עד כמה שזה לא מתקבל על הדעת

לו מאיר וילנר, רק"ח הקטנה והמבודדת,

ודוד בן-גוריון, מפא"י הגדולה והמהוללת

היו קמים ממנוחתם הנצחית לרגע

היו נדהמים לגלות

שכל המעולים והטובים לכאורה,

מלח וסוכר הארץ כפי שכינו עצמם דאז,

עברו ממפא"י לרק"ח

מדוד למאיר.

חלפו עברו מהגנת הארץ לאיום עליה

מיהודי לוחם לסוחר יהודי,

מפא"י שהפכה לרק"ח

בני-חיל שהסירו מדיהם וגברא

והיו לסרסורי מולדת

וסריסים להשכיר.

איש לא תאר לעצמו עד כמה עקרונות יכולים להיות

מקש או מגומי או מכלום להכיל

ו

רגליהם המוצקות וכתפיהם הרחבות דאז, לא יכולים לחפות על היותם לשעבר והיום מריונטות על חוט שקוף מריונטות של נצרות ואיסלאם, מריונטות שסובבו אותם מציוֹן לפלשתין

דעה מסתחררת להיכן שהרוח סובבת סביב.

רגליהם המוצקות וכתפיהם הרחבות דאז,

לא יכולים לחפות על היותם

לשעבר והיום

מריונטות על חוט שקוף

מריונטות של נצרות ואיסלאם,

מריונטות שסובבו אותם מציוֹן לפלשתין,

מריונטות שבשארית כוחם

את האמת שלהם הם עקרו מכל שורש

ונושאים על הגב

בתרמיל גלות יהודי.

לכן בן גוריון אני מספר לך

רק משום שמָתְּתָּ

וגם אם תרצה מאוד, והבושה אוכלת

אינך יכול למות בשנית.

מפא"י שלך, היום היא רק"ח,

הד לטיבי וזאחלקה,

מפא"י שלך שהתלהבה להקים

באותה התלהבות הורסת,

היית אז נביא לחלוצים

והיום על בימתך סוחר פרקמטיא,

היית אז ענק

ואחריך גמדים.

ולא אכביר על צערך,

דוד

ולא אגיש ריבוא כוסות יגון וצער

אלא רק עוד כוס אחת ואחרונה של מרורים,

כן דוד,

היו אז לצידך מפאייניקי"ם לתפארת

והיום כולם ברק"ח,

חלולים ונידפים.