דחיקת המאבק להצלת ההתיישבות מראש סדר העדיפויות של מפלגת הציונות הדתית היא עיוות אידיאולוגי ואיוולת אלקטוראלית. כשכל המערכת הפוליטית מכירה כעת בצדקתנו וזזה ימינה, דווקא אנחנו זזים שמאלה?
למרות הרצון העז לא לקלקל לאף אחד, לא לפגוע באף אחד ולא לעורר את זעמו של אף אחד, אי אפשר להתחמק מן החובה להודיע את אשר על לבנו. אולי מישהו עוד יתעשת, לפני שהנזק יהיה בלתי הפיך.
אומר זאת בקיצור, בשמי ובשם אנשים רבים עמם שוחחתי בימים האחרונים: רבותיי, אנחנו קולות צפים. אנו, ציונים-דתיים מובהקים שבפעם הקודמת הצבענו בהזדהות מלאה עבור הרשימה המשותפת איחוד לאומי-מפד"ל, מוצאים את עצמנו היום ללא מפלגת בית משלנו.
אומר זאת בקיצור, בשמי ובשם אנשים רבים עמם שוחחתי בימים האחרונים: רבותיי, אנחנו קולות צפים. אנו, ציונים-דתיים מובהקים שבפעם הקודמת הצבענו בהזדהות מלאה עבור הרשימה המשותפת איחוד לאומי-מפד"ל, מוצאים את עצמנו היום ללא מפלגת בית משלנו.
ביום הבחירות נמצא לנו איזו ברירת מחדל להצביע בשבילה. זו יכולה להיות ש"ס, שאנשיה התייצבו לצידנו מול משמיצי פסטיבל רבין ובמאבק על 'בית השלום'. גם הליכוד המתחדש בא בחשבון, עם רשימתו המשובצת באנשי ימין ובלא מעט דתיים ודתיות. אביגדור ליברמן, שלאחרונה שובר חזק ימינה, גם הוא אופציה. יהיו בינינו מי שיתעלמו מאחוז החסימה ויצביעו לאחת משתי המפלגות המצהירות על נאמנות מוחלטת לארץ ישראל - ברוך מרזל או אריה אלדד.
וכן, גם 'הבית היהודי' זו אחת האופציות.
החינוך בראש של מי?
בשבועות האחרונים אנו עוקבים בדאגה גוברת והולכת אחרי תהליכי ההתגבשות של 'הבית היהודי' - המפלגה החדשה שאמורה לאחד את הציונות הדתית ואת המזדהים עם דרכה.
כאשר הודיעו לנו שהמוטו של המפלגה המאוחדת יהיה 'החינוך בראש' חרקנו שיניים, אבל שתקנו למען האחדות. לא שהבנו למה צריך להמיר את המשולש המסורתי "עם ישראל, תורת ישראל, ארץ ישראל" במשהו הרבה יותר מוגבל ומצומצם. הסבירו לנו שכדי להתאחד צריך לשים בצד את מה שמפריד בינינו - הנושא המדיני, ארץ ישראל. אמרו שעלינו להתאחד סביב המוסכם - החינוך, וזהותה היהודית של המדינה. אמרו לנו שאם המאבק על ארץ ישראל לא יוזז הצידה, הפוטנציאל האלקטוראלי לא ימוצה. לא יהיה לנו כוח פוליטי, ואז גם לא נוכל להילחם על ארץ ישראל...
בבקשה רבותיי, שמתם את החינוך בראש. ובכן מה? הצלחתם לטפס בסקרים לארבעה מנדטים? איפה ה-15 שהבטחתם לנו? האם יש סיכוי היום לשחזר לפחות את תשעת המנדטים מהבחירות הקודמות?
ובכלל, ממתי בנושא החינוך אין בינינו מחלוקות? האם מי שילדיהם לומדים בממ"ד מחזיקים בהשקפה חינוכית דומה למי ששולחים
לא המפלגה היא שיוזמת ומובילה את התפתחות החינוך. המפלגה יכולה לסייע בתוספת תקציבים לחינוך אבל התמיכה התקציבית הזאת, חשובה ככל שתהיה, לא יכולה להיות הדגל הפוליטי-אידיאולוגי המרכזי שלנואת ילדיהם לתלמודי תורה? האם חוקרי היהדות מאוניברסיטת בר-אילן מסכימים עם רבני הר המור? האם המחלוקת בתוכנו על האקדמיזציה של הכשרת המורים מפלגת פחות מהמחלוקת על קו המאבק מול איום של עקירת יישובים? מי הכניס לנו לראש את הבדותה כאילו ארץ ישראל מפלגת אותנו והחינוך מאחד אותנו?
נכון, חינוך ילדינו עומד בראש דאגותינו ותופש חלק נכבד מהתקציב המשפחתי שלנו. נשמח מאוד אם המפלגה שלנו תדאג לצמצם את ההוצאה המכבידה הזאת. אבל בואו לא נשכח את העיקר: מי שמוביל את תהליכי ההתפתחות והשגשוג של החינוך שלנו הם כוחות השטח, המחנכים והציבור. לא המפלגה היא שיוזמת ומובילה את התפתחות החינוך. המפלגה יכולה לסייע בתוספת תקציבים לחינוך אבל התמיכה התקציבית הזאת, חשובה ככל שתהיה, לא יכולה להיות הדגל הפוליטי-אידיאולוגי המרכזי שלנו.
איבוד הימין החילוני
רצינו להרחיב מעגלים ולזכות גם בתמיכה מסורתית וחילונית. לצורך כך הוחלט, לראשונה בתולדות הפוליטיקה הדתית-לאומית, לשריין מקומות ברשימה לנציגים שאינם חובשי כיפה. ומה קיבלנו? האם העמדת 'החינוך בראש' הביאה לנו עד כה תמיכה של חילוני אחד, מלבד אותם אישי ציבור טובים ויקרים שקפצו על ההזדמנות להיכנס לכנסת בקולותיהם של מצביעי הציונות הדתית?
בשם איזה אידיאל משותף קיוויתם למשוך את קולות החילונים? בשם 'החינוך בראש'? האם יש בכלל תוכן מעשי מאחורי הסיסמה הזאת, מלבד הדרישה דלת-הסיכויים להחזיר לידינו את תיק החינוך, ומלבד השאיפה המוצדקת-אך-סקטוריאלית להוסיף תקציבים למוסדות החינוך היקרים והחשובים שלנו?
ואם בתמיכה מסורתית או חילונית חפצתם, האם הציבור המסורתי של בני עדות המזרח ינטוש את ש"ס ואת הליכוד כדי להצטרף למפלגת 'החינוך בראש' בראשותו של פרופסור למתמטיקה, אשכנזי, שמעולם לא שמעו עליו? או אולי המרצים והסטודנטים בטכניון יתנו לנו בזכותו את קולותיהם? האם לא מוטב היה שהרב פרופ' הרשקוביץ' - אדם ברוך כישורים ורב פעלים, מטובי בניה של הציונות הדתית - ימשיך בפועלו המבורך, הרבני והאקדמי?
חילונים שוחרי חינוך לא ימהרו לתת את קולם למפלגת 'החינוך בראש', אך בינתיים איבדנו לפחות מנדט אחד של שותפינו הפוליטיים, נאמני ארץ ישראל מהימין החילוני, המיוצגים על ידי אריה אלדד וחבריו. היה כדאי?
עוול מוסרי וטעות פוליטית
הורדת הפרופיל במאבק הפוליטי על ארץ ישראל מקוממת במיוחד בעת הזאת, כאשר חרב ההרס והחורבן אשר גדעה 25 יישובים עודנה מונפת ומאיימת מעל כל מפעל ההתיישבות ביו"ש ובגולן.
שוו בנפשכם: אילו סכנת חורבן בידי הממשלה היתה מאיימת על אחד המפעלים הגדולים של הציונות הדתית - החינוך הממ"ד, ישיבות
האם המאבק על צביונה היהודי של המדינה אינו דורש התמסרות להצלתן מגירוש של עשרות קהילות דתיות והפיכת תושביהן לפליטים? האם התמיכה בצביון היהודי לא מחייבת לעשות הכל כדי למנוע חורבנם של מאות בתי כנסת בידי מדינת ישראל?ההסדר, הקיבוצים והמושבים, מפעל השירות הלאומי - האם יעלה על הדעת ששאלת ההצבעה בנושאים אלו היתה ניתנת ל'חופש הצבעה', כפי שהתבטא היו"ר החדש לגבי הנושא המדיני? האם המאבק על צביונה היהודי של המדינה אינו דורש התמסרות להצלתן מגירוש של עשרות קהילות דתיות והפיכת תושביהן לפליטים? האם התמיכה בצביון היהודי לא מחייבת לעשות הכל כדי למנוע חורבנם של מאות בתי כנסת בידי מדינת ישראל, הגליית מאות בתי מדרש ומוסדות חינוך, נטישת מאות מקוואות, עקירת אלפי מתים מקבריהם?
ואם בחינוך עסקינן, האם אינכם יודעים שההתיישבות ביש"ע ובגולן היתה ועודנה חוד החנית לא רק של קיום מצוות ירושת הארץ בדורנו אלא גם של הרנסנס הדתי, החלוצי, החינוכי והתרבותי של הציבור שלנו? האם לא שם נמצא חלק משמעותי ומוביל של בתי המדרש ומוסדות החינוך שלנו? האם לא משם יוצא חלק גדול מהיצירה שלנו - בספרות, בשירה ובמוסיקה? האם לא משם יצאה היוזמה להקים את מרבית כלי התקשורת שלנו - נקודה, ערוץ שבע, מקור ראשון, בשבע?
ואם לא די בעוול האידיאולוגי והמוסרי, הנה גם האיוולת האלקטוראלית: האם טחו עינינו מלראות איך כל המערכת הפוליטית זזה כעת ימינה? כולם מבינים היום שאין פרטנר לשלום, שההתנתקות היתה שגיאה ביטחונית ומוסרית קשה. הכוח הימני עולה בליכוד, בני בגין ה'קיצוני' חוזר מהכפור, ליברמן מקצין את התבטאויותיו, לבני משחררת פתאום הצהרות לוחמניות, ש"ס תומכת במאבק בבית השלום. ואנחנו? במקום לקטוף את הפרי האלקטוראלי של עמידתנו העקבית נגד עקירות ונסיגות שהוכחה כמוצדקת, דווקא אנחנו שוברים שמאלה ומצהירים שאנחנו "לא שמאל ולא ימין", כדברי היו"ר החדש? דווקא כשצדקתנו המדינית יוצאת לאור לעיני כל, אנחנו מורידים את הנושא המדיני מסדר היום? איפה ההיגיון האלקטוראלי? ובכלל, לאיזו מפלגה אין עמדה בנושא המדיני? ככה בונים מפלגה שהיא לא 'מפלגת נישה'?
יו"ר המועצה ויו"ר המפלגה
כאשר שמענו על הרכבה המתגבש של המועצה הציבורית שהופקדה על הרכבת הרשימה לכנסת, הבנו מייד לאן תנשוב הרוח ואיזה צד יקבל שם דומיננטיות בלתי הולמת למשקלו הציבורי האמיתי.
החשש רק התגבר כשהתפרסמה זהותו של יו"ר המועצה. האלוף עמידרור הוא יהודי יקר ורב זכויות, איש מקצוע מעולה בתחום הביטחון והמודיעין. בימי ממשלת רבין הוא הוכיח יושרה מקצועית ואומץ לב ציבורי, וחשף בזמן אמת את הסכנה שבהסכמי אוסלו.
היינו שמחים לראותו במקום ריאלי ברשימתנו לכנסת, על תקן של מומחה לביטחון וכנציג האגף העירוני, האקדמי והמתון של ציבורנו.
היתה מוטעית מלכתחילה. בדעותיו המדיניות, עמידרור לא מייצג את הציבור שלנו, שברובו הגדול הוא ימין מובהק. עמידרור הוא ימין מתון ופרגמטי, שהביע בעבר נכונות לנסיגות במסגרת הסדרים מדינייםאבל הצבתו בתפקיד היו"ר הדומיננטי של הגוף שמרכיב את הרשימה היתה מוטעית מלכתחילה. בדעותיו המדיניות, עמידרור לא מייצג את הציבור שלנו, שברובו הגדול הוא ימין מובהק. עמידרור הוא ימין מתון ופרגמטי, שהביע בעבר נכונות לנסיגות במסגרת הסדרים מדיניים.
ועוד בעיה יש לעמידרור: הוא לא מספיק בקיא בחומר של הציונות הדתית. עמידרור בא מבית רוויזיוניסטי, ובמשך שנות שירותו הצבאי לא היה קשור למערכות הציבור הדתי-לאומי. היכרותו עם אישים וזרמים בתוך הציונות הדתית איננה מעמיקה. האם הוא האדם שירקח את האיזון הנכון בין הזרמים השונים בתוכנו וייתן לכל זרם את משקלו הראוי? כיו"ר דומיננטי, האם אינו מעצב את הרשימה לכנסת באופן שיותר קרוב לדעתו האישית והלא מייצגת? האם זה רק מקרה שהוועדה בראשות עמידרור בחרה ביו"ר עירוני, אקדמי, קצין צה"ל בחיל המודיעין, בשנות החמישים לחייו, שקורא לעמידרור 'יקי' ועמידרור קורא לו 'דני'?
עוד שמענו כי בטרם נבחר פרופ' דניאל הרשקוביץ ליו"ר נפגשו ראשי שלושת הסיעות שלנו, מפד"ל מולדת ותקומה, ולחצו על עמידרור לעמוד בעצמו בראש הרשימה. רבותיי הח"כים הנכבדים, בשם מי באתם עם ההצעה הזאת? האם ראשי תקומה ומולדת לא מבינים שבבואם להציב בראשנו את מי שמוכן למסור שטחים הם איבדו את הקשר עם בוחריהם? ושמענו גם על רעיון עוד יותר הזוי שנשקל ברצינות: בוגי יעלון בראש רשימת הציונות הדתית. עם בוגי בראש, מה בינינו לבין הליכוד? איזה מזל שהוא סרב...
אומרים שהרצאתו של היו"ר הנבחר בפני המועצה היתה מרשימה, כריזמטית וסוחפת, ושכנעה את החברים הנכבדים לבחור בו.
האם ייתכן שעל בג"ץ ומערכת המשפט לא תהיה ליו"ר שלנו השקפה מגובשת? איך ייתכן שכל מה שיש לו לומר על בית השלום זה שאת החוק צריך לכבד? ומה ההתבטאויות המגומגמות הללו לגבי רמת הגולן?מצטערים, אבל הציבור הרחב לא נחשף לכל זה. אנחנו כן ראינו את הופעתו במסיבת העיתונאים, שהיתה בלתי מרשימה בעליל ורק העצימה את חששותינו. הרב פרופ' הרשקוביץ הוא בוודאי אדם משכיל ומלומד, גאון בתחומו, אך נדמה שבנושאים פוליטיים אקטואליים לא רק שהדעות שהביע אינן מבטאות את דעת הרוב, אלא שמשנתו כלל איננה סדורה. האם ייתכן שעל בג"ץ ומערכת המשפט לא תהיה ליו"ר שלנו השקפה מגובשת? איך ייתכן שכל מה שיש לו לומר על בית השלום זה שאת החוק צריך לכבד? ומה ההתבטאויות המגומגמות הללו לגבי רמת הגולן? ליברמן, שפתח את מערכת הבחירות שלו בקצרין, נשמע הרבה יותר טוב.
אולי עוד אפשר לתקן
נסיים במספר המלצות לוועדת עמידרור, שאולי יועילו לצאת מהבור האלקטוראלי העמוק שאליו נקלענו.
1. ותרו על 'החינוך בראש'. החזירו עטרה ליושנה עם הערכים המסורתיים שלנו - עם, תורה וארץ.
2. החזירו מהר את המפלגה שלנו אל מקומה הטבעי במערכת הפוליטית - בימין המובהק והמוביל.
3. צמצמו את סמכויות היו"ר. הסמכויות הנרחבות שהעניקו לו מייסדי האיחוד נועדו עבור יו"ר שנבחר בפריימריס בידי הציבור, ולא לכזה שנבחר בידי ועדה, נכבדה ככל שתהיה.
4. היו"ר החדש ייטיב לעשות אם ישוב וישקול עד כמה הוא מסוגל לאחד את הציבור הדתי-לאומי תחת הנהגתו. ייתכן שההחלטה לעזוב את פעילותו הברוכה בצפון לטובת הביצה הפוליטית התובענית והטובענית היא טעות.
5. תקבעו מועד קרוב, בערך בעוד שנה, לבחירת יו"ר על ידי מתפקדי המפלגה החדשה או בפריימריס פתוחים.
6. רשימת הח"כים חייבת להיות כזאת שמאזנת את גישתו הפושרת של היו"ר לנושא המאבק על ארץ ישראל. אם זה לא יקרה, 'הבית היהודי' תהיה מהדורה חדשה של המפד"ל, שמצביעי 'האיחוד הלאומי' לא יתמכו בה.
ואולי עדיף בכל מקרה לרוץ בשני ראשים. פרופ' הרשקוביץ, אורלב, עמידרור, סלומיאנסקי, מוטי זיסר והמחזיקים בדעתם ירוצו במסגרת 'הבית היהודי' וישימו את החינוך בראש. ואלו שמאמינים שחינוך וארץ ישראל הולכים ביחד ולא בנפרד יקימו איחוד מפלגות יהודי-לאומי שיכיל גם את המנדטים האבודים של אלדד ומרזל, ושהמאבק למען הארץ והצלת ההתיישבות יעמוד בראש סדר העדיפויות שלו. אולי גם אפי איתם יצטרף.
את ההכרעה בין שתי הגישות נקבל ביום הבחירות, כאשר הציבור יאמר את דברו בקלפי. סביר שההליכה המפוצלת תניב יותר מנדטים, למרות הסיכון שבמצב כזה רשימת 'הבית היהודי' לא תעבור את אחוז החסימה.