נחלקו בית שמאי ובית הלל מה נברא תחילה, ארץ או שמים. בית שמאי אומרים: שמים נבראו תחילה ואחר כך ארץ, ובית הלל אומרים: הארץ נבראת תחילה ואחר כך שמים. בית שמאי מביאים הוכחה לדבריהם מהפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", ובית הלל מוכיחים את שיטתם מהפסוק "ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים" (ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א).

מאמר זה שמובא גם במדרש רבה מבואר על ידי בעל הפירוש 'יפה תואר', המסביר שדעת בית שמאי ש"יסוד הבריאה ותכליתה הוא
"השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" שהארץ ניתנה לבני האדם לעשות מהם שמים כלומר להעלות ולקדש את העניינים החומריים הארציים לדרגת שמים -- הרבי מקוצק
כסא כבוד ה' והמלאכים ברואי מעלה, ולכן ברא ה' תחילה את השמים אשר זה הוא התכלית והעיקר... ובית הלל סוברים כי תכלית הבריאה הוא האדם, ולכן ברא ד' בראשונה את הארץ וכל היקום אשר עליה, שזה נצרך לצרכי האדם, ואת האדם. ואחר כך את השמים וברואי מעלה שהם נחשבים רק למדרגה שניה לעומת האדם".

בירושלמי שהזכרנו מובאים עוד פסוקים להוכיח את דעותיהם של בית שמאי ובית הלל. עד שאמר רשב"י שהוא תמה איך נחלקו אבות העולם על בריאת העולם? אלא ששמים וארץ נבראו כמו סיר וכיסויו, כמו שנאמר 'אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים' כלומר ששניהם נבראו כאחד. וכן אומר שם ר' אלעזר בנו של רשב"י שמזה שיש פסוקים  שפעם מקדימים ארץ לשמים ופעם שמים לארץ, כל זה מלמד ששניהם שקולים זה כזה, שניהם שקולים כאחד.

וכבר ידועה אמרתו של הרבי מקוצק על הפסוק "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" שהארץ ניתנה לבני האדם לעשות מהם שמים כלומר להעלות ולקדש את העניינים החומריים הארציים לדרגת שמים, להראות את הקדושה ששורה בכל ענייני הארץ והחומר.

בצאתנו מקדושתם של הימים הנוראים לימי השמחה בה קיבלנו על עצמנו קבלות חדשות להתחזק בתורה ובעבודת ה' שלנו, מיד אנו נפגשים עם בריאת שמים וארץ ועם הבירור של מגמתם ותכליתם. ובכך אומרת לנו התורה, הנה ניתנת לך האדם הבחירה וההזדמנות להתחיל מבראשית, לרומם ולהעלות את הבריאה לתכליתה ובדרך זה תוכל אכן ליישם את אותן החלטות שקיבלת עליך בימי התשובה ולעלות מעלה מעלה במסילה העולה בית ה'.