שורות אלה נכתבות בתחילת חודש שבט. חג האילנות העברי מתקרב ובא ואני חרד מפניו, ומתפלל שמישהו יכריז במפתיע על קיומה של שנה מעוברת כלשהי ויתקע עוד חודש בינינו לבין ט"ו בשבט.
מדוע? משום שנכון להיום, לא ירד גשם. חודש ינואר הזה הוא היבש ביותר בתולדות ישראל. מפלס המים בכנרת כה נמוך שכבר החל נזק אקולוגי. הקיץ עומד להגיע, והוא ייבש את שארית המים היקרים שלנו. המדינה על סף התייבשות, ואני מבקש שהחורף יקבל עוד חודש אחד לעשות את מה שהוא יודע לעשות, אך ללא הועיל.
כל הפרשנים מסבירים שאנו בשנת בצורת. שקע ברומטרי פה, רמה ברומטרית שם. אבל גשם, מדוע אין גשם? לאף פרשן אין הסבר לכך. זה צירוף מקרים, זה הטבע, זה סתם חוסר מזל.
היהדות תמיד האמינה שגשם, או העדר גשם, מצויים תחת השגחתו הישירה של הקב"ה, וכי הוא מעניק לנו ומונע מאיתנו גשמים בהתאם להתנהגותנו. כשאנו טובים, אנו רטובים. כשאנו מביישים אותו, הוא מייבש אותנו
היהדות תמיד האמינה שגשם, או העדר גשם, מצויים תחת השגחתו הישירה של הקב"ה, וכי הוא מעניק לנו ומונע מאיתנו גשמים בהתאם להתנהגותנו. כשאנו טובים, אנו רטובים. כשאנו מביישים אותו, הוא מייבש אותנו. יש פה יחס סיבתי פשוט, יעיל וישיר. יש בכך גם ביטוי לחמלה גדולה, כי מד הגשם משמש גם כברומטר של מצבנו הלאומי. תקופת בצורת היא עת לחשבון נפש, תפילה ותשובה.
איני הקב"ה, אך לדעתי הוא רוצה שאחשוב על הסיבות לכך שיש בצורת, כמו הורה ששולח אותך לחדרך ואומר לך "תחשוב על מה שעשית".
אולי הגשם לא בא מפני שלא עשינו די כדי לשחרר את גלעד שליט ויונתן פולארד.
בשבועות האחרונים הם היו על סף היציאה לחופש אבל לבסוף נמנעה מהם הזכות הבסיסית הזו. גלעד שליט מוחזק בעזה כבר שלוש שנים כמעט. במהלך מבצע עופרת יצוקה, גלעד שמע, מן הסתם, פצצות ישראליות הנופלות על מטרות חמאס הסמוכות אליו. מן הסתם חשב - "סוף סוף הם באים לשחרר אותי". אולי אפילו חשב שהמלחמה כולה נעשתה רק בשביל להחזיר אותו הביתה. אבוי, המלחמה נסתיימה, אך הכאב שלנו נשאר. גלעד לא חזר הביתה. תחת זאת הוא נמצא בידיהם הברוטליות של שונאינו. מדוע הפסיקה ישראל את המלחמה בטרם עת, בלי להחזירו הביתה?
גם יונתן פולארד חשב, אולי, שיום שחרורו הגיע. כבר 24 שנה שהוא נמק בכלא משום שהעביר לישראל מידע מציל-חיים ממדינה ידידותית. ברגעיו האחרונים של בוש בבית הלבן, משכו פעילים יהודיים כל חוט פוליטי אפשרי בכדי לקבל חנינה נשיאותית. ימים ספורים לפני תום כהונתו של בוש, הבית הלבן ניתק את קו הטלפון לתגובות של אזרחים כדי שלא ייאלץ לשמוע עוד שיחות טלפון המתחננות לשיחרורו של פולארד. אבל בזמן שפעילי פולארד עשו את חלקם, הדרג הפוליטי כלל לא הזכיר את יונתן, ובשום מקום לא
פדיון שבויים הוא אחד המצוות החשובות של היהדות. יש במצווה זו קשר לכל מה שאנו מאמינים בו, כולל "ואהבת לרעך כמוך". אם איננו מצליחים להביא לשחרורם, מדוע שהעננים ישחררו על ראשינו את ברכתם היקרה?שמענו שמדינת ישראל הפעילה לחץ על ארצות הברית.
פדיון שבויים הוא אחד המצוות החשובות של היהדות. יש במצווה זו קשר לכל מה שאנו מאמינים בו, כולל "ואהבת לרעך כמוך". אם איננו מצליחים להביא לשחרורם, מדוע שהעננים ישחררו על ראשינו את ברכתם היקרה?
ואולי הגשם מתמהמה בגלל בית המשפט העליון של מדינת ישראל.
בית המשפט פסל את מדיניותה של הקרן הקיימת לישראל למכור אדמה ליהודים בלבד. אבל קק"ל קיבלה את הכסף הזה מתורמים ברחבי העולם במטרה מפורשת לקנות אדמות עבור יהודים בארץ ישראל. איך אפשר להוציא אל מחוץ לחוק את הפעילות הציונית הבסיסית והיסודית הזו?
בית המשפט העליון אף פסק באחרונה כי המדינה רשאית לגרש יהודים מבניין שנרכש מערבים בחברון, למרות שלקהילה היהודית היו כל ההוכחות לכך שהבית נקנה בכסף מלא, כולל סרטי וידיאו שבהם הקונה הודה בדבר המכירה ואישר את קבלת הכסף תמורתה. היום, הבית עומד ריק ואטום לאחר פינוי צה"לי. איך ניתן להפוך על פניהן רכישות חוקיות בקלות שכזו?
בהחלטה טריה עוד יותר, הפך בג"צ החלטה של ועדת הבחירות שנתמכה על ידי סיעות מימין ומשמאל, לפסול רשימות ערביות אנטי-ישראליות מלהתמודד בבחירות הקרובות. ועדת הבחירות הגיעה למסקנה שאין לאפשר למפלגות בלתי-נאמנות בעליל להתמודד. אך בית המשפט העליון, בהפגנת כוח פוליטית, הטיל וטו על החלטת הוועדה ואיפשר למפלגות האלה להתמודד למרות שהן תומכות בגלוי בהשמדת מדינת ישראל.
איך אפשר לצפות מבית הדין שברקיע לדון אותנו לכף זכות כאשר בית המשפט הארצי שלנו מתעלם מהאמת?הקב"ה שונא אי-צדק, אך נדמה שלשומרי הצדק במדינה אין כלל א-להים. הקו האנטי-ישראלי שלהם, ביחד עם כוחם העצום ונטול האיזונים והבלמים, הופך את שופטי בית המשפט העליון לגוף המסוכן ביותר במדינת ישראל כיום. איך אפשר לצפות מבית הדין שברקיע לדון אותנו לכף זכות כאשר בית המשפט הארצי שלנו מתעלם מהאמת?
ואולי הגשם אינו יורד משום שאנו מבזבזים את המים שניתנים לנו.
אם תבקש מיליון דולר מקרן הון סיכון עבור מֵיזם, לא מן הנמנע שתקבל רק חלק מהכסף, וכי העברת שאר הסכום תותנה בכך שתעשה שימוש נבון ב"כסף לזריעה" (seed money). העברת הגשם מהשמים עובדת על אותו פרינציפ. הקב"ה אומר לנו: "הנה רק מעט גשם, ואם תשתמשו בו בחכמה, אשלח לכם עוד".
רוב הארצות היבשות, כמו אוסטרליה, עושות שימוש נרחב בטכנולוגיה ללכידת מים. גגות אוספים גשמים ומנקזים אותם לתוך מיכלי אגירה גדולים. המים האלה מנוצלים אחר כך להשקייה או בבתי שימוש. גם מי הקולחין מכיורים, אמבטיות ומקלחות מנוצלים במדינות רבות להשקייה. ישראל אמורה להוביל בסוג כזה של טכנולוגיה ולהיות חלוצה בשיטות ללכוד ולעשות שימוש בכל טיפה של גשם. אבל זה לא קורה. רוב המים שזורמים למרזבים בימי גשם נשפכים בסופו של דבר למדבר ומתבזבזים לריק.
מדוע שהקב"ה ישלח לנו עוד גשמים כאשר אנו מבזבזים את מתנותיו? מדוע שייתן לנו ברכות כאשר אנו שותקים מול אי-צדק? מדוע שיחבק אותנו כאשר אנו שוכחים לחבק את אלו הזקוקים לנו יותר מכל?
יש לחשוב על הבצורת כעל מתנה; כשירות השכמה עבור העם כולו. אפשר להתעורר. חייבים להתעורר. ואולי, בעצם, עדיף לעצום עיניים ולשוב אל שנתנו היבשה. איך אומרים? מעפר באת, ואל עפר תשוב. שקע ברומטרי פה, רמה ברומטרית שם. זה צירוף מקרים, זה הטבע, זה סתם חוסר מזל.