כפי שכתבתי לכבוד ראש הממשלה בנימין נתניהו, אני מברך אותו בשליחותו כשליח של העם היהודי ומדינת ישראל לפגוש בנשיא האמריקני ובממשלו, ידידתנו הגדולה והחשובה. מדובר על יחסים בין שתי אומות שרוחשות כבוד לאדם, וערכי החסד והמוסר עומדים בראש מאווייהן. אומנם מלבד הידידות העמוקה והטבעית שיש לנו עם ארצות-הברית של אמריקה, יש לנו, לעם היהודי ולמדינתו, גם חשבונות אסטרטגיים. איננו מדינה שמסומן כוכב שלה בדגל האמריקני. אנחנו, ברוך השם, מדינה עצמאית וסוברנית, ולא המדינה ה-53, או ה-54 של ארצות-הברית של אמריקה.
נבחר לאחרונה נשיא אמריקני עם סדר-יום חדש, הדורש שיכבדו את האג'נדה שלו, אף שדרכו עומדת ביחס הפוך לדעתם של אנשי הצבא האמריקני ולמחשבת כמעט מחצית מעמו. בבחירות האחרונות, 47% מהעם האמריקני לא קיבלו את דרכו החדשה של אובמה, ואף-על-פי-כן הוא נבחר להיות הנשיא והוא הנשיא, עם האג'נדה החדשה, בין שהיא נוחה ל-47% שלא הסכימו ובין שאיננה נוחה.
כמו כאן בארץ, לצערנו הרב, שולטת בארצות-הברית תקשורת רדיקלית – יש כאלה שקוראים לה שמאלנית – בעלת הסתכלות והתנהגות שטחית ועכשוויסטית. כמו בחיים הפרטיים של רבות מהדמויות הבולטות במדיה האמריקנית, כך הן נוהגות הפקרות גם בעבודתן הציבורית, ואינן נושאות עיניהן, לעתיד אומתן ולשלום העולם. האג'נדה שלהם היא דאגה לצרכים העכשוויים והחולפים ולא לעתיד.
ואולם, השכבה השמרנית בארצות-הברית לא נעלמה. היא ידועה, חיה, נושמת ובועטת. כאן בארץ היא לא ידועה, זה לא בא לידי ביטוי. העיתונות הישראלית, לצערנו הרב, לא מביאה את ההתנגדות הגדולה אל הנשיא האמריקני הנוכחי כפי שהיא מתבטאת בהלכי הציבור ובחלק מהעיתונות בארצות-הברית. רָאש לימבו, שון האניטי, מארק לווין - מי שמקשיב בארצות-הברית לתחנות הרדיו וקורא עיתונים מסוימים, ההתנגדות לברק אובמה היא התנגדות קשה וחזקה, ומאשימים אותו בדברים קשים מאוד.
יודע מי שמתעניין שיש ביקורת עצומה על דרכו החדשה בתוך ביתו. רבים וטובים שם סבורים שהוא מוביל להתפרקות
מי שמאמין בדמוקרטיה - צריך לכבד גם את הדמוקרטיה שלנו. זו הדרישה שלנו מהנשיא האמריקני
טוטלית – כלכלית, ביטחונית ומדינית – של ארצות-הברית. תוקפים אותו שם שהוא מערער את עתידה של ארצו, לא פחות, ומוביל אותה לאבדון.
הנשיא האמריקני אומר: בחרו בי, אני ברק אובמה, על סמך דרכי החדשה. זו המדיניות שלי, זה היה המצע שלי, ותכבדו אותי כפי שמכבדים נשיא או ראש ממשלה שנבחר בצורה דמוקרטית.
מי שמאמין בדמוקרטיה - צריך לכבד גם את הדמוקרטיה שלנו. זו הדרישה שלנו מהנשיא האמריקני.
חז"ל לימדונו להעמיד מראה אל מול פניו של מי שמצפה ממך לעשות ההיפך ממה שהוא דורש מעצמו. אם יאמר לך: טול קיסם מבין שיניך, תשיב לו: טול קורה מבין עיניך.
מהנשיא ברק אובמה, נשיא ארצות-הברית, אנו, העם היהודי, מדינת ישראל, מצפים לאותו יחס שהוא מצפה מעמו כלפי ממשלו. עם ישראל הלך לבחירות האחרונות כשהוא חווה על בשרו את תוצאות כל ההסכמים, הסיכומים וההבנות שהיו בין ממשלות ישראל לאויביה ובינה לבין ידידתה הגדולה והחשובה באמריקה.
העם בישראל ראה למה הביאו אותנו הסכמי אוסלו הרצחניים, כששטף דם יהודי הציף את ארצנו, בנתניה, בחדרה,
העם בישראל ראה שבריחת שר הביטחון ברק מרצועת הביטחון בלבנון העמידה את העורף הצפוני שלנו חשוף לירי ולהרג מטעם ארגוני הטרור בצפון. כך באה והתרגשה עלינו מלחמת לבנון השנייה
בתל-אביב; אותם הסכמים ארורים ואכזריים שנרקמו, בין היתר, על-ידי השר ואח"כ רה"מ שמעון פרס, לימים נשיא מדינתנו, הביאו אותנו למצב נואש ממש. צריך לזכור את זה. כולם הבינו שרק היציאה למבצע "חומת מגן" שמלבד חיסול המרצחים, גם הכניסה בחזרה של חיילנו לתוככי הערים הגדולות ביהודה ושומרון – היא ורק היא, כניסת החיילים, לא הגדר ולא החומה ולא שום דבר אחר, היא ורק היא שינתה את המצב מן הקצה אל הקצה. מבצע זה למעשה חיסל סופית את הסכמי אוסלו הארורים, שמעולם לא כובדו על-ידי הערבים, והביא סוף-סוף למציאות ביטחונית נורמלית בשטח.
העם בישראל ראה שבריחת שר הביטחון ברק מרצועת הביטחון בלבנון העמידה את העורף הצפוני שלנו חשוף לירי ולהרג מטעם ארגוני הטרור בצפון. כך באה והתרגשה עלינו מלחמת לבנון השנייה. רק לחימה אגרסיבית וטוטלית ב"חיזבאללה" היתה מביאה שקט ארוך טווח לצפון ארצנו.
העם בישראל עבר את מאורעות הגירוש האכזרי והמרושע תוך החרבת חבל-קטיף. קשה לשכוח את עוצמת האש שנורתה על דרום ומרכז ארצנו מתוך חורבות בתינו ובתי-כנסיותינו, שנשרפו ועלו באש. כולם הבינו שרק היציאה למבצע "עופרת יצוקה", שבו נלחמו בגבורה מיטב בנינו – ובתוכם בניהם של המגורשים בכפייה מאותם בתים בגוש-קטיף – היא שהחזירה את הביטחון המינימלי הזה, הזמני הזה, לאזור.
למותר לציין שההסכמים והבריחות הללו נתמכו, לובו, ושלא לדבר – לפעמים ניזומו - על-ידי התקשורת הישראלית.
אחרי "עופרת יצוקה" יצא העם הזה לבחירות, לבחון את האמת על-פי דעת הציבור. למרות התגייסותה של המדיה בשיטתיות מוחלטת לעזרתה של הגברת ציפי לבני וחבריה מהשמאל, בצורה נסית, לא מובנת, לא רציונלית, התקומם העם וקם נגד מדיניות ההתפרקות מנכסינו ההיסטוריים היהודיים. התבדו כל ההנחות, שאם לא נאמר "שתי מדינות לשני עמים", כפי שהציעה ציפי לבני או הציע ברק או הציעו אחרים מאנשי השמאל, יבוא עלינו אסון. עם ישראל החליט באומץ
שכשם שלא יעלה על דעת האמריקנים שיאמרו ליהודי לא לבנות באמריקה היכן שירצה, קל וחומר שאין להם רשות לומר לנו כאן בארץ, בארץ-ישראל שלנו, היכן לבנות והיכן לא
ובגבורה להצביע בעד ארץ-ישראל ובעד העם היהודי, וכך נבחר לראש הממשלה בנימין נתניהו.
זהו המנדט של נתניהו. הוא הבטיח לא פעם ולא פעמיים במהלך הבחירות, שתיפסק האפליה הגזענית נגד יהודים שלא יוכלו לבנות את ביתם בארץ-ישראל ההיסטורית המקראית. גם בשיחה הראשונה שלו איתנו, חברי האיחוד הלאומי, אחרי הבחירות, כשביקש מאתנו להמליץ עליו לנשיא המדינה כמועמד לראשות הממשלה – שיחה של שעתיים – חזר והבטיח שיפעל במרץ להתפתחות טבעית בכל מרחבי יו"ש, ולא רק לגידול טבעי – דבר שהוא נורמלי, טבעי, בארץ-ישראל, שיהודים יוכלו לגדול ולצמוח באופן טבעי, בוודאי פה יותר מכל מקום אחר.
כדאי שמר נתניהו ירגיל אותנו, שכשראש הממשלה אומר משהו, גם אם יש לחץ שיגעוני של התקשורת, צריך הוא שיעמוד מאחורי דבריו, שיעמוד על דעתו, גם כשהתקשורת לא אוהבת את זה.
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, כאן בארץ-ישראל קם וחי ממשל חדש. יש רוב בעד ארץ-ישראל ונאמר "לאו" ל"שתי מדינות לשני עמים", בכנסת ישראל. בעם היהודי הישוב בציון, אם אנחנו מסתכלים באחוזים, יש אפילו תמיכה של 70% להמשך בבניינה של ארץ-ישראל. אם כן, אנו אומרים שוב לנשיא האמריקני: למרות מה שאומרים לך כמה יהודים בהוליווד או יהודים כאלה המסופחים לממשלתך ומקיפים אותך, כמו אקסלרוד ורם עמנואל, יש בארץ-ישראל ממשלה בעלת סדר יום חדש ואחר ממה שהיה.
אנו מפצירים בראש הממשלה: זכור את כבוד ישראל, את כבוד האומה, את כבוד ארצנו. חז"ל מבקרים אפילו את החשמונאים, גיבורי ישראל, על ששלחו שליחים להתרפס בפני ממשלת הרומאים, שהיו בתחילת דרכם כממלכה והביאו עלינו את מה שלבסוף, אחרי מאות שנים, התגלגל לצרה הצרורה של החרבת מקדשנו. יש לכבד את הממשל האמריקני, את ידידתנו האומה האמריקנית, אבל יש לשמור על עצמיות ועצמאות ישראל.
רבים שואלים: איך היית אתה מגיב במקומו של ראש הממשלה לתביעה האמריקנית ביחס לארץ-ישראל המקראית – לבנות, לא לבנות, הפסקת ההתנחלויות. נשאלתי אתמול בסיור בעיר האבות חברון על-ידי רשתות ערביות, ביניהן "אל-ג'זירה" ו"אל-אהרם", על השקפתי בעניין זכויותינו בארץ-ישראל. השבתי להן שהזכות שלנו לבנות ככל שנחפוץ בשילה ובבית-אל קודמת בזמן, במוסר ובצדק לזכות של האומה האמריקנית לבנות בקליפורניה או בוושינגטון הבירה.
שכשם שלא יעלה על דעת האמריקנים שיאמרו ליהודי לא לבנות באמריקה היכן שירצה, קל וחומר שאין להם רשות לומר לנו כאן בארץ, בארץ-ישראל שלנו, היכן לבנות והיכן לא
ועוד אומר, שכשם שלא יעלה על דעת האמריקנים שיאמרו ליהודי לא לבנות באמריקה היכן שירצה, קל וחומר שאין להם רשות לומר לנו כאן בארץ, בארץ-ישראל שלנו, היכן לבנות והיכן לא.
לצערנו, מבחינה מסוימת, עמד אתמול ראש הממשלה, ראש ממשלתנו, מבויש ומבוזה לצד הנשיא האמריקני, כשלא אמר לו דברים אלה. יש שם ערים שקרויות בית-אל ובית-לחם באמריקה שקרויות על שם היישובים שלנו ואם לא יעלה על הדעת שיהודי לא יגור שם כל שכן שלא יעלה על הדת שלא יוכל לגור כאן.
לראש הממשלה יש שטר הזיכיון האלוקי – התנ"ך, הספר הכי פופולרי, הכי נמכר וידוע בעולם. כל הדתות הגדולות, כולל המוסלמית והנוצרית, בנו את עצמן, את התיאולוגיה שלהן, על הספר שלנו. תורתנו היא אלוקית ולא אנושית, ועל כן היא נצחית וכן ההבטחות שבה.
אמרתי אתמול לכתבים הערבים בחברון, שהורדוס המלך בנה את המבנה מעל מערת המכפלה – המבנה היחיד בעולם מלפני אלפיים שנה שעומד על תלו - 700 שנה לפני שנוצרה דת האסלאם ו-940 שנה נוספות לפני כן היה כאן בחברון דוד המלך, שמלך שבע שנים בחברון ו-33 שנה בירושלים.
אז אני מבקש לקרוא לראש הממשלה להפסיק את הביזוי שמבזה אותו שר הביטחון ועוזרו לענייני דיכוי ההתיישבות, מר איתן ברושי, האומר מעל גלי האתר שאחריות הבנייה ליהודי יהודה ושומרון אינה בסמכותו של ראש הממשלה אלא בסמכותו של שר הביטחון. צריך להסדיר את נושא המאחזים. זה יקרה רק בהידברות ובאחריות, ולא מתוך כוחנות, שבירה וריסוק.