יראה – שלם
שמה של ירושלים עבר התפתחות ושכלול עד שהגיע לשם הזה – מלכי צדק, הוא שם בן נוח, קרא לה 'שלם', שנאמר "ומלכי צדק מלך שלם" (בראשית יז), ואילו אברהם לאחר העקדה קרא לה 'יראה' שנא' "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה" (בראשית כב). "אמר הקב"ה אם קורא אני אותו יראה כשם שקרא אותו אברהם, שם אדם צדיק – מתרעם. ואם קורא אני אותו שלם אברהם אדם צדיק – מתרעם. אלא הריני קורא אותו ירושלים, כמו שקראו שניהם יראה-שלם ירושלים" (בראשית רבה פרק נ"ו). "יראה בגימטריה ירו" (מתנות כהונה) "ואף על פי ששם 'שלם' קודם ל'יראה' מכל מקום הקדים בהרכבה יראה דאברהם צדיק תפי משם" ('יפה תואר' על המדרש).
את המדרש הזה מבאר ה'משך חכמה' ואומר ש"שם היה בדור המבול, והיה בתיבה, וזן ופרנס את כל הנבראים שם בתיבה, והעיקר היה לתקן את המידות והפעולות שהם היו מושחתים... וכל לימודו היה לתקן המידות והתכונות בכל החי", וזה ביאור השם 'שלם', "שזה מורה שכל המין האנושי הוא אדם אחד וכל אחד הוא אבר מאברי האדם הגדול וכל אחד נצרך לחברו, ומושפע ומשפיע זה מזה, וכולם נושאים קיום המין האנושי ונצחיותו".
"אמנם אברהם התפלסף מאוד בחוכמה, ולמד כל דרכי הטועים והתווכח עמהם, וחקר בשכלו כי יש ה' אחד משגיח על הכול" (עיין רמב"ם הלכות ע"ז פ"א ה"ג) וזהו אשר יאמר היום בהר ה' יראה, כלומר שיתגלה אלוקותו בראות שכל בשר כבוד ה'."
"והנה ירושלים בנויה על שני הדברים, היינו לזכך המושכלות שעיקרן במוח ולתקן ולקשט המידות שעיקרן בלב". על פי זה מסביר ה'משך חכמה' את מאמר חז"ל "לעולם יכנס אדם שני פתחים ואחר כך יתפלל – שזהו המוח והלב", שגם בתפילה לא מספיק רק התרגשות הלב אלא יש מקום גם לעיין ולהבין מה ועל מה אנו מתפללים.
ולכן, מסביר ה'משך חכמה', נקראת ירושלים 'יראה' על שם טהרת המושכלות ו'שלם' להזדככות התכונות והמידות. כך מבוארים גם דברי חז"ל במדרש רבה, שנתנו שני הסברים מדוע נקרא ההר הזה 'הר המוריה' א. שיצאה (ממנו) הוראה לעולם: זה תיקון המושכלות ב. שיצאה (ממנו) יראה לעולם: זה טהרת התכונות ועונש על השחתת המידות" ('משך חכמה' בראשית כב יד).
הקשר לירושלים
כאשר שוחררה ירושלים העתיקה, הר הבית והכותל המערבי, היתה התרגשות גדולה ועצומה בעמנו, כולם נרעדו למשמע הבשורה הגדולה "הר הבית בידינו!", ולכולם היה ברור כי מכאן לא נזוז לעולם וירושלים לא תחולק שוב לעולם. והנה עברו שנים וקולות אחרים החלו להישמע, ובין ממשלות ישראל היו כאלה שדיברו אף על חלוקתה של ירושלים חלילה.
מכאן אנו למדים שאת הקשר לירושלים אי אפשר לבסס רק על תחושות הלב, על התרגשות כזו או אחרת. הקשר לירושלים צריך להיבנות בשכל, במוח, בהבנה העמוקה מה הם ירושלים ומקום המקדש לעמנו, כמו שלימדנו מו"ר הרצי"ה זצ"ל כי "ירושלים היא עיר הבירה שלנו, עיר הבירה של נצח ישראל, עיר הבירה של הממלכה שלנו, של המדינה שלנו. כל הפטפוטים וכל הקשקושים של הגויים על בינאום ירושלים הם דברים בטלים שאינם חשובים ואינם משנים דבר. על ירושלים יש הגדרה של הרמב"ם 'וירושלים היא מקדש'... ירושלים היא בירת המלוכה, בירת המדינה, והיא מקדש, היא כולה בית מקדש. יש יחס מיוחד לירושלים, היא מלכות, היא מקדש והיא ארון ה'. בגמרא נאמר: ירושלים נקראת שמו של הקב"ה ושם העיר מיום ד' שמה. ירושלים היא מלכות מדינית והיא עצמיות אלוקית" (שיחות הרצי"ה מועדים ח"ב עמ' 281).
ככל שנתקשר לירושלים הן מבחינת המוח, בבירור עמוק על מהותה וקדושתה, והן בבחינת הלב של הרגשת קדושתה ומעלתה, נזכה שאכן תהיה כולה בידינו בבחינת ירו-שלם בבניין שלם ומתוך כך נזכה גם לראות בשלב השלם והמלא של גאולתנו, בבניין ביהמ"ק במהרה בימינו.
*לעילוי נשמת סבי ר' חיים בן אליהו שנפטר בליל שבת פר' במדבר אור לכט אייר תשמב
-------------------------------------------------------------
המאמר פורסם בעלון באהבה ואמונה של מכון מאיר