באוניברסיטת בר אילן נערך השבוע טקס לציון יום הזכרון לראש הממשלה המנוח. הנכד שלי בכיתה ב' למד על ראש הממשלה יצחק רבין ובקול ישראל, ברשת ב' ובגלי צה"ל הקדישו שעות על גבי שעות לגינוי הרצח וההסתה ודין רודף ומה לא. אבל לי אין מנוח. זאת משום שאני מודע לעובדות רבות, רבות מאוד, שלא מסתדרות עם שום דבר מכל מה שנאמר על גלי האתר או בכיתה ב' בבית הספר היסודי, וגם לא בטקס באוניברסיטה. אני מדען שלא יכול לעצום עין לנוכח עובדות שמפריכות תיאוריות וסיפורים. אני לא יכול להשלים עם כך שהרדיו הממלכתי משמיע דברי נאצה כלפי מרגלית הר שפי וכלפי "הערוגות שבהן צמח עשב שוטה" והדרישה לחשבון נפש. בעצם כן, אני שותף לדרישה לחשבון נפש, חשבון נפש של בני אדם שפוקחים עיניים ומבינים שכאשר ישנן עובדות שסותרות גרסאות, צריך לשאול שאלות. ואני מציע לכל ישראלי באשר הוא לשאול שאלות. לא רק לשאול, אלא גם לבקש תשובות.

זאב סגל, פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב והפרשן המשפטי של העיתון לאנשים חושבים, פרסם ביום השמיני לחודש יולי האחרון מאמר שכותרתו "חקירה לאחר חקירה", ובו הוא מסביר שיש תמיהות גלויות על השארתן של שאלות פתוחות ובלתי חקורות בפרשה מרכזית זו. הפרופ' סגל כותב "דרישת משפחת רבין לחקור מחדש את 'הקלות הבלתי נסבלת' של רצח ראש הממשלה אינה צריכה להיחשב על פניה כתביעת סרק, לנוכח תמיהות שהועלו מאז. כך, למשל, על השאלה מי צעק 'זה סרק', שנשמעה על ידי כמה אנשים בשטח, אמרה ועדת החקירה הממלכתית שהתשובה 'נשארה סתומה עדיין'".

 תמיהה זו היא רק אחת מיני רבות הידועות היום לכל מי שלא מסוגל לסתום את עיניו ואזניו לעובדות בלתי מופרכות הסותרות את הגרסה הרשמית. בכנס השנתי של חוג הפרופסורים שנערך לפני שנתיים הופיעו בפני חברי החוג הפיסיקאי נחום שחף וקצין בכיר מן המדור לזיהוי פלילי במשטרת ישראל. החוקרים הציגו בפנינו סדרה של עובדות, ללא שום תיאוריה של קונספירציה. כל מדען שנחשף לעובדות לא יכול להישאר

אני לא יכול להשלים עם השקר הגדול של התקשורת ומערכת המשפט הישראלית כאשר ההיגיון שלי כמדען מחריש את אזני בצלצולי אזעקה של אי התאמה בין העובדות הגלויות לבין השיח הציבורי.

אדיש ולהמשיך להאמין שהסיפור הרשמי הוא אמת. כאשר מדידות בליסטיות, מדידות של מיקרוסקופ אלקטרונים, ניתוח מדעי של צילומים ממקום האירוע מעלים תמיהות שדורשות תשובה, הדרישה של משפחת רבין אינה דרישה פרטית. התקשורת הישראלית, המערכת המשפטית והפוליטית מתעלמים באופן שיטתי מן העובדות המחייבות תשובה. אולם אנחנו חיים במאה העשרים ואחת. בימינו קיימת רשת גלובלית הקרויה אינטרנט וכאן ידה של ההשתקה השיטתית על התחתונה. ברשת מופיעות עובדות שלא ניתן להתעלם מהן ואין להן שום קשר לתיאוריות קונספירציה. ידועה האמרה של המדענים על "עובדה קטנה ומכוערת המחסלת תיאוריה גדולה ונאה". לפנינו עשרות עובדות גדולות וזועקות שלא מתאימות לסיפור הרשמי שאנו שומעים בימים אלה מעל גלי האתר ובכיתות הלימוד.  בהמשך מאמרו כותב הפרופ' סגל "כשמדובר ברצח ראש ממשלה לא ניתן להשאיר דבר חסוי מהעין הציבורית. בארה"ב בחקירת רצח הנשיא ג'ון קנדי לא שם דו"ח ועדת ווארן קץ לתהיות, בשוודיה עדיין נחקר רצח ראש הממשלה אולף פאלמה שהתרחש ב-86".  

אני לא יכול להשלים עם השקר הגדול של התקשורת ומערכת המשפט הישראלית כאשר ההיגיון שלי כמדען מחריש את אזני בצלצולי אזעקה של אי התאמה בין העובדות הגלויות לבין השיח הציבורי. אני קורא לכל אזרחי ישראל ובמיוחד לציבור הציוני היהודי, זה שהשקר משמש ככלי למלחמה בו: הרימו את הראש! אל תשלימו עם המשך ההשתקה של העובדות! דירשו מכל מי שמדבר על ה"רצח הנורא" להצטרף לדרישה של הפרופ' סגל לחקור מחדש את אירועי חשוון תשל"ו. בניגוד למצבו של החוקר האמריקני, אצלנו כמעט כל העדים חיים וזוכרים, קיים חומר תיעודי, יש ממצאים חד משמעיים בידי המדור לזיהוי פלילי וישנן עובדות מוצקות שמאפשרות חקירה יעילה ומסקנות חד משמעיות. אין שום קושי לברר מי קרא "זה סרק" ומה בדיוק קרה באותו מוצאי שבת. אל תקבלו את מבול הדיבורים כעובדת חיים, חובת החקירה חלה על המערכת הישראלית המשתיקה את החקירה מחד, אך חוזרת ומשמיעה האשמות מאידך. חופש הביטוי והמשטר הדמוקרטי מגבים את הדרישה הזו והגיע הזמן לגשת לעבודה.

המאמר פורסם בעיתון "בשבע".