השב"כ שוב נחל השבוע הצלחה, כאשר הצליח בפעולה משותפת עם צה"ל ומשטרת ישראל ללכוד את חוליית החמאס שביצעה את פיגוע הירי הקטלני בהר חברון לפני כחודש, ב-14 ביוני, בו נרצח השוטר שוקי סופר ז"ל, ונפצעו 2 שוטרים נוספים. הפיגוע, כזכור, התרחש בכביש 60 באזור דרום הר חברון, ליד היישוב עתניאל.

כמה נקודות חשובות עולות מסיפור הפיענוח, כפי שעולה מהפרטים שנמסרו מהשב"כ עצמו:

הראשונה – חלק מהמחבלים שהיו חברים בחוליה כבר היו עצורים בעבר בישראל בגין פעילותם בחמאס. בשב"כ לא פירטו, נכון לשעת כתיבת שורות אלו, מתי הם שוחררו, אבל סביר להניח שהם לא הצליחו להימלט מהכלא. נקודה למחשבה לכל אלו הדורשים לשחרר את גלעד שליט "בכל מחיר, גם במחיר שיחרור מחבלים רוצחים". זה המחיר: רציחות נוספות של יהודים.

השניה - הפיענוח סיכל פיגועים נוספים. מהחקירה עולה כי חברי החוליה תכננו לבצע פיגועים נוספים, שהבולט שבהם פיגוע חטיפה של חייל או אזרח באזור גוש עציון תוך התחזות ליהודים. לשם כך ביצעו חברי החוליה סיורים מקדימים באזור, ואף רכשו כיפות ופאה נוכרית לקראת מימוש הרעיון.

מהחקירה עולה כי חברי החוליה תכננו לבצע פיגועים נוספים, שהבולט שבהם פיגוע חטיפה של חייל או אזרח באזור גוש עציון תוך התחזות ליהודים

זו נקודה חשובה להדגיש במיוחד לצעירים ביהודה ושומרון, הנוטים לזלזל לא פעם בהתראות גורמי הביטחון על נסיונות חטיפה ביו"ש. שתבינו, צעירים יקרים: עינם של כוחות הביטחון ממש לא צרה בכך שאתם חוסכים כסף ונוסעים בטרמפים. הם רק דואגים גם לביטחונכם, וגם לביטחון המדינה. כבר למדנו מפרשת גלעד שליט שחטיפה עלולה להפוך לבעיה אסטרטגית. אם כי, בל נפתח פה לשטן, בזכות השליטה הביטחונית המוחלטת של ישראל בכל רחבי יו"ש, תופעה כמו גלעד שליט לא אפשרית ביו"ש. ביהודה ושומרון, שטח גדול פי 10 מחבל עזה, לא ניתן להעלים חטופים, בזכות התובנה הבאה, השלישית.

השלישית – אין תחליף לשליטה הביטחונית של כוחות הביטחון בכל רחבי יהודה ושומרון. עם כל ההערכה לשיתוף הפעולה של כוחות הביטחון הפלשתינים עם צה"ל, רק בזכות השליטה של השב"כ הישראלי, אפשר לתפוס את המחבלים שביצעו פיגועים, ומה שחשוב יותר: לסכל את הפיגועים הבאים.

הנקודה הרביעית: ישראל רחמנים בני רחמנים, וסופגים בכל פעם אגרוף לא עדין בבטן. אחד מראשי החוליה מסר בחקירתו כי שבועיים שבלבד טרם יציאתו לפיגוע, שהה לצדה של בתו בת ה-6 שאושפזה בבית חולים הדסה בירושלים ועברה שם ניתוח להסרת גידול בעינה, וזאת במימון אירגון ישראלי. נדמיין את המחזה הזה: הבת שוכבת בביה"ח הדסה בירושלים, מטופלת באהבה ובמסירות בידי רופאים ישראלים שעושים הכל כדי להקל על סבלה ולהציל את עינה ואולי את חייה. לידה יושב האבא, מוטרד מדאגה מן הסתם, ואז הוא קם, נושק לבתו הרכה, יוצא מבית-החולים, נוסע לחברון, לוקח את הקלאצ'ניקוב ויוצא לרצוח יהודים.