ב-1967 ריסקה ישראל את צבאות מצרים, סוריה וירדן ופיתחה את קונספציית "הסבירות הנמוכה" למתקפה ערבית. ב-1973 נופצה הקונספציה, על ידי תהפוכות המזרח התיכון ומגבלות המודיעין, וישראל עמדה בפני סכנת השמדה.



ב-2003, בעקבות כיבוש עיראק על ידי ארה"ב, פיתחו קברניטי הביטחון הלאומי בישראל את קונספציית "הסבירות הנמוכה" למתקפה בחזית המזרחית, המהווה איום קטלני על "הבטן הרכה" של ישראל.  ב-2009 מתנפצת הקונספציה על ידי נסיגת ארה"ב מעיראק

השלכות המהפך במדיניות ארה"ב, שינוי מדיניות ממתקיפה והתרסה לנסיגה ופייסנות, יהיו תזכורת לאופי הבלתי-צפוי, הבוגדני והאלים של המזרח התיכון, המחייב סף ביטחון גבוה במיוחד למדינה היהודית

והורדת הפרופיל הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון, העלולים לשפוך דלק – ולא מים – על מדורת האלימות האזורית. נסיגת ארה"ב אמורה להחזיר את קברניטי ישראל לקרקע המציאות ולמנוע התרסקות נוסח 1973. היא אמורה לשחררם מהאשליה שנוכחות הצבא האמריקאי בעיראק היא קבועה, מנטרלת את החזית המזרחית ומאפשרת לכאורה לישראל לקצץ בתקציב הביטחון ולהמעיט בחיוניות הביטחונית של רכסי יו"ש לביטחון ישראל.  



השלכות המהפך במדיניות ארה"ב, שינוי מדיניות ממתקיפה והתרסה לנסיגה ופייסנות, יהיו תזכורת לאופי הבלתי-צפוי, הבוגדני והאלים של המזרח התיכון, המחייב סף ביטחון גבוה במיוחד למדינה היהודית. לדוגמא, ב-1969 הפכה לוב, בפתאומיות, מבעלת ברית של ארה"ב לבעלת ברית של ברה"מ. בסיס חיל האוויר האמריקאי הגדול בעולם מחוץ לארה"ב, "ווילוס", הפך בן-לילה לבסיס סובייטי. ב-1979 הפכה איראן, בפתאומיות ובאלימות, מ"שוטר" אמריקאי במפרץ הפרסי ל"גנגסטר" המאיים על ארה"ב.  ב-1980 הפירה עיראק  את השלום עם איראן ופתחה במלחמה שהפתיעה גם את תחנות הרדאר האמריקאיות המוצבות במפרץ הפרסי. ב-1989 התמוטט המשטר הסובייטי, פרשנים ליהגו על תום עידן המלחמות ועל "דיוידנד השלום", אך העולם – והמזרח התיכון במיוחד – הפכו לפחות-ודאיים, פחות-צפויים, פחות-יציבים ופחות-מובנים, ולכן ליותר-מסוכנים.  ב-1990 הפירה עיראק את השלום עם כווית, כבשה והרסה אותה.  ב-1993 נחתם "הסכם אוסלו" ושמעון פרס כתב את "המזרח התיכון החדש", המבטל כביכול את חשיבות הגבולות והשטח לביטחון הלאומי. אבל, במקום תהליך שלום הפך אוסלו לתהליך של חינוך לשנאה וטרור חסרי-תקדים. כדי להבטיח את "הבטן הרכה" נאלצו צה"ל והשב"כ לחזור ליו"ש.



ב-1948 היפר המלך עבדאללה את התחייבותו לגולדה מאיר להימנע ממלחמה בישראל, ב-1966 היפר המלך חוסיין את התחייבותו לארה"ב שטנקים אמריקאים לא יחצו את הירדן , ב-1967 וב-1973 נאלץ חוסיין להצטרף למלחמות נגד ישראל, ב-1968-1970 העניק חוסיין לאש"פ בסיסים לטרור אנטי-ישראלי, ב-1990 שיתף המלך חוסיין פעולה עם צדאם חוסיין. מה יהיה גורל החזית

רכסי יו"ש המהווים את "רמת הגולן" של ירושלים ושפלת החוף, את מכשול הטנקים היעיל באזור (1,000 מטרים תלולים במזרח) ופלטפורמה חלומית לפלישה לרצועת החוף הצרה (600 מטרים מתונים במערב).

המזרחית, והסכם השלום עם ישראל, אם/כאשר יופל המשטר ההאשמי על ידי גורמי טרור פלסטיני, סורי או איראני?



השלמת הנסיגה האמריקאית מעיראק, והתרחקות ארה"ב מתפקידה כ"שוטר של העולם", עלולים להחריף מתיחויות פנימיות (בעיראק) וגם עימותים אזוריים וגלובליים, ועלולים להביא להגברת מעורבות פרו-ערבית רוסית, סינית וצפון קוריאנית, להסלמת התוקפנות האיראנית, הסורית ולהחרפת איום הטרור על משטרים המקורבים לארה"ב במפרץ הפרסי, במצרים ובירדן.



נסיגת ארה"ב מעיראק שופכת אור על פוטנציאל אי-הוודאות, אי-היציבות, אי-כיבוד הסכמים והאלימות במזרח התיכון (ללא קשר למדיניות ולקיום ישראל).  תקדימי העבר מחייבים את ישראל לבסס את מדיניותה על תרחישים מזרח תיכוניים ולא להתמכר להרהורי-לב קטלניים. המזרח התיכון מחייב (במיוחד) את ישראל לסף ביטחון גבוה בגזרה המזרחית שהיא הפגיעה ביותר: רכסי יו"ש המהווים את "רמת הגולן" של ירושלים ושפלת החוף, את מכשול הטנקים היעיל באזור (1,000 מטרים תלולים במזרח) ופלטפורמה חלומית לפלישה לרצועת החוף הצרה (600 מטרים מתונים במערב).