שוב ושוב הוא צץ, איש הימין גדעון סער, במקומות המוזרים ביותר.

באחרונה זכינו לנס קטן: הימין הגדיל את כוחו בוועדה למינוי שופטים. חמישה מתוך תשעה חברי הוועדה הם היום אנשים המזוהים עם קו ימני ו/או דתי: נציגי הממשלה יעקב נאמן וגלעד ארדן, נציגי הכנסת אורי אריאל ודוד רותם, ונציג לשכת עורכי הדין פנחס מרינסקי הנחשב מקורב לבנימין נתניהו. הוסיפו לאלה את השופט אדמונד לוי ויש אפילו ששה אנשי ימין בוועדה.

פריצת הדרך הזו היתה יכולה להיות גדולה עוד יותר אילמלא העביר גדעון סער חוק בשלהי הכנסת הקודמת, על פיו יידרש רוב של שבעה מתוך תשעה בוועדה בכדי למנות שופטים לבית המשפט העליון, ולא רוב רגיל כפי שהיה קודם, במשך כ-60 שנות קיום המדינה.

אילמלא החוק הזה, אפשר היה להתחיל כבר בעתיד הקרוב למנות שופטים בעלי השקפה לאומית-ציונית ופרו-צה"לית לבית המשפט

אולם החוק נחקק, כך נראה, בכדי לאפשר גם ל"סיעה" קטנה של שלושה להטיל וטו על כל מינוי. הוא נחקק בדיוק בזמן, כאילו לפי הזמנה של מי שצפה כי הוא, או היא, עלול להימצא לאחר הבחירות במצב של מיעוט בוועדה

העליון ולהציל את עם ישראל ואת צבא ההגנה לישראל מהדיקטטורה של דורית בייניש. אולם החוק נחקק, כך נראה, בכדי לאפשר גם ל"סיעה" קטנה של שלושה להטיל וטו על כל מינוי. הוא נחקק בדיוק בזמן, כאילו לפי הזמנה של מי שצפה כי הוא, או היא, עלול להימצא לאחר הבחירות במצב של מיעוט בוועדה, ורצה להבטיח שגם אז לא יאבד את כוחו.

גדעון סער, כך נחשף כבר מזמן אצל יואב יצחק ובמקומות אחרים, הוא מקורב-קרוב-מאוד של השופטות בייניש ועדנה ארבל, ושימש כעוזר של שתיהן. הוא גם מקורב-קרוב-מאוד, מזה הרבה שנים, של ח"כ שלי יחימוביץ', שהיא חברתן-הקרובה-מאוד של שתי השופטות הנ"ל.

כבר כתבנו על הפגישה הלילית המסתורית שנערכה בביתו של סער לקראת ההתנתקות, בהשתתפות ארבל ויחימוביץ', ואשר מעולם לא קיבלנו אודותיה הסבר.

והנה, לגמרי במקרה, גדעון סער הוא זה שחוקק את החוק שמאפשר לטריאומוויראט הבלתי-נבחר הזה, בייניש-ארבל-יחימוביץ', לשלוט במדינה שלנו עוד כמה שנים, או לפחות למנוע ממישהו אחר לשלוט בה. בייניש, השופטת איילה פרוקצ'יה ועו"ד רחל בן-ארי, שלוש הנציגות של השמאל הפציפיסטי בוועדה, הרי יפעלו "כאשה אחת" ויסכלו כל מינוי ראוי לבית המשפט העליון. רק שופטים לערכאות הנמוכות יותר ניתן עדיין למנות ברוב רגיל.

תגידו בבקשה את האמת: לא משונה? לא קצת מוזר?

רק בזכות עיקשותו ותחכומו הפוליטי של אביגדור ליברמן נמנע מינויו של סער לשר המשפטים. אם סער היה מגיע לכס הזה, שהוא חותר אליו במשך שנים, היינו עומדים בפני אסון של ממש.



כבר כתבנו על הפגישה הלילית המסתורית שנערכה בביתו של סער לקראת ההתנתקות, בהשתתפות ארבל ויחימוביץ', ואשר מעולם לא קיבלנו אודותיה הסבר

הגיע הזמן שאנשים בליכוד ובימין יתחילו להתפכח ולהבין שבכל הקשור לשר סער, משהו לא בסדר. משהו לא מסתדר. כשרונו הפוליטי רב, הוא "קילר" אמיתי, הדעות שלו הן הדעות הנכונות, אבל משהו, אולי משהו באישיות, הופך אותו לבובה בידיהן של בייניש, ארבל ויחימוביץ'. יש לו, כנראה, חולשה כלשהי שהן מנצלות, אבל הסיבה להתנהגותו לא חשובה. מה שחשוב הוא להרחיק את האדון סער מכל מוקד החלטה פוליטי ולהשגיח בשבע עיניים על יוזמותיו השונות והמשונות. כבדהו חשדהו. חשדהו מאוד.

עוד הערה קטנה לסיום. שלושת נציגי השמאל הקיצוני בוועדה הן נשים. ששת נציגי הימין המתון הם גברים. אבל אסור לחשוב שיש לזה משמעות. אז אנא מכם, קוראים יקרים, אל תחשבו לרגע שיש לזה משמעות. לרגע אל תעיזו לדמיין שיש במדינה הזו כת שמאלית-קיצונית, פמיניסטית-פציפיסטית שמתחזה לתנועת נשים ומקדמת בדרך זו את הטירוף שלה כבר 30 שנה, כי זה לא יכול להיות בכלל. זו הזיה. ומי שטוען אחרת הוא איש מסוכן, והוא בוודאי גם שונא נשים. ראו הוזהרתם!