'לא תערוץ מפניהם'. הרי זו אזהרה שלא יירא ויפחד בעת שיעמוד במערכות המלחמה. אלא ישען ויבטח במי שנקרא איש מלחמה – הקב"ה. אם אתה בוטח בשמו של הקב"ה, הרי הכתוב מבשרך שהן מסורים בידיך. שנאמר ''ונתנם ה' אלוקיך בידך'. (מדרש הגדול)

ככל שמידת בטחונו של האדם בהקב"ה תהיה גבוהה יותר, תמימה יותר, בבחינת 'כגמול עלי אמו' (כתינוק שבוטח באמו שישיג את כל מבוקשו ממנה, ואין לו כל פקפוק שמא לא יקבל את מזונו), כך האדם הבוטח בה' באופן תמים שכזה, יקבל את מבוקשו מהחל ועד כלה! וזה לאו דוקא ביחס למלחמות עם אויבי ישראל, אלא גם בעניני פרנסה, זיווגים וכו'

בעת מלחמה עם אויבי ישראל, מידה מעורבותו של הקב"ה במערכה תלויה ועומדת. אם מידת בטחוננו בהקב"ה אינה מלאה, ואנו בעיקר סמוכים ובטוחים בכוחנו ובעוצמתנו, כך הקב"ה ימעט את מעורבותו האלוקית במערכה. ואם מידת בטחוננו בהקב"ה גבוהה ותמימה. כך יותר ויותר יתקיים בנו הכתוב 'ה' ילחם לכם ואתם תחרישון'.

בפרשתנו מדובר על 'נשק משוכלל' של הקב"ה כסיעתא דשמיא לכוחות הלוחמים – הצרעה – נשק יום הדין הרובוטי מבית היוצר של הקב"ה. אומר הנביא עמוס (ב' ט') ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם, אשר כגובה ארזים גובהו וחסון הוא כאלונים, ואשמיד פריו ממעל'. היתה נכנסת לתוך עינו של האמורי, ושופכת את ארסה, והיה מתבקע ונופל ומת. שכן דרכו של הקב"ה לעשות

עיקר הבטחון אינו בהכרה שכלית, אלא בהרגשה חושית מציאותית, וככל שנוכל יותר למשש את הבטחון בידים ולהראות לכל את טביעות אצבע האלוקים בכל הקורה עמנו, כך נתוגמל יותר ויותר ע"י הקב"ה.

שליחותו על ידי דברים קלים לכל המתגאים עליו' – שלח להם בריה קלה להפרע מהם, להודיעך שאין בגבורתם ממש, ולעתיד לבוא עתיד הקב"ה להפרע מן האומות על ידי דברים קלים, שנאמר 'והיה ביום ההוא ישרוק ה' לזבוב אשר בקצה יאורי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור (ישעיהו ז' י"ח)

משקיעים אנו מיליארדים של דולרים כדי לפתח את 'כיפת הברזל', את טיל החץ, לרכוש את החמקן, לאמן טייסים. ישנו חיל אויר ננו, שיא הפיתוח, שיא השכלול. חיל אויר עם יכולות תעופה שאין לאף מטוס בעולם. חיל אויר עם כלי נשק שאי אפשר להתמודד אתו - חיל הצרעות שרק מחכות לפקודה. מיליארדים של חיל זבובים ארסיים שרק ממתינים לרמטכ"ל – מידת הבטחון, שילחץ על הכפתור האדום, והם ישושו לעשות את מלאכת השמדת האויב בצורה יסודית. אלה הם כלי מלחמה שאין צורך להשקיע בהם ולו דולר אחד. ככל שתקדים ותגיע לדרגה של הישענות מוחלטת בהקב"ה, כך חיל הצרעות הרובוטיות ימהרו לעשות את מלאכתם.

עיקר הבטחון אינו בהכרה שכלית, אלא בהרגשה חושית מציאותית, וככל שנוכל יותר למשש את הבטחון בידים ולהראות לכל את טביעות אצבע האלוקים בכל הקורה עמנו, כך נתוגמל יותר ויותר ע"י הקב"ה.

אומר החפץ חיים: אדם הטורח ועמל מאוד למען פרנסתו, דומה לאותו נוסע שנסע ברכבת והיה נחפז מאוד לדרכו, מה עשה,היה דוחף בידיו את דפנות הקרון שהיה יושב בו. כך כל השתדלות של האדם לצורך פרנסתו אינה אלא כדחיפת הקרון למען תבוא הרכבת במהרה לתעודתה.

אם הרכבת תגיע לתעודתה במהרה, הרי הוא לא סייע במאומה. ואם לא תגיע לתעודתה, מה התועלת במאמציו האויליים.