ישנם החושבים כי סיפורי צדיקים הם נחלת נשים וטף, אך למעשה רבותינו גדולי עולם בדורנו ובדורות שלפנינו כתבו וכותבים סיפורי צדיקים. כמובן שהם לא השקיעו בכך את ראשם ורובם, אך הקצו זמן ניכר לכתיבת סיפורי צדיקים או לסיפור בעל פה בדרשותיהם, וזאת כדי לחנך את שומעי לקחם שידעו את הדרך בה ילכו ולכל זמן ועת.
כמובן שהם לא השקיעו בכך את ראשם ורובם, אך הקצו זמן ניכר לכתיבת סיפורי צדיקים או לסיפור בעל פה בדרשותיהם, וזאת כדי לחנך את שומעי לקחם שידעו את הדרך בה ילכו ולכל זמן ועת
ומי לנו גדול ממרן החיד"א זצוק"ל שחיבר ספר שלם בשם "שם הגדולים" העוסק בתולדותיהם של צדיקים. גם הגאון המופלא רבי ראובן מרגליות זצ"ל מצא זמן לחבר כמה וכמה ספרי תולדות חשובים, ועד מרן הגאון הראש"ל רבנו עובדיה יוסף שליט"א שמביא בספריו הקדושים סיפורים על צדיקים בטוב טעם ודעת. וכן מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז שליט"א במאמריו המתוקים מדבש "מגדולי ישראל" שראו אור במשך השנים בירחון "אור תורה" (ה' יזכהו להוציאם במהרה לאור עולם).
ולמעשה, גדולים אלו שכתבו סיפורי צדיקים התחקו אחר מידותיו של הקב"ה, כפי שאמרו במדרש תנחומא (פינחס פיסקא ב') שהקב"ה מתעסק בשבחן של צדיקים לפרסמן בעולם. צא וראה מה שכתב רבי דוד בן רבנו יהודה החסיד זצ"ל בספרו "לבנת הספיר" (דף מ"ג ע"ג), וזה לשונו: "מצוה גדולה לשבח את החכם והצדיק וכו' כי טוב לעולם, כי בסיבה זו ילמדו בני אדם חכמה, וגם תחזקנה ידיהם ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יוסיף אומץ, וכן רגילים חכמי ארץ ישראל, כי שבח לומדי התורה שבח הוא לתורה". גם רבנו הרמב"ם בפירושו למסכת אבות (סוף פרק א'), כתב בהאי לישנא: "לשבח החשובים ולהודות מעלותיהם כדי שייטבו מנהגיהם בעיני בני אדם וילכו בדרכיהם, הוא מחלקי הדיבור האהוב".
ולמעשה, גדולים אלו שכתבו סיפורי צדיקים התחקו אחר מידותיו של הקב"ה, כפי שאמרו במדרש תנחומא (פינחס פיסקא ב') שהקב"ה מתעסק בשבחן של צדיקים לפרסמן בעולםומה נפלאו דברי רבנו בחיי בפירושו על התורה (הקדמת פרשת וישלח) שכתב: "יתחייב האדם לחקור הצדיקים ולספר בשבח מעלתם. והגיד לך כי ערך החקירה הזאת בחקר כבודם, הוא טוב מאכילת הדבש, כי אכילת הדבש - הרבות לא טוב, והרבות לחקור בכבודם הוא טוב וכבוד אצל המחשבה, כי אין ספק שהמשבח את הצדיקים תמיד, אין זה כי אם מצד טבעו ומזגו הטוב, ולכך סיפור שבחם אצלו מתוק מדבש. ועל כן הזהיר שלמה המלך ע"ה, כי לחקור כבוד הצדיקים והסיפור בשבחם ומעלתם, כבוד הוא אצל המשבח, והזריז בדבר הרי זה משובח, וריבוי החקירה בכבודם טוב מאכילת הדבש" וכו'. עד כאן לשונו.
וידוע מה שמפורסם בשם הבעל שם טוב שהמדבר בשבח הצדיקים נחשב כאילו עוסק במעשה מרכבה (שבחי הבעל שם טוב אות ק"ס), וכבר אמר הגאון חזון איש זצ"ל כי ספר תולדות גדולי ישראל הוא ספר המוסר הטוב ביותר, לאמר: כזה ראה וקדש!