"אמר רבה, אמר הקדוש ברוך הוא: אמרו לפני בראש השנה מלכויות זיכרונות ושופרות. מלכויות - כדי שתמליכוני עליכם, זיכרונות - כדי שיבוא לפני זכרונכם לטובה, ובמה? – בשופר" (ר"ה לד ב).
במאמר זה מלמדים אותנו חז"ל שעיקר המשימה שלנו בראש השנה היא המלכת ה' על עולמו. ואכן מיד בכניסתנו ליום הקדוש עוסקות תפילותינו בהכרזה הזו ואנו אומרים "המלך הקדוש", ומבקשים "ותמלוך אתה ה' אלוקינו מהרה על כל מעשיך", ומסיימים את תפילת הלילה ב"שאו שערים ראשיכם ויבוא מלך הכבוד". ובבוקר מרטיטה קריאת "המלך" את הלבבות, בקהילות אשכנז, כאשר ניגש בעל תפילת שחרית להתחיל תפילתו.
ועלינו להבין מה משמעותה של ההמלכה הזו עלינו ועל העולם כולו?
הרצי"ה זצ"ל מלמדנו ש"הידיעה ש'מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור' טבועה בתוכנו בניגוד לגויים שוכחי אלוקים. מעמד הר סיני חי וקיים. בתוכנו תוקע שופר המודיע ש'מלכותך מלכות כל עולמים', זהו ערך חיינו, אשרינו ומה טוב חלקנו. לכן אנו
לכן אנו מבקשים 'זכרנו לחיים למענך אלקים חיים'. כלומר שהאינטרסים הפרטיים שלנו והאינטרס של 'למענך', אחד הם"
מבקשים 'זכרנו לחיים למענך אלקים חיים'. כלומר שהאינטרסים הפרטיים שלנו והאינטרס של 'למענך', אחד הם". ומוסיף הרצי"ה ומלמד ש"כל הקולות שחודרים לתוך חיינו הפרטיים והציבוריים, הם כולם עניין אחד של המלכת מלך מלכי המלכים על עולם ומלואו. אנו מכריזים שהעולם אינו הפקר, 'הריעו לפני המלך ה'." (שיחות הרצי"ה מועדים א עמ' 55).
והעניין הזה מתגלה דווקא בראש השנה – מסביר ר' סעדיה גאון בטעם התקיעה בשופר "מפני שהיום ברא הקב"ה את עולמו ומלך עליו וכך עושים המלכים בתחילת מלכותם שתוקעים לפניהם בחצוצרות ובקרנות, להודיע ולהשמיע בכל המקומות התחלת המלכות, וכך אנו ממליכים את הבורא ביום זה, וכך אמר דוד 'בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'." הסבר הדברים: הקב"ה ברא את עולמו ולעולם הזה יש מגמה, יש תוכנית ותכלית. אחת בשנה, דווקא ביום הזה שנברא העולם ויותר נכון שנברא בו האדם אשר הוא תכלית היצירה, צריך העולם כולו להבין מה תכליתו, לשם מה הוא נברא ועל כן אנו מבקשים בתפילה "ויידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".
והדגש כאן "ה' אלקי ישראל" – כי "מכיוון שיום זה הוא התחדשות הבריאה, יש בו עוד פרט עיקרי – שהיות שכל הבריאה היא בשביל ישראל, כמו שאמרו חז"ל שלא נברא העולם אלא בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל התורה שנקראת ראשית... הרי ביום התחדשות הבריאה, מתחדשת בכל שנה כריתת הברית שבין הקב"ה וישראל להיותם עם הנבחר על ידי התורה הקדושה... וזהו עיצומו של חג להכתיר מלכותו עלינו מחדש" ('נתיבות שלום' לאדמו"ר מסלונים, ראש השנה עמ' ק), כך שעיקר עניינו של ראש השנה שזהו "יום שבו אנו מקבלים על עצמנו את מלכות ה' במלוא משמעותה ומבטלים באופן מוחלט את חיינו כלפי המפעל האלוקי, ערכם של חיינו ומעשינו נמדד רק לפי שייכותם והתאמתם למפעל האלקי" (הרב מרדכי שטרנברג שליט"א בספר 'לתשובת השנה' עמ' קיז).
כך יובן הטעם הנוסף שמביא רס"ג לתקיעות השופר, "להזכירנו מעמד הר סיני שנאמר בו 'וקול השופר חזק מאוד', ונקבל על עצמנו מה שקיבלו אבותינו על עצמם באומרם 'נעשה ונשמע'." וזה הטעם שאנו אומרים במוסף ראש השנה בשופרות את כל עניין מעמד הר סיני '
כך יובן הטעם הנוסף שמביא רס"ג לתקיעות השופר, "להזכירנו מעמד הר סיני שנאמר בו 'וקול השופר חזק מאוד', ונקבל על עצמנו מה שקיבלו אבותינו על עצמם באומרם 'נעשה ונשמע'
אתה נגלית'. כי מכיוון שביום הזה מתבררת המגמה שלשמה נברא העולם וביום זה אנו ממליכים את ה' עלינו ומכריזים שאנו רוצים להיות שותפים למפעל האלקי הזה לקיום המגמה הזו אזי רק דרך התורה, לימודה וקיומה, אנו יכולים לזכות לכך, ולכן יש לעורר את זכר מעמד הר סיני ומתן התורה ביום הזה להזכירנו איך וכיצד אנו ממליכים את ה' בעולמו. כך ש"במהלך הזה של הופעת מלכותו עלינו, יש לראש השנה תפקיד גדול להאיר בנו ולהעיר בנו את שאיפת האמת להשתייך באופן מלא למפעל האלקי הזה.
"בעז"ה נקבל עלינו בראש השנה את המלכות המצפה לנו, והקב"ה ידון אותנו ברחמים גדולים... ומתוך כך נדע גם אנחנו לשפר את דרכינו בכל המובנים – במובן האישי הפרטי ובמובן הכללי והלאומי, וממילא יתקדם המפעל האלקי למטרתו השלמה לתקן עולם במלכות שדי" (הרב שטרנברג שליט"א, שם).
במאמר זה מלמדים אותנו חז"ל שעיקר המשימה שלנו בראש השנה היא המלכת ה' על עולמו. ואכן מיד בכניסתנו ליום הקדוש עוסקות תפילותינו בהכרזה הזו ואנו אומרים "המלך הקדוש", ומבקשים "ותמלוך אתה ה' אלוקינו מהרה על כל מעשיך", ומסיימים את תפילת הלילה ב"שאו שערים ראשיכם ויבוא מלך הכבוד". ובבוקר מרטיטה קריאת "המלך" את הלבבות, בקהילות אשכנז, כאשר ניגש בעל תפילת שחרית להתחיל תפילתו.
ועלינו להבין מה משמעותה של ההמלכה הזו עלינו ועל העולם כולו?
הרצי"ה זצ"ל מלמדנו ש"הידיעה ש'מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור' טבועה בתוכנו בניגוד לגויים שוכחי אלוקים. מעמד הר סיני חי וקיים. בתוכנו תוקע שופר המודיע ש'מלכותך מלכות כל עולמים', זהו ערך חיינו, אשרינו ומה טוב חלקנו. לכן אנו
לכן אנו מבקשים 'זכרנו לחיים למענך אלקים חיים'. כלומר שהאינטרסים הפרטיים שלנו והאינטרס של 'למענך', אחד הם"
מבקשים 'זכרנו לחיים למענך אלקים חיים'. כלומר שהאינטרסים הפרטיים שלנו והאינטרס של 'למענך', אחד הם". ומוסיף הרצי"ה ומלמד ש"כל הקולות שחודרים לתוך חיינו הפרטיים והציבוריים, הם כולם עניין אחד של המלכת מלך מלכי המלכים על עולם ומלואו. אנו מכריזים שהעולם אינו הפקר, 'הריעו לפני המלך ה'." (שיחות הרצי"ה מועדים א עמ' 55).והעניין הזה מתגלה דווקא בראש השנה – מסביר ר' סעדיה גאון בטעם התקיעה בשופר "מפני שהיום ברא הקב"ה את עולמו ומלך עליו וכך עושים המלכים בתחילת מלכותם שתוקעים לפניהם בחצוצרות ובקרנות, להודיע ולהשמיע בכל המקומות התחלת המלכות, וכך אנו ממליכים את הבורא ביום זה, וכך אמר דוד 'בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'." הסבר הדברים: הקב"ה ברא את עולמו ולעולם הזה יש מגמה, יש תוכנית ותכלית. אחת בשנה, דווקא ביום הזה שנברא העולם ויותר נכון שנברא בו האדם אשר הוא תכלית היצירה, צריך העולם כולו להבין מה תכליתו, לשם מה הוא נברא ועל כן אנו מבקשים בתפילה "ויידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".
והדגש כאן "ה' אלקי ישראל" – כי "מכיוון שיום זה הוא התחדשות הבריאה, יש בו עוד פרט עיקרי – שהיות שכל הבריאה היא בשביל ישראל, כמו שאמרו חז"ל שלא נברא העולם אלא בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל התורה שנקראת ראשית... הרי ביום התחדשות הבריאה, מתחדשת בכל שנה כריתת הברית שבין הקב"ה וישראל להיותם עם הנבחר על ידי התורה הקדושה... וזהו עיצומו של חג להכתיר מלכותו עלינו מחדש" ('נתיבות שלום' לאדמו"ר מסלונים, ראש השנה עמ' ק), כך שעיקר עניינו של ראש השנה שזהו "יום שבו אנו מקבלים על עצמנו את מלכות ה' במלוא משמעותה ומבטלים באופן מוחלט את חיינו כלפי המפעל האלוקי, ערכם של חיינו ומעשינו נמדד רק לפי שייכותם והתאמתם למפעל האלקי" (הרב מרדכי שטרנברג שליט"א בספר 'לתשובת השנה' עמ' קיז).
כך יובן הטעם הנוסף שמביא רס"ג לתקיעות השופר, "להזכירנו מעמד הר סיני שנאמר בו 'וקול השופר חזק מאוד', ונקבל על עצמנו מה שקיבלו אבותינו על עצמם באומרם 'נעשה ונשמע'." וזה הטעם שאנו אומרים במוסף ראש השנה בשופרות את כל עניין מעמד הר סיני '
כך יובן הטעם הנוסף שמביא רס"ג לתקיעות השופר, "להזכירנו מעמד הר סיני שנאמר בו 'וקול השופר חזק מאוד', ונקבל על עצמנו מה שקיבלו אבותינו על עצמם באומרם 'נעשה ונשמע'
אתה נגלית'. כי מכיוון שביום הזה מתבררת המגמה שלשמה נברא העולם וביום זה אנו ממליכים את ה' עלינו ומכריזים שאנו רוצים להיות שותפים למפעל האלקי הזה לקיום המגמה הזו אזי רק דרך התורה, לימודה וקיומה, אנו יכולים לזכות לכך, ולכן יש לעורר את זכר מעמד הר סיני ומתן התורה ביום הזה להזכירנו איך וכיצד אנו ממליכים את ה' בעולמו. כך ש"במהלך הזה של הופעת מלכותו עלינו, יש לראש השנה תפקיד גדול להאיר בנו ולהעיר בנו את שאיפת האמת להשתייך באופן מלא למפעל האלקי הזה."בעז"ה נקבל עלינו בראש השנה את המלכות המצפה לנו, והקב"ה ידון אותנו ברחמים גדולים... ומתוך כך נדע גם אנחנו לשפר את דרכינו בכל המובנים – במובן האישי הפרטי ובמובן הכללי והלאומי, וממילא יתקדם המפעל האלקי למטרתו השלמה לתקן עולם במלכות שדי" (הרב שטרנברג שליט"א, שם).