא עושים במלחמת התרבות על מנת להשחיר את פניהם של המתנחלים לגנותם ולהשמיצםוהנה להם ההזדמנות להסית נגד מחנה שלם מהעם שהרי זו מטרתם העיקרית. כן, המתנחלים רוצים להילחם במדינה ובצבא. הכל יודעים שדברים אלו אין להם שחר, אבל מה לא עושים במלחמת התרבות על מנת להשחיר את פניהם של המתנחלים לגנותם ולהשמיצם.
התגובה למלחמה זו צריכה להיות ראשית הכרה שמלחמת תרבות זו קיימת, ושנית בהפסקה ואי צריכה של תרבות "האויב התרבותי". אם הם לא יודעים לכבד את ערכינו ואת אמונתנו אל לנו לקנות עיתון "ידיעות", ולפרנס את התעמולה להחרבת ארצנו וגירוש יהודים מנחלתם. אל לנו להתפתות להאזין להם, ולהיות מוטים לדיוני החדשות על פי סדר יומם.
יפה הגיבה מועצת קריית - ארבע שהתייצבה פה אחד בעד החווה ונגד ההרס הממשלתי הסלקטיבי, נגד יהודים אוהבי ארצם ועמם.
נתפלל שעם ישראל יזכה להנהגה אחרת, הנהגה המכירה בתרומה הגדולה של חלוצי העם לירושת ארצו ונחלתו, שתחזק אותם, תפתח את היישובים והערים בכל רחבי ארץ ישראל, ותקים חברה מוסרית למופת שתהיה המדינה היהודית האידיאלית אליה אנו שואפים.