עוד לפני ימים ספורים הסבירו לנו בתקשורת העוינת שנתניהו, בביקורו הקרוב בארה"ב, יועמד בפני הברירה לוותר על יהודה ושומרון ועל ירושלים ולקבל את "היוזמה הערבית" – קרי יסכים לקלוט לפחות חלק מצאצאי פליטי תש"ח הערבים – בתמורה לכך, שהאמריקנים ומדינות ערב "המתונות" יסירו מאיתנו את הסכנה האטומית האירנית. המסקנה המתבקשת היא, שמי שיתעקש לשמור בידיו את ירושלים עלול להעמיד את כל הארץ בסכנת השמדה אטומית. את הסחיטה הנבזית הזאת שיווקו באמצעות אמרת הכנף "יצהר או בושהר".
העמדת הדברים הזאת, שראש הסגל של הבית הלבן, רם עמנואל, חזר עליה בהופעתו בפני אייפאק, הופרכה בכל אבסורדיותה ע'י איילה חסון בערוץ הראשון (3.5.09 ), שחשפה את האמת המרה, כי אובמה כבר השלים עם התגרענותה של אירן כעובדה מוגמרת. עד כדי כך, שמדינות אירופיות - שכרגיל גישתן יותר פייסנית מזו האמריקנית – הביעו באוזני פקידים ישראלים חרדה מפני קבלת הדין של ממשל אובמה, שגם לה כבר נמצא ביטוי מכונף: פצצה – ולא להפציץ! כלומר, לא נפוצץ אותם, גם ביודענו שתהיה להם הפצצה.
העולם החופשי ממשיך את חייו, לא מעט בזכות דמויות כמו נשיא ארה"ב רונלד רייגן שהאדומים והוורודים לעגו לו על העדר תחכום, אך דווקא ה"קומון סנס", השכל הישר והפשוט שלו, הוא שהכריע את הכף ולא מילות הכנף של השמאל
עולה בזיכרון סיסמת התבוסנים בתקופת המלחמה הקרה:Better dead than red" " – "עדיף אדומים מאשר מתים". אלא, שהאדומים עברו מן העולם, בעוד העולם החופשי ממשיך את חייו, לא מעט בזכות דמויות כמו נשיא ארה"ב רונלד רייגן שהאדומים והוורודים לעגו לו על העדר תחכום, אך דווקא ה"קומון סנס", השכל הישר והפשוט שלו, הוא שהכריע את הכף ולא מילות הכנף של השמאל.
לכאורה, יש כאן פירכה הגיונית: אם אובמה השלים עם הפצצה האירנית, איזו סחורה מחזיק הוא עדיין בידיו להציע לנו תמורת הוויתור על מולדתנו ועל עיר הבירה שלנו? איזה מין עסקה יכול עוד אובמה להציג לנתניהו: גם נסיגה לקו הירוק וגם לחיות בצל הפצצה? שישה מליון יהודים – שוב 6 מליון! – יצטופפו בגטו צר, ומעליהם איום השמדה יומיומי? התשובה היא, שלא על עסקה מדברים אובמה ויועציו היהודים עוכרי ישראל, כי אם על תכתיב: למסור לערבים את לב הארץ ואת בירתה כנדוניה, לצרכי השידוך האמריקני-אירני!
לא תהא זאת הפעם הראשונה, בה משלמים האמריקנים במטבע יהודי-ישראלי. קיסינג'ר גזל מאיתנו את ניצחון מלחמת יום הכיפורים ואילץ אותנו למסור למצרים את סיני, "תמורת" נטישת סאדאת את המחנה הסובייטי לטובת כניסתו למחנה המערבי. את דמי הכניסה שילמנו אנחנו – בדם חיילינו ובכל מה שהשקענו בסיני בגילוי ופיתוח שדות נפט, בבניית שדות תעופה, בהתיישבות, בפיתוח תשתיות, וביניהן כל החוף המזרחי בואך שארם-א-שייך, ועוד ועוד.
תמונה דומה מצטיירת בגולן. כאן השליך השמאל לעם ישראל את הפיתיון של וויתור על הגולן תמורת ניתוק סוריה מאירן, מן החיזבללה ומן החמאס. ומאחורי הפיתוי - הסחיטה באיומים, שאם לא נעשה כן נהיה אנחנו אשמים בכל קטיושה או טיל שייפלו על הצפון. והנה, גם הבלוף הזה התפוצץ:
סוריה הודיעה שאינה חולמת לשבור תמורת הגולן את בריתה עם אירן. להיפך, "תמורת הגולן" היא תעניק לאמריקה את שירותיה לשדך בינה לבין אירן, ומתחת לחופה הזאת היא תיאות להכניס גם את החיזבללה והחמאס. ולאחר שפרסמה את עמדתה זאת ברבים, גילתה אמריקה שבכוונתה להחזיר את שגרירה לדמשק!
סוריה הודיעה שאינה חולמת לשבור תמורת הגולן את בריתה עם אירן. להיפך, "תמורת הגולן" היא תעניק לאמריקה את שירותיה לשדך בינה לבין אירן, ומתחת לחופה הזאת היא תיאות להכניס גם את החיזבללה והחמאס. ולאחר שפרסמה את עמדתה זאת ברבים, גילתה אמריקה שבכוונתה להחזיר את שגרירה לדמשק!
כאן מתעוררת שאלה נוספת, כיצד חושבים האמריקנים והאירופים להציג לנו, ולו כלפי חוץ בלבד, הליכה כזאת לעקידה? מסתבר, שהם יציעו לנו שלושה תחליפים ליכולת שממנה אנחנו נהנים היום, להגן על עצמנו בהתאם לרצוננו הריבוני, יכולת אשר בגבולות הנסיגה, עם אומה על סף או לאחר מלחמת אזרחים וללא ריבונות אמיתית, כבר לא תהיה לנו: צבא זר על הקו הירוק, ערבויות בינלאומיות ומטרייה אטומית אמריקנית (לאחר פירוק היכולת האטומית שלנו). אלא, אוי למי שהגנתו נתונה בידי זרים, אשר לבטח יקשרו לו את הידיים ויהפכו את ארצו לשטח חסות, ואוי למי שחייו תלויים במטרייה זרה.
אשר לערבויות, לכו ולימדו את הערבויות הבינלאומיות שהיו אמורות להבטיח את שלמותה הטריטוריאלית של צ'כוסלובקיה. איך הצרפתים והבריטים מכרו אותה לגרמניה הנאצית, ואיך - גם לאחר שהפשיטו אותה מהרי הסודטים, ה"יהודה ושומרון" שלה, נתנו לה ערבויות חדשות לשארית השטח שנותר וגם מהן התעלמו והתירו להיטלר לצעוד לתוך פראג.
וגם בדידנו הווא עובדא, שממשל אייזנהואר ערב לנו, תמורת הנסיגה מסיני, לפתוח בכוח את מיצרי טירן אם המצרים יסגרו אותם, וכאשר כך אכן עשו ערב מלחמת ששת הימים, האמריקנים "לא מצאו" את ההתחייבות!
הרמאים ומאחזי העיניים מן השמאל זוממים לגרש מאות אלפי יהודים מארץ ישראל, כביכול כדי להבטיח את עתידה של מדינת ישראל. אולם לאמיתו של דבר, גם אם על הארץ יצליחו לוותר, מדינה עצמאית לא תישאר בידם, כי אם מעין מנדט חדש בחסות הקוורטט. המנדט הבריטי שלט עלינו מלונדון מתוך ה"ווייטהול" (תרגום מילולי: האולם הלבן), ו"מנדט" חדש ישלוט עלינו מוושינגטון, מתוך "הבית הלבן", אם נתניהו יתקפל וידקלם את המנטרה של שתי המדינות.
יש תמיד לזכור, שמדיניותו של אובמה היא כוללנית ולא תסתפק בירושלים וביו"ש. באותה החבילה תימצא גם הכניעה ל"יוזמה הערבית", גם הפקרת הגולן וגם ההשלמה עם ההתגרענות האירנית. אמור מעתה, שעל סדר היום בפגישת אובמה-נתניהו יעמדו עצמאותה של ישראל וריבונותה, לא פחות.
איזה מין חיים צפויים לנו תחת שלטון הקוורטט? על כך יעידו כאן שני עדים.
הראשון הוא יוסי פלד, לשעבר אלוף פיקוד הצפון, כיום שר בממשלתו של נתניהו וחבר הליכוד. בהרצאה פומבית הוא התנבא, שאם וכאשר תהיה לאירנים פצצה אטומית, המוני יהודים יירדו מן הארץ. חזות דומה חזה ח"כ (דאז) אפרים סנה. טעמם עימם, שהרי מדינת ישראל הוקמה במידה רבה במטרה להגן על חיי היהודים נגד סכנת השמדה נוספת, ואם מתברר שהיא חלילה איננה מסוגלת למלא את התנאי היסודי והחיוני הזה, משמע שנכשלה בתפקידה המרכזי. אזי, אנשים רבים ישאלו את עצמם אם האחריות להמשך קיום משפחתם אינו חוזרת מן הכלל שכשל אל הפרט, כל אחד לעצמו. רבים גם ייזכרו בלקחי השואה, שמי שברח מבעוד מועד הציל את עצמו, והמסקנה עלולה להיות - התפזרות. וכך, בוושינגטון יעמוד נתניהו גם בפני הכרעה היסטורית לגבי עצם עתידו של המפעל הציוני.
הציבור אינו יודע אם לישראל לבדה יש האמצעים לחסל צבאית את הסכנה האטומית האירנית גם נוכח התנגדות אמריקנית, אולם דבר אחד לפחות נתון להחלטתה הבלבדית: שלא לסגת לתוך שטח ההריגה של רצועת החוף, טרף לטילים. בעניין זה צייר הרמטכ"ל אשכנזי לאמריקנים תסריט אופייני: פלסטינים בשליחות טהרן יתקפו אותנו בטילים, וכאשר נרצה להתגונן – אירן תאיים במכה גרעינית!
חשוב לציבור בישראל שלא לטעות לגבי הזירה האמריקנית: חצי אמריקה עומדת בהתנגדותה לאובמה, ובנחישות גדולה. הימין האמריקני גועש ורותח ואובמה ויועציו יודעים זאת. ספק, אם הם יכולים להרשות לעצמם כבר כעת עימות חזיתי עם המדינה היהודית וחלק גדול מן העם היהודי, כולל רבים מיהודי אמריקה. עימות כזה יכול לתת למתנגדי אובמה המחכים לו בפינה, נקודת זינוק ומיקוד,
וגם בדידנו הווא עובדא, שממשל אייזנהואר ערב לנו, תמורת הנסיגה מסיני, לפתוח בכוח את מיצרי טירן אם המצרים יסגרו אותם, וכאשר כך אכן עשו ערב מלחמת ששת הימים, האמריקנים "לא מצאו" את ההתחייבות!
וגם דגל. יכול בהחלט להיות שאובמה יירתע מהתנגשות עכשיו, כששלטונו טרם התייצב, ואשר לעתיד הרחוק יותר, מי יודע אם לא כל תמונת העולם תשתנה, הלא יש לנו עסק עם חולות ערב הנודדים! על כן, מה שנדרש כעת הוא, להיות מסוגלים לומר לאובמה "לא" בלתי מסויג - בלי התחכמויות, תירוצים ומשחקי מלים.
העד השני שלנו הוא נתניהו בעצמו. בערוץ 7 התפרסם מאמר של הלל פנדל (30.4.2009), בו צוטט בהרחבה נאום של נתניהו במרכז הליכוד במאי 2002, נאום שאחריו הופלה ברוב קולות הצעתו של שרון בזכות מדינה פלסטינית.
בנאום הזה מפריך נתניהו בצורה גאונית את האשליה, שאפשר לתת לפלסטינים מדינה עם הגבלות ולסמוך על ההגבלות האלה (הטקסט תורגם בחזרה לעברית מתוך תרגום לאנגלית):
"השגיאה הקשה ביותר שניתן לעשות היא – הפרס הכי גדול לטרור, להקים להם מדינה עצמאית משלהם. הרוב סבור היום שמדינה בשלטון ערפאת תהיה מבצר טרוריסטי שיוקדש כולו לחורבננו. אבל יש אומרים, שללא ערפאת, תחת הנהגה אחרת, ועם כל מיני רפורמות, הדברים יהיו שונים. הבה נבדוק, אם זה נכון.
...הם ידרשו את כל הסמכויות שיש למדינה - כמו שליטה על הגבולות, הכנסת נשק, שליטה במרחב האווירי והיכולת להפיל כל מטוס שיחדור לאזור, היכולת לחתום על... בריתות צבאיות עם ארצות אחרות.
ברגע שתיתן להם מדינה, נתת להם את כל אלה, גם אם יהיה הסכם שיאמר ההיפך – מפני שתוך זמן קצר... הם ייקחו לעצמם את הכוחות והסמכויות האלה והעולם יעמוד ולא יעשה דבר – להיפך, יעצרו אותנו וימנעו מאתנו לנסות ולעצור אותם... וכך ייצא, שבמו ידינו יצרנו איום על עצם הקיום שלנו...
.
אפילו כרגע, הפלסטינים מסלקים את כל ההגבלות שהסכימו להם באוסלו – הם מבריחים נשק, מזהמים את מקורות המים, בונים צבא, כורתים הסכמים צבאיים עם אירן ואחרים, ועוד ועוד. וכשאנו מנסים לפעול נגד זה, העולם מתנגד לנו – ולא להם.
שלטון עצמי – כן. אבל מדינה שבה ניתן להרוס את מדינת ישראל – לא!
מדינת ישראל הוקמה במידה רבה במטרה להגן על חיי היהודים נגד סכנת השמדה נוספת, ואם מתברר שהיא חלילה איננה מסוגלת למלא את התנאי היסודי והחיוני הזה, משמע שנכשלה בתפקידה המרכזי. אזי, אנשים רבים ישאלו את עצמם אם האחריות להמשך קיום משפחתם אינו חוזרת מן הכלל שכשל אל הפרט, כל אחד לעצמו
כל השנים התנגדו כל ממשלות הליכוד למדינה פלסטינית, ועל בסיס המצע הזה נבחרנו לשלטון. המנדט הזה מחייב את כל מנהיגי הליכוד. ולמרות זאת קרה כאן דבר מוזר: ללא אישור של אף אחד ללא תהליך דמוקרטי – לא במפלגה, לא בממשלה, לא בכנסת ולבטח לא בתוך הארץ – אלא רק ע"י כמה דיבורים ... זועזעה אבן יסוד בביטחון הלאומי שלנו, ופתאום עמדתם של שריד ופרס הפכה להיות המדיניות הרשמית של ממשלת ישראל...
.
אין מקום לדאגה על כך שהקהיליה הבינלאומית לא תסכים איתנו בעניין זה. האם הקהיליה הבינלאומית חזתה את השואה? ואם חזתה, האם עשתה משהו בנדון? האם הזיזה אצבע? הם גם לא עשו מאומה כאשר הכור העיראקי איים על קיומנו, פרט לכך שגינו אותנו כשממשלת בגין הרסה אותו...
.
בעניינים החיוניים לקיומנו תמיד נקטנו פעולה חד-משמעית, גם אם האחרים לא הסכימו איתנו.
מפני שהשורה התחתונה היא, שאמירת 'כן' למדינה פלסטינית פירושה 'לא' למדינה היהודית, ולהיפך".
קריאת הדברים האלה היום משאירה אותנו פעורי פה. ראוי לכנס בדחיפות את מרכז הליכוד כדי לקרוא את הדברים האלה באוזני נתניהו לפני שהוא נוסע אל אובמה ובטרם ייתן שם הבטחות והתחייבויות בלתי הפיכות. וגם דיון בכנסת מתבקש.
ואם ב-2002 התקומם נתניהו נגד אימוץ עמדת פרס ע"י הליכוד – הלא מה שהוא עשה כעת, שליחת פרס בעצמו, בעודו מחזיק בידו את הסמרטוט הקרוי 'היוזמה הערבית', "להסביר לאובמה את עמדתו" – גרוע פי כמה!
האם היינו מעלים אפילו בדמיוננו הפרוע, שצ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה במלחמה, ישלח את צ'מברלין אל נשיא ארה"ב רוזוולט "להסביר את מדיניותו" - את האיש שפייס את היטלר, את דחליל השלום האומלל עם המטרייה, האיש שפייסנותו החולנית גרמה לכ-60 מיליון קורבנות אדם?
העמדת הדברים הזאת, שראש הסגל של הבית הלבן, רם עמנואל, חזר עליה בהופעתו בפני אייפאק, הופרכה בכל אבסורדיותה ע'י איילה חסון בערוץ הראשון (3.5.09 ), שחשפה את האמת המרה, כי אובמה כבר השלים עם התגרענותה של אירן כעובדה מוגמרת. עד כדי כך, שמדינות אירופיות - שכרגיל גישתן יותר פייסנית מזו האמריקנית – הביעו באוזני פקידים ישראלים חרדה מפני קבלת הדין של ממשל אובמה, שגם לה כבר נמצא ביטוי מכונף: פצצה – ולא להפציץ! כלומר, לא נפוצץ אותם, גם ביודענו שתהיה להם הפצצה.
העולם החופשי ממשיך את חייו, לא מעט בזכות דמויות כמו נשיא ארה"ב רונלד רייגן שהאדומים והוורודים לעגו לו על העדר תחכום, אך דווקא ה"קומון סנס", השכל הישר והפשוט שלו, הוא שהכריע את הכף ולא מילות הכנף של השמאל
עולה בזיכרון סיסמת התבוסנים בתקופת המלחמה הקרה:Better dead than red" " – "עדיף אדומים מאשר מתים". אלא, שהאדומים עברו מן העולם, בעוד העולם החופשי ממשיך את חייו, לא מעט בזכות דמויות כמו נשיא ארה"ב רונלד רייגן שהאדומים והוורודים לעגו לו על העדר תחכום, אך דווקא ה"קומון סנס", השכל הישר והפשוט שלו, הוא שהכריע את הכף ולא מילות הכנף של השמאל.לכאורה, יש כאן פירכה הגיונית: אם אובמה השלים עם הפצצה האירנית, איזו סחורה מחזיק הוא עדיין בידיו להציע לנו תמורת הוויתור על מולדתנו ועל עיר הבירה שלנו? איזה מין עסקה יכול עוד אובמה להציג לנתניהו: גם נסיגה לקו הירוק וגם לחיות בצל הפצצה? שישה מליון יהודים – שוב 6 מליון! – יצטופפו בגטו צר, ומעליהם איום השמדה יומיומי? התשובה היא, שלא על עסקה מדברים אובמה ויועציו היהודים עוכרי ישראל, כי אם על תכתיב: למסור לערבים את לב הארץ ואת בירתה כנדוניה, לצרכי השידוך האמריקני-אירני!
לא תהא זאת הפעם הראשונה, בה משלמים האמריקנים במטבע יהודי-ישראלי. קיסינג'ר גזל מאיתנו את ניצחון מלחמת יום הכיפורים ואילץ אותנו למסור למצרים את סיני, "תמורת" נטישת סאדאת את המחנה הסובייטי לטובת כניסתו למחנה המערבי. את דמי הכניסה שילמנו אנחנו – בדם חיילינו ובכל מה שהשקענו בסיני בגילוי ופיתוח שדות נפט, בבניית שדות תעופה, בהתיישבות, בפיתוח תשתיות, וביניהן כל החוף המזרחי בואך שארם-א-שייך, ועוד ועוד.
תמונה דומה מצטיירת בגולן. כאן השליך השמאל לעם ישראל את הפיתיון של וויתור על הגולן תמורת ניתוק סוריה מאירן, מן החיזבללה ומן החמאס. ומאחורי הפיתוי - הסחיטה באיומים, שאם לא נעשה כן נהיה אנחנו אשמים בכל קטיושה או טיל שייפלו על הצפון. והנה, גם הבלוף הזה התפוצץ:
סוריה הודיעה שאינה חולמת לשבור תמורת הגולן את בריתה עם אירן. להיפך, "תמורת הגולן" היא תעניק לאמריקה את שירותיה לשדך בינה לבין אירן, ומתחת לחופה הזאת היא תיאות להכניס גם את החיזבללה והחמאס. ולאחר שפרסמה את עמדתה זאת ברבים, גילתה אמריקה שבכוונתה להחזיר את שגרירה לדמשק!
סוריה הודיעה שאינה חולמת לשבור תמורת הגולן את בריתה עם אירן. להיפך, "תמורת הגולן" היא תעניק לאמריקה את שירותיה לשדך בינה לבין אירן, ומתחת לחופה הזאת היא תיאות להכניס גם את החיזבללה והחמאס. ולאחר שפרסמה את עמדתה זאת ברבים, גילתה אמריקה שבכוונתה להחזיר את שגרירה לדמשק!
כאן מתעוררת שאלה נוספת, כיצד חושבים האמריקנים והאירופים להציג לנו, ולו כלפי חוץ בלבד, הליכה כזאת לעקידה? מסתבר, שהם יציעו לנו שלושה תחליפים ליכולת שממנה אנחנו נהנים היום, להגן על עצמנו בהתאם לרצוננו הריבוני, יכולת אשר בגבולות הנסיגה, עם אומה על סף או לאחר מלחמת אזרחים וללא ריבונות אמיתית, כבר לא תהיה לנו: צבא זר על הקו הירוק, ערבויות בינלאומיות ומטרייה אטומית אמריקנית (לאחר פירוק היכולת האטומית שלנו). אלא, אוי למי שהגנתו נתונה בידי זרים, אשר לבטח יקשרו לו את הידיים ויהפכו את ארצו לשטח חסות, ואוי למי שחייו תלויים במטרייה זרה.אשר לערבויות, לכו ולימדו את הערבויות הבינלאומיות שהיו אמורות להבטיח את שלמותה הטריטוריאלית של צ'כוסלובקיה. איך הצרפתים והבריטים מכרו אותה לגרמניה הנאצית, ואיך - גם לאחר שהפשיטו אותה מהרי הסודטים, ה"יהודה ושומרון" שלה, נתנו לה ערבויות חדשות לשארית השטח שנותר וגם מהן התעלמו והתירו להיטלר לצעוד לתוך פראג.
וגם בדידנו הווא עובדא, שממשל אייזנהואר ערב לנו, תמורת הנסיגה מסיני, לפתוח בכוח את מיצרי טירן אם המצרים יסגרו אותם, וכאשר כך אכן עשו ערב מלחמת ששת הימים, האמריקנים "לא מצאו" את ההתחייבות!
הרמאים ומאחזי העיניים מן השמאל זוממים לגרש מאות אלפי יהודים מארץ ישראל, כביכול כדי להבטיח את עתידה של מדינת ישראל. אולם לאמיתו של דבר, גם אם על הארץ יצליחו לוותר, מדינה עצמאית לא תישאר בידם, כי אם מעין מנדט חדש בחסות הקוורטט. המנדט הבריטי שלט עלינו מלונדון מתוך ה"ווייטהול" (תרגום מילולי: האולם הלבן), ו"מנדט" חדש ישלוט עלינו מוושינגטון, מתוך "הבית הלבן", אם נתניהו יתקפל וידקלם את המנטרה של שתי המדינות.
יש תמיד לזכור, שמדיניותו של אובמה היא כוללנית ולא תסתפק בירושלים וביו"ש. באותה החבילה תימצא גם הכניעה ל"יוזמה הערבית", גם הפקרת הגולן וגם ההשלמה עם ההתגרענות האירנית. אמור מעתה, שעל סדר היום בפגישת אובמה-נתניהו יעמדו עצמאותה של ישראל וריבונותה, לא פחות.
איזה מין חיים צפויים לנו תחת שלטון הקוורטט? על כך יעידו כאן שני עדים.
הראשון הוא יוסי פלד, לשעבר אלוף פיקוד הצפון, כיום שר בממשלתו של נתניהו וחבר הליכוד. בהרצאה פומבית הוא התנבא, שאם וכאשר תהיה לאירנים פצצה אטומית, המוני יהודים יירדו מן הארץ. חזות דומה חזה ח"כ (דאז) אפרים סנה. טעמם עימם, שהרי מדינת ישראל הוקמה במידה רבה במטרה להגן על חיי היהודים נגד סכנת השמדה נוספת, ואם מתברר שהיא חלילה איננה מסוגלת למלא את התנאי היסודי והחיוני הזה, משמע שנכשלה בתפקידה המרכזי. אזי, אנשים רבים ישאלו את עצמם אם האחריות להמשך קיום משפחתם אינו חוזרת מן הכלל שכשל אל הפרט, כל אחד לעצמו. רבים גם ייזכרו בלקחי השואה, שמי שברח מבעוד מועד הציל את עצמו, והמסקנה עלולה להיות - התפזרות. וכך, בוושינגטון יעמוד נתניהו גם בפני הכרעה היסטורית לגבי עצם עתידו של המפעל הציוני.
הציבור אינו יודע אם לישראל לבדה יש האמצעים לחסל צבאית את הסכנה האטומית האירנית גם נוכח התנגדות אמריקנית, אולם דבר אחד לפחות נתון להחלטתה הבלבדית: שלא לסגת לתוך שטח ההריגה של רצועת החוף, טרף לטילים. בעניין זה צייר הרמטכ"ל אשכנזי לאמריקנים תסריט אופייני: פלסטינים בשליחות טהרן יתקפו אותנו בטילים, וכאשר נרצה להתגונן – אירן תאיים במכה גרעינית!
חשוב לציבור בישראל שלא לטעות לגבי הזירה האמריקנית: חצי אמריקה עומדת בהתנגדותה לאובמה, ובנחישות גדולה. הימין האמריקני גועש ורותח ואובמה ויועציו יודעים זאת. ספק, אם הם יכולים להרשות לעצמם כבר כעת עימות חזיתי עם המדינה היהודית וחלק גדול מן העם היהודי, כולל רבים מיהודי אמריקה. עימות כזה יכול לתת למתנגדי אובמה המחכים לו בפינה, נקודת זינוק ומיקוד,
וגם בדידנו הווא עובדא, שממשל אייזנהואר ערב לנו, תמורת הנסיגה מסיני, לפתוח בכוח את מיצרי טירן אם המצרים יסגרו אותם, וכאשר כך אכן עשו ערב מלחמת ששת הימים, האמריקנים "לא מצאו" את ההתחייבות!
וגם דגל. יכול בהחלט להיות שאובמה יירתע מהתנגשות עכשיו, כששלטונו טרם התייצב, ואשר לעתיד הרחוק יותר, מי יודע אם לא כל תמונת העולם תשתנה, הלא יש לנו עסק עם חולות ערב הנודדים! על כן, מה שנדרש כעת הוא, להיות מסוגלים לומר לאובמה "לא" בלתי מסויג - בלי התחכמויות, תירוצים ומשחקי מלים.העד השני שלנו הוא נתניהו בעצמו. בערוץ 7 התפרסם מאמר של הלל פנדל (30.4.2009), בו צוטט בהרחבה נאום של נתניהו במרכז הליכוד במאי 2002, נאום שאחריו הופלה ברוב קולות הצעתו של שרון בזכות מדינה פלסטינית.
בנאום הזה מפריך נתניהו בצורה גאונית את האשליה, שאפשר לתת לפלסטינים מדינה עם הגבלות ולסמוך על ההגבלות האלה (הטקסט תורגם בחזרה לעברית מתוך תרגום לאנגלית):
"השגיאה הקשה ביותר שניתן לעשות היא – הפרס הכי גדול לטרור, להקים להם מדינה עצמאית משלהם. הרוב סבור היום שמדינה בשלטון ערפאת תהיה מבצר טרוריסטי שיוקדש כולו לחורבננו. אבל יש אומרים, שללא ערפאת, תחת הנהגה אחרת, ועם כל מיני רפורמות, הדברים יהיו שונים. הבה נבדוק, אם זה נכון.
...הם ידרשו את כל הסמכויות שיש למדינה - כמו שליטה על הגבולות, הכנסת נשק, שליטה במרחב האווירי והיכולת להפיל כל מטוס שיחדור לאזור, היכולת לחתום על... בריתות צבאיות עם ארצות אחרות.
ברגע שתיתן להם מדינה, נתת להם את כל אלה, גם אם יהיה הסכם שיאמר ההיפך – מפני שתוך זמן קצר... הם ייקחו לעצמם את הכוחות והסמכויות האלה והעולם יעמוד ולא יעשה דבר – להיפך, יעצרו אותנו וימנעו מאתנו לנסות ולעצור אותם... וכך ייצא, שבמו ידינו יצרנו איום על עצם הקיום שלנו...
.
אפילו כרגע, הפלסטינים מסלקים את כל ההגבלות שהסכימו להם באוסלו – הם מבריחים נשק, מזהמים את מקורות המים, בונים צבא, כורתים הסכמים צבאיים עם אירן ואחרים, ועוד ועוד. וכשאנו מנסים לפעול נגד זה, העולם מתנגד לנו – ולא להם.
שלטון עצמי – כן. אבל מדינה שבה ניתן להרוס את מדינת ישראל – לא!
מדינת ישראל הוקמה במידה רבה במטרה להגן על חיי היהודים נגד סכנת השמדה נוספת, ואם מתברר שהיא חלילה איננה מסוגלת למלא את התנאי היסודי והחיוני הזה, משמע שנכשלה בתפקידה המרכזי. אזי, אנשים רבים ישאלו את עצמם אם האחריות להמשך קיום משפחתם אינו חוזרת מן הכלל שכשל אל הפרט, כל אחד לעצמו
כל השנים התנגדו כל ממשלות הליכוד למדינה פלסטינית, ועל בסיס המצע הזה נבחרנו לשלטון. המנדט הזה מחייב את כל מנהיגי הליכוד. ולמרות זאת קרה כאן דבר מוזר: ללא אישור של אף אחד ללא תהליך דמוקרטי – לא במפלגה, לא בממשלה, לא בכנסת ולבטח לא בתוך הארץ – אלא רק ע"י כמה דיבורים ... זועזעה אבן יסוד בביטחון הלאומי שלנו, ופתאום עמדתם של שריד ופרס הפכה להיות המדיניות הרשמית של ממשלת ישראל....
אין מקום לדאגה על כך שהקהיליה הבינלאומית לא תסכים איתנו בעניין זה. האם הקהיליה הבינלאומית חזתה את השואה? ואם חזתה, האם עשתה משהו בנדון? האם הזיזה אצבע? הם גם לא עשו מאומה כאשר הכור העיראקי איים על קיומנו, פרט לכך שגינו אותנו כשממשלת בגין הרסה אותו...
.
בעניינים החיוניים לקיומנו תמיד נקטנו פעולה חד-משמעית, גם אם האחרים לא הסכימו איתנו.
מפני שהשורה התחתונה היא, שאמירת 'כן' למדינה פלסטינית פירושה 'לא' למדינה היהודית, ולהיפך".
קריאת הדברים האלה היום משאירה אותנו פעורי פה. ראוי לכנס בדחיפות את מרכז הליכוד כדי לקרוא את הדברים האלה באוזני נתניהו לפני שהוא נוסע אל אובמה ובטרם ייתן שם הבטחות והתחייבויות בלתי הפיכות. וגם דיון בכנסת מתבקש.
ואם ב-2002 התקומם נתניהו נגד אימוץ עמדת פרס ע"י הליכוד – הלא מה שהוא עשה כעת, שליחת פרס בעצמו, בעודו מחזיק בידו את הסמרטוט הקרוי 'היוזמה הערבית', "להסביר לאובמה את עמדתו" – גרוע פי כמה!
האם היינו מעלים אפילו בדמיוננו הפרוע, שצ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה במלחמה, ישלח את צ'מברלין אל נשיא ארה"ב רוזוולט "להסביר את מדיניותו" - את האיש שפייס את היטלר, את דחליל השלום האומלל עם המטרייה, האיש שפייסנותו החולנית גרמה לכ-60 מיליון קורבנות אדם?