האוהל של אברהם ושרה היה מקום ידוע למדי. כל מי שרצה לראות ברכה אלוקית שרויה ופועלת כאן בעולם הזה, ידע לאן לבוא. כאן, באוהל הזה באופן קבוע היה ענן קשור, נר דולק וברכה בעיסה. אור השכינה שמאיר יחד עם אור הדעת ואור הברכה הכלכלית והחומרית.



מתברר שהשכינה שורה, עוד לפני שהיא תלויה במדרגות רוחניות נשגבות או בנבואה בלתי פוסקת. אלה ודאי נצרכים, אך ישנו שלב בסיסי יותר שהוא החבל אליו קשור הענן ושלב הזה קוראים שלום בית

וכדרכם של אינשי, היו העוברים והשבים משיחים בינם לבין עצמם: איזו חלוקה יפה, הנר הדולק והברכה בעיסה הם בוודאי בזכותה של שרה, ואילו ענן השכינה הוא בא בזכותו של אברהם. כך אמרו עד שמתה שרה, ואז התברר שהנר כבה והעיסה אינה מבורכת, אבל גם הענן הסתלק. עד שבאה רבקה וחזרו שלושתן בגללה [ בראשית רבה].

מחנה ישראל שבמדבר היה מקום מיוחד. סדר מופתי שלט בכל, איש על מחנהו ועל דגלו, ובמרכז, באמצע , מחנה שכינה עם המשכן והלווים וענן קשור מעל, מזכיר לנו את ההשגחה הצמודה. וגם מן היה כל בוקר, וגם באר מים. ענן, מן ובאר.

וכדרכם של אינשי, היו הבריות מספרות ואומרות שהמים הם בזכות מרים על שמסרה נפשה על משה ביאוֹר, והמן הוא בזכות אהרון שהוא הכהן וחלק המעשרות שמגיע אליו מברך את העיסה כולה, וממנו השפע האלוקי בא. אך הענן, השראת שכינה, זה ודאי בזכותו של משה שעלה ודיבר עם ה' פנים אל פנים, שנכנס לתוך הענן והערפל ולא ירא, ובזכותו הענן קשור אל האוהל. עד שמת אהרון והסתלקו ענני כבוד, ואז ידעו כולם שהענן היה בזכותו של אהרון. אלא שרב כוחו של משה וחזרו העננים בזכותו.

שרה מחד, אהרון מאידך, והענן קשור אליהם.

מתברר שהשכינה שורה, עוד  לפני שהיא תלויה במדרגות רוחניות נשגבות או בנבואה בלתי פוסקת. אלה ודאי נצרכים, אך ישנו שלב בסיסי יותר שהוא החבל אליו קשור הענן ושלב הזה קוראים שלום בית. השלום הוא הכלי שמחזיק את הברכה ואת השכינה, ובלעדיו אין כלום.

שרה היא האחראית על הבית ועל שלומו הפנימי. היא באוהל, חייה שלמים, והיא נושאת איתה לכל גיל גם את הגיל שקדם לו. היא זקנה יחד עם ילדותה ונעוריה, הצד הפנימי שלם אצלה, שום כוח לא נעדר. אליה קשור הענן.

אהרון הוא המשכין שלום בין אדם לחברו, הוא העמל יום - יום כדי שיהיה כלי לתורת משה, כדי שיהיה מי שירצה בכלל להתעלות ולהתקדש, דבר שהוא בלתי אפשרי כאשר הלב פגוע מעלבון של חבר, כאשר הנפש פצועה משנאה. את כל אלו אהרון מרפא בליבו, הלב שלו תמיד שמח: "וראך ושמח בליבו". שלום הבית בתוך האומה הוא בזכותו, אליו קשור הענן.



השראת שכינה בעם ישראל איננה רק ביטוי לרמה רוחנית גבוהה, לקדושה יתירה. היא קודם כל ביטוי לכך שהכלי שלם שאין בו סדקים ושברים, שאף אחד לא מתחרה עם השני על מדרגותיו הרוחניות, אלא כולם שמחים זה בזה

השראת שכינה בעם ישראל איננה רק ביטוי לרמה רוחנית גבוהה, לקדושה יתירה. היא קודם כל ביטוי לכך שהכלי שלם שאין בו סדקים ושברים, שאף אחד לא מתחרה עם השני על מדרגותיו הרוחניות, אלא כולם שמחים זה בזה, אוהבים זה את זה, ומאוחדים זה עם זה כפי שמלמד אותנו אליהו הנביא, זה שעובד את עבודת השלום: "כך אמר להם הקב"ה לישראל: בני אהובי כלום חסרתי דבר שאבקש מכם ומה אני מבקש מכם, אלא שתהיו אוהבין זה את זה ותהיו מכבדין זה את זה ותהיו יראים זה מזה ולא ימצא בכם עבירה וגזל ודבר מכוער שלא תבואו לידי פסול לעולם" [ תנא דבי אליהו].

עת בחירות עכשיו. האם נדע לזכור את הענן של השכינה? האם נשכיל לא לנתק את החבל שאליו קשור הענן בלהט היצרים והרצון להרוויח עוד כמה נקודות מקומיות? האם נבין שאם אין חבל, אז גם הענן עלול להעלם ואז הדרך פתוחה לכל מיני עמלקים להיכנס ולשבות מאיתנו שבי, כפי שקרה אחרי מות אהרון?

אוהל שרה ולב אהרון יהיו לנו למצפן גם בעת הזו, להמשיך ולעבוד את עבודת האחדות והשלום הפנימי.

והאמת והשלום אהבו.