רוב רובה של הבנייה היהודית ביהודה ובשומרון חוקית ונמצאת על קרקעות מדינה. אבל, בגלל אופי הסיקור התקשורתי, הצופים, המאזינים והקוראים בישראל ובעולם כולו מתרשמים שיהודים בונים על קרקע ערבית פרטית. העובדות שונות לחלוטין. כמותית, הבנייה הערבית הבלתי-חוקית, על אדמות פרטיות ועל אדמות מדינה, משני צדי ה"קו הירוק", מתבצעת בהיקפים גדולים הרבה יותר, ואין פוצה פה ומצפצף. המשטרה הרימה ידיים, בירושלים, בנגב ובגליל. המינהל האזרחי נרדם בשמירה ביהודה ובשומרון.
אין הצדקה לבנייה בלתי-חוקית על אדמה שהיא רכושו הפרטי של אחר. אבל, ראוי שכלל זה יקוים, בין כשמדובר בבנייה של יהודים על אדמה ערבית פרטית, ובין כשמדובר בבנייה של ערבים על אדמה יהודית פרטית; בין ממערב ל"קו הירוק" ובין ממזרח לו, וכמובן בירושלים. לפיכך, כל התמודדות עם נושא המאחזים מחייבת הדדיות.
האם מישהו מונה, למשל, את הופעותיו של יריב אופנהיימר, מזכ"ל התנועה הנושאת את שם השלום לשווא, באמצעי השידור ה"ממלכתיים"?
מדוע צרכני התקשורת מקבלים תמונה מעוותת כל כך? הסיבה: החשיפה האדירה הניתנת לארגוני "שלום" ו"זכויות אדם" במוקדי הכוח התקשורתיים, לעתים עד כדי התמסרות, תוך שימוש במונחים של ארגוני השמאל הקיצוני. האם מישהו מונה, למשל, את הופעותיו של יריב אופנהיימר, מזכ"ל התנועה הנושאת את שם השלום לשווא, באמצעי השידור ה"ממלכתיים"? אין שבוע שהאיש אינו מתראיין בהם, כאילו דבריו דברי אלוקים חיים. ועיתונאים רבים מצטטים את נתוניו כאילו היו עובדות שאין לערער על אמיתותן. מקורות המימון של התנועה הפועלת למען טרנספר של יהודים הם עלומים, ומן הסתם אינם באים מגורמים חובבי ציון. איפה השקיפות והיכן התקשורת "החוקרת"? מדובר במצב שניתן לכנותו ברוח הימים האלה "מאחז בלתי-חוקי" במוקדי הכוח בישראל, מערכות התקשורת והמשפט, המשרתים בפועל מטרות גזעניות.
כך גם "שוברים שתיקה", ארגון המביא "עדויות" חיילים עלומים, ודבריהם מצוטטים כאילו היו עובדות, ודוברים רשמיים משחיתים זמנם על "עדויות" שמקומן באשפה. כמובן שארגונים חד-צדדיים ידועים יותר זוכים לסיקור נרחב: בצלם, האגודה לזכויות האזרח, אמנסטי. כולם, מי שזכויות האדם של יהודים אינן מעניינות אותם.
מדוע שתקו כשאריאל שרון היגלה יהודים מיישובים חוקיים על קרקעות מדינה וביצע טיהור אתני עם גושפנקא של הכנסת ובית המשפט העליון? האם פעולה דומה נגד ערבים היתה זוכה לאלם ולגיבוי כאלה? מדוע הם שותקים כשראש העירייה גוזר עונש קולקטיבי על ציבור עצום בירושלים ומונע שירותים עירוניים, בגלל שמתוכם יוצאים בריונים המציתים עגלות אשפה? האם כך היו שותקים אם עונש קולקטיבי היה מופעל נגד ערבים?
מנגד, גוף כמו ארגון זכויות האדם ביש"ע כמעט ואינו מסוקר, וחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי מועלם לחלוטין, וכך נמשך הרושם המעוות כאילו נאורות קיימת רק בקצה אחד"המאחז הבלתי-חוקי" של הארגונים הנ"ל בתקשורת הישראלית במשך שנים מעוות את דעת הקהל, מסרס מקבלי החלטות ושוחק את אמון הציבור במי שמעצבים את דעותיו בצורה מגמתית ומקוממת. מדובר לא רק בחוסר איזון באמצעי השידור "הממלכתיים" שאמורים להקפיד על איזון, אלא אף בפגיעה בדמוקרטיה. המצב נמשך ללא קשר להחלטת העם בבחירות.
מנגד, גוף כמו ארגון זכויות האדם ביש"ע כמעט ואינו מסוקר, וחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי מועלם לחלוטין, וכך נמשך הרושם המעוות כאילו נאורות קיימת רק בקצה אחד.
משקל היתר הניתן לארגוני השמאל הקיצוני באמצעי התקשורת "הממלכתיים" גורם להסתייגות הגוברת מהם, לפקפוק בדיווחיהם ואולי גם מדיר צרכני תקשורת רבים מן הספקים החד-צדדיים.
חבל שממשלת נתניהו עסוקה בהצלת ערוץ 10 במקום בהקמתו מחדש של ערוץ 7, אמצעי התקשורת המועדף לא רק על תושבי יש"ע אלא על כל נאמני ארץ ישראל, דתיים וחילוניים, בכל רחבי ארץ ישראל.