הערך החשוב והמרכזי ביותר ביהדות, הוא לימוד התורה הקדושה, וכפי שאמרו חז"ל "ותלמוד תורה כנגד כולם". התורה היא מעל הכל, ואין אף דבר שניתן להגיד עליו שהוא שווה ערך לתורתנו הקדושה.
יש הבטוחים, כי לימוד התורה נועד רק כדי לדעת באופן מעשי אלו מצוות עלינו לקיים, והיאך עלינו לקיימן, אך למעשה, לימוד התורה הוא הרבה הרבה מעבר לכך. מדובר בכח סגולי אדיר מימדים, שבפועל, מעמיד ומקיים את העולם כולו שעה שעה, רגע רגע, כמו טורבינה ענקית בעלת אנרגיה עצומה שמחזיקה את כל העולם כולו. ואם זהו כוחה של תורה, נבין מעתה את גודל החשיבות וכדאיות המאמץ שעלינו להשקיע בלימוד התורה הקדושה!
התורה היא כח סגולי אדיר מימדים, שבפועל, מעמיד ומקיים את העולם כולו שעה שעה, רגע רגע, כמו טורבינה ענקית בעלת אנרגיה עצומה שמחזיקה את כל העולם כולו
כשאומרים חז"ל שהראשון משלשת הדברים עליהם העולם עומד, זו התורה, אין זו סתם קלישאה, אלא הדברים כפשוטם. העולם עומד על התורה, ובלי תורה – אין קיום לעולם!
הרי לצורך מה נברא העולם, אם לא עבור עם ישראל והתורה! זוהי תכלית הבריאה כולה. כל העולמות והרקיעים, המלאכים וגן עדן, כדור הארץ וכל הנבראים, הכל הכל נברא בשביל דבר אחד - התורה! דבר זה מפורש בפסוק הפותח את תורתנו: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", וכפי שפירש רש"י: "בראשית ברא" - אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שאמרו חז"ל בשביל התורה שנקראת "ראשית דרכו", ובשביל צדיקים שנקראו "ראשית תבואתו".
אשר על כן, כשברא הקב"ה את עולמו, חקק בו חוק נוסף, כמין הערת אזהרה, המתנה את קיום העולם בכך שבני ישראל יקבלו את התורה וילמדו בה, כפי שזועק הנביא ואומר בשם ה': "אם לא בריתי יומם ולילה - חוקות שמים וארץ לא שמתי!". כלומר, אם לא תהיה בריתי (תורתי) במצב של למידה יומם ולילה, אזי חוקות שמים וארץ ישובו למצב של תוהו ובהו. ומכאן שאם ישראל ילמדו תורה, אזי עולם כמנהגו נוהג. הא למדת, שהעולם לא נתייסד אלא בשביל התורה.
דברים מפורשים יותר כתובים בספרו של רבי חיים מוואלוז'ין זצ"ל "נפש החיים" (עמ' רכ"ז), וזה לשונו: "והאמת בלי שום ספק כלל, שאם היה העולם כולו מקצה עד קצהו פנוי ח"ו אף רגע אחד ממש מעסק והתבוננות שלנו בתורה, כרגע היו נחרבים כל העולמות, עליונים ותחתונים, והיו לאפס ותוהו חס ושלום...".
אם כן, עלינו להרגיש ולחוש זאת באמת, ולא לבוש מפני המלעיגים המסתכלים עלינו כ'מובטלים' ו'פרזיטים'. כשהגיע פעם הגאון רבי משה הלוי זצ"ל ללשכת גיוס להסדיר את הדחייה לצבא, צעק לעברו חייל מובטל בקנטרנות "פרזיטים!! אתם חיים בזכותנו!". הסתובב הגר"מ, ניגש לחייל, הסתכל בעיניו, ואמר בבטחון "אתה חי בזכותי!". נבהל הלה ולא הצליח להגיב מעצמת האמת. הוא הבין כי זהו תחושתו הטבעית והאמיתית של העומד מולו.
יש הבטוחים, כי לימוד התורה נועד רק כדי לדעת באופן מעשי אלו מצוות עלינו לקיים, והיאך עלינו לקיימן, אך למעשה, לימוד התורה הוא הרבה הרבה מעבר לכך. מדובר בכח סגולי אדיר מימדים, שבפועל, מעמיד ומקיים את העולם כולו שעה שעה, רגע רגע, כמו טורבינה ענקית בעלת אנרגיה עצומה שמחזיקה את כל העולם כולו. ואם זהו כוחה של תורה, נבין מעתה את גודל החשיבות וכדאיות המאמץ שעלינו להשקיע בלימוד התורה הקדושה!
התורה היא כח סגולי אדיר מימדים, שבפועל, מעמיד ומקיים את העולם כולו שעה שעה, רגע רגע, כמו טורבינה ענקית בעלת אנרגיה עצומה שמחזיקה את כל העולם כולו
כשאומרים חז"ל שהראשון משלשת הדברים עליהם העולם עומד, זו התורה, אין זו סתם קלישאה, אלא הדברים כפשוטם. העולם עומד על התורה, ובלי תורה – אין קיום לעולם!הרי לצורך מה נברא העולם, אם לא עבור עם ישראל והתורה! זוהי תכלית הבריאה כולה. כל העולמות והרקיעים, המלאכים וגן עדן, כדור הארץ וכל הנבראים, הכל הכל נברא בשביל דבר אחד - התורה! דבר זה מפורש בפסוק הפותח את תורתנו: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", וכפי שפירש רש"י: "בראשית ברא" - אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שאמרו חז"ל בשביל התורה שנקראת "ראשית דרכו", ובשביל צדיקים שנקראו "ראשית תבואתו".
אשר על כן, כשברא הקב"ה את עולמו, חקק בו חוק נוסף, כמין הערת אזהרה, המתנה את קיום העולם בכך שבני ישראל יקבלו את התורה וילמדו בה, כפי שזועק הנביא ואומר בשם ה': "אם לא בריתי יומם ולילה - חוקות שמים וארץ לא שמתי!". כלומר, אם לא תהיה בריתי (תורתי) במצב של למידה יומם ולילה, אזי חוקות שמים וארץ ישובו למצב של תוהו ובהו. ומכאן שאם ישראל ילמדו תורה, אזי עולם כמנהגו נוהג. הא למדת, שהעולם לא נתייסד אלא בשביל התורה.
דברים מפורשים יותר כתובים בספרו של רבי חיים מוואלוז'ין זצ"ל "נפש החיים" (עמ' רכ"ז), וזה לשונו: "והאמת בלי שום ספק כלל, שאם היה העולם כולו מקצה עד קצהו פנוי ח"ו אף רגע אחד ממש מעסק והתבוננות שלנו בתורה, כרגע היו נחרבים כל העולמות, עליונים ותחתונים, והיו לאפס ותוהו חס ושלום...".
אם כן, עלינו להרגיש ולחוש זאת באמת, ולא לבוש מפני המלעיגים המסתכלים עלינו כ'מובטלים' ו'פרזיטים'. כשהגיע פעם הגאון רבי משה הלוי זצ"ל ללשכת גיוס להסדיר את הדחייה לצבא, צעק לעברו חייל מובטל בקנטרנות "פרזיטים!! אתם חיים בזכותנו!". הסתובב הגר"מ, ניגש לחייל, הסתכל בעיניו, ואמר בבטחון "אתה חי בזכותי!". נבהל הלה ולא הצליח להגיב מעצמת האמת. הוא הבין כי זהו תחושתו הטבעית והאמיתית של העומד מולו.