ימי הפורים קרבים ובאים, וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר. אך שמחה זו אינה אצל כולם. ישנם אנשים שדווקא ימים אלו נהפכים להם משמחה לתוגה. וזאת בעקבות הנפצים המושלכים ברחובות קריה בזה אחר זה על ידי ילדים, וגורמים לנזקים בלתי 
ישנם אנשים שדווקא ימים אלו נהפכים להם משמחה לתוגה. וזאת בעקבות הנפצים המושלכים ברחובות קריה בזה אחר זה על ידי ילדים, וגורמים לנזקים בלתי הפיכים
הפיכים, עד כדי סכנת נפשות של ממש. הנפצים זורעים בהלה רבה בכל פעם שהם מתפוצצים, וגוזלים את השינה בשעות המנוחה. הדבר מפריע בפרט לאנשים מבוגרים, שכל פיצוץ שכזה מקפיץ את נשמתם.
כלי משחית אלו גרמו בעבר לאסונות כבדים, כמו איבוד איברים וחוש השמע, ואף לגרוע מכך, ר"ל. עד שאלו שניזוקו מכך, אינם שוכחים לעולם את יום הפורים. אכן נתקיים בהם הפסוק במגילת אסתר (ט, כח) "וימי הפורים האלה וגו' וזכרם לא יסוף מזרעם"...
לפני מספר שנים פורסמה ידיעה אודות אירוע מחריד שהתרחש בפקיסטן, בו קיפחו את חייהם 40 נוסעי אוטובוס - בגלל חזיז אחד (!) שחדר לאוטובוס מלא בנוסעים, ובתוך שניות אחדות עלה כל האוטובוס באש, ולא היה אפשר להציל איש, ר"ל.
ומי אשמים בכך? הורי הילדים שמניחים לילדיהם לרכוש ולהחזיק נפצים אלו, על אף קריאות ואזהרות הרבנים מדי שנה בשנה להישמר מסכנה זו. וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת ההר עשן, ואינם עושים מאומה!
אנא מכם הורים יקרים, שמרו על ילדיכם לבל ירכשו אביזרים אלו, ומִסרו למשטרה את סוחרי הנפצים (כהוראת הרבנים), ובכך נזכה לשמוח כולנו בשמחת פורים אמיתית בנחת ושלוה וכל טוב. אמן.