ריבוי גילויי המחאה המצפונית לאחרונה מראה כי משהו זז אצל הכתומים. לא עוד "בית עבדים" הכורה לעצמו את הקברים, כך למשל רצים באמוק למלחמה שראש הממשלה כינה אותה "מנוף להתכנסות", כלומר, אנחנו נלחמים כדי לעזור ולייצר את הגירוש הבא שלנו מהבתים, שיביא למוות והרג מיותרים.
העובדה שטירונים, חיילים האמורים להיות הצייתנים והמפוחדים ביותר, הניפו את השלט "שמשון לא מפנים" מראה כי אימת ההשתתפות במעשה נפשע ולא מוסרי שעשוי להביא עוד דם ועוד קרבנות מיותרים, גברה על הפחד מהמשטר, מההפחדות, מהדה-לגיטימציה, ואפילו מהכלא.
ההבנה כי לגיטימי לסרב למעשה נפשע ולא מוסרי, גם אם ניתן כפקודה של המשטר, ניצחה הפעם. השאלה היא האם יחזיקו הכתומים מעמד? או שהמשטר המבוהל המבין היטב את משמעות המצפוניות יצליח לסרס את מה שעשוי לגרום להפסקת פקודות הפשע?
מה משמעותה של המצפוניות?
ההודעה מראש או הסירוב בשעת מעשה לבצע מעשה מסויים תוך נכונות לשלם את המחיר על כך, מצביעה על המעשה כמעשה שלא ייעשה. היא מצביעה עליו כעל מעשה נפשע שאני לא יכול בשום פנים להשתתף בו
ההודעה מראש או הסירוב בשעת מעשה לבצע מעשה מסויים תוך נכונות לשלם את המחיר על כך, מצביעה על המעשה כמעשה שלא ייעשה. היא מצביעה עליו כעל מעשה נפשע שאני לא יכול בשום פנים להשתתף בו, מאחר שזהו מעשה פשע אלים, לא מוסרי ולא אנושי, הפוגע בזכויות אדם ואזרח.
אם אני רק "מתחמק", משתתף במעגל חיצוני, או מוצא תפקיד חילופי בקרצוף סירים, אני משדר שאמנם זהו מעשה שלא ייעשה, אבל השד לא כל כך נורא. אפשר רק להתחמק. זה לא פשע.
רוב הפשעים שנעשו בהיסטוריה נעשו במסווה ובאצטלה של מעשה ראוי. כך למשל כונה הגירוש מגוש קטיף "התנתקות". חייל שאמר "גירוש" ולא "פינוי", נשפט ונכלא, ולקרבנות הטיהור האתני הוסבר שהם "רק עוברים דירה".
"טיהור אתני" על פי אמנות בינלאומיות הוא לקיחת אנשים מגזע מסויים ונתינת השטח לאנשים מגזע אחר.
וכך משכנעים את ההמון להשתתף בפשע: משכנעים אותו שבעצם "זה לא פשע" במכבסת מילים ובאלימות כלפי כל מי שמעז לצעוק שמדובר בפשע. הם משתמשים גם ברבנים ובראשי יש"ע ובראשי ציבור העוזרים לעשות דה- לגיטימציה לאותו אדם מוסרי המעיז לצעוק שהמלך עירום.
ומה עושה המצפוני? הוא משנה את הפוקוס ומצביע על המעשה כמעשה נפשע. זוהי המשמעות האמיתית של הסירוב. גם אם אני מאוד רוצה, אני לא יכולה להשתתף, מאחר שזהו מעשה שלא ייעשה. נקודה.
ברגע שהמצפוני סימן את הפקודה כנפשעת ופוגעת בזכויות אדם ואזרח, הוא העלה את השאלה לחלל התודעה וכעת יש סיכוי שרבים יחשבו וישאלו את עצמם האם אכן מדובר שמעשה לגיטימי כמו שמנסה להציג המשטר או שזהו מעשה פשע?
השמאל למשל בעזרת סרבניו ייצר תודעה כי יש"ע הוא שטח כיבוש, ופשע להחזיק בו. הסרבנים הכתומים מייצרים תודעה כי גירוש הוא פשע. נקודה.
האם הצבא יתפרק כתוצאה מהסרבנות המצפונית? והמדינה?
השאלה מגוחכת כאשר המעשה המדובר הוא פירוק ממשי של יישוב, וגירוש ופגיעה בזכויות אדם של נשים וילדים המגורשים מבתיהם. הפקודה הורסת ומחריבה ממשית את הארץ וחמור מזה כל קוד אתי או מוסרי.
ובכל זאת: האם הגירוש יפרק את הלכידות והאחידות ובשם ערך זה מותר לרמוס כל ערך נוסף? לגרש? לרמוס זכויות אדם ואזרח?
בסרט שהועלה באינטרנט לאחר הגירוש נראו ראשי הגירוש שלוחי המשטר, שאמרו כי לו יחסמו כבישים והם לא יצליחו לפרוץ לתוך נווה דקלים, ייכשל הגירוש. ועוד פרסמו כי השתמשו באנשים מתוך המחנה הכתום לביצוע הפשע. הם בעצמם מודים שאינם "כל יכולים". ושהסירוב לא מפרק
ברגע שהמצפוני סימן את הפקודה כנפשעת ופוגעת בזכויות אדם ואזרח, הוא העלה את השאלה לחלל התודעה וכעת יש סיכוי שרבים יחשבו וישאלו את עצמם האם אכן מדובר שמעשה לגיטימי כמו שמנסה להציג המשטר או שזהו מעשה פשע? את הצבא, אלא מונע מהם לבצע את זממם. לכן הם יעשו כל שביכולתם לסרס אותו מבעוד מועד.
במלחמת שלום ההתכנסות (לבנון השניה) כתבו לוחמים מצפוניים את מכתב הסירוב בו אמרו כי אם המלחמה היא מנוף להתכנסות הם לא ייקחו בה חלק.
ומה קרה? האם הצבא התפרק? המשטר התפרק?
לא. המשטר חזר בו. ראש הממשלה חזר בו וטען שבעצם הוא לא התכוון, ובעצם זה לא מנוף לגירוש. זה הניח את דעת הלוחמים שחזרו ללחום.
המשטר מזכיר את האיכר בחוות החיות של אורוול. עיקר כוחו בהפחדה וענישה של יחידים. אבל בעצם, החיות בחוות הן העיקר. הן אלה שמפעילות את החווה ובלעדיהן היא תקרוס, וכך בדיוק אנחנו הגלגלים המניעים את המערכת שלא יכולה בלעדינו. תמיכה רחבה ביחיד המוסרי עשויה לעצור את מעשי הפשע.
המשטר מבין היטב שהמצפוניות היא הגל שעשוי להתחיל את הפסקת הפשעים. מי לא מבין זאת? אותם רבנים, ראשי ציבור, ואנשים פרטיים שהם עבדי השלטון, וגם כאשר הפקודה נוגדת את צו מצפונם הם נאמנים למשטר ולא למוסר.
המשטר מבין שהוא יכול להשתמש באותם עבדים כדי להפסיק את מה שעשוי לעצור את הפשע. זו הסיבה שהם יעשו כעת כל שביכולתם כדי ליצור הפחדה, ולעצור את הגל שעשוי בעצם להציל גם אותם מעצמם.
השאלה היא מי ינצח בקרב התודעה. האם נמשיך לראות נחשונים ושמשונים וכפירים המודיעים לכל ישראל שלא ישתתפו בפשע הגרוש? האם נזכה לראות חיילים מצפוניים ממלאים את חובתם ומגינים על ישראל גם מפני חבריהם המגרשים? או שמערכת ההשתקה וההפחדה שתתוגבר גם ברבנים ובראשי יש"ע תצליח להשתיק באלימות את מה שעשוי להציל את כולנו?