קשה ולא נעים לכנות את שרי הליכוד בני בגין ודן מרידור בתואר הבזוי: משתפי פעולה עם השמאל הרדיקלי העויין את ישראל, אבל למרבה הצער הם מוכיחים שוב ושוב שהם כאלה. שהתנגדותם העיקשת להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לאיתור נתיבי הכספים הזרים המתדלקים את הארגונים הישראלים הפרו-פלשתינים, אינה תוצאה של מעידה חד פעמית.

השבוע הם שוב הוכיחו כי מעלו בחובת הנאמנות כלפי שולחיהם. בישיבת סיעת הליכוד, הועלתה לדיון שאלת אופן הצבעתה של סיעת הליכוד במליאה, כשתובא לאישורה הסופי של הכנסת הצעותיהם של הח"כים אלי דנון (ליכוד) ופאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) להקמת ועדת החקירה המתבקשת מאליה, לחשיפת מעורבותם הגסה של מיליוני דולרים אירופיים ואיסלמיסטיים, במחלוקות שבתוך הציבור הישראלי בשאלות הרות גורל: שטחים, פליטים, מדינה יהודית וכדומה.

מצד אחד נעים היה להיווכח שהסיעה ברובה המכריע שומרת אמונים למצע הליכוד. מצד שני צר היה לשמוע, ששני סוסים טרויאנים אלה, מעדיפים את מחנה מר"צ וח"כ חנין זועבי, והצביעו נגד תמיכת הליכוד ביוזמתם הצודקת של דנון וקירשנבאום. איך קורה שהכשל הזה נופל דווקא בחלקם של שני נסיכי ליכוד, בנים להורים שפעלו בנאמנות ללא סייג לטובת עם ישראל בצמרת הליכוד והמדינה, ולפני כן סיכנו נפשם בארגוני המגן העבריים? האם אידיאולוגיה זו של העדפת אינטרסי האוייב, הם רכשו בבית הרוויזיוניסטי? עד כדי התיישרות לשמאל, על פי 'הדמוקרטים הדגולים' אחמד טיבי וטאלב א-סאנע?

כבר הצבענו כאן מספר פעמים על התנהגותם הסהרורית והאנטי מוסרית של שני יפי נפש אלה, 'צדיקים בפעלץ', אשר נוטלים באופן שיטתי ובדעה צלולה את קולות מצביעי הליכוד הנאמנים לעם ישראל ולארץ ישראל, ו

כבר הצבענו כאן מספר פעמים על התנהגותם הסהרורית והאנטי מוסרית של שני יפי נפש אלה, 'צדיקים בפעלץ', אשר נוטלים באופן שיטתי ובדעה צלולה את קולות מצביעי הליכוד הנאמנים לעם ישראל ולארץ ישראל, ומעניקים אותם אפילו לא במחיר כלב לח"כים מחמוד בראכה ואיברהים צרצור

מעניקים אותם אפילו לא במחיר כלב לח"כים מחמוד בראכה ואיברהים צרצור. אבל רצינו להאמין שבמקרים הקודמים (שני אברכי המשי הללו יצאו נגד יזמת נתניהו לחייב כל מתאזרח בישראל בהצהרת נאמנות "למדינה יהודית דמוקרטית"; הצביעו נגד חוק חנינת מתנגדי ההתנתקות, ועוד) היתה זו רק מעידה תמימה.

השבוע הסתבר שהתנהגות הזויה זו הינה תופעה שיטתית, של מתן יד לגורמים פוסט ציוניים ואנטי ציוניים, המנצלים באורח ציני את כללי המשחק של הדמוקרטיה הישראלית, על מנת למוטט אותה כליל באמצעות כללי המשחק שלה, וכל זאת כדי להפוך את חזון שנות אלפיים, המדינה היהודית היחידה בעולם, למדינה הערבית ה-23 על פני הגלובוס, ע"י עשייתה למדינת כל אזרחיה. עד כדי כך נסתמאו עיניהם הצדקניות?

אידיוטים מועילים

מה בדיוק הבעיה שלכם, מרידור ובגין, בענין בדיקת המקורות הכספיים של ארגון 'זוכרות' למשל, שחרט על דגלו את חתירתו למימוש 'זכות' השיבה ולהקמה מחדש של כל 590 הכפרים והישובים הערביים שחרבו במלחמת הקיום שכפו עלינו הפלשתינים בתש"ח? ומה מפריע לכם עם בדיקת זרם הכספים לארגון מוסאווא, שמשחיר את ישראל בעולם בטענות שווא על "טבח בעזה" ומפרסם מודעות הזדהות עם העזתים בעיתונות העזתית? עליהם אתם, מרידור ובגין, יוצאים להגן?

כן, כן. אנחנו מכירים את דיבורי הגבוהה-גבוהה על 'ההדר הז'בוטינסקי'. אבל הלוא זה אותו ז'בוטינסקי שלפני ההדר הציב את אידיאולוגית קיר הברזל כנגד תאוות הרצח של בני החושך, והוא זה שפסק כי שקט הוא רפש. ולמרות זאת, מעדיפים נסיכי הליכוד בגין את מרידור להצטרף למקהלת המתחסדים והמצטדקים מהאקדמיה והתיקשורת – אותם 'אידיוטים מועילים' ("useful idiots" – ביטוי מבריק של ולדימיר איליץ' לנין לגבי האינטלקטואלים התמימים באירופה, שמתוך ילדותית משוועת, התייחסו בסלחנות מדהימה לפשעי המשטר הקומוניסטי וסגדו בעיוורונם ל'אוואנגרד של עולם המחר, הקידמה והשלום'); הסבורים באיוולתם כי חתירה של ארגוני השמאל והפלשתינים תחת יסודותיה של מדינת ישראל, היא-היא שיא הדמוקרטיה, ושתקיעת סכין בגבה של ישראל הוא מעשה דמוקרטי נאצל מאין כמוהו.

הוי אורוול, אורוול, מי יסיר עפר מעיניך לנוכח נסיונותיהם של 'האידיוטים המועילים' לשכנע אותנו, שדמוקרטיה פירושה עריצות המיעוט על פני הרוב; ושמעורבותם של מיליוני דולרים מכספי ממשלות זרות ואירגונים איסלמיסטים ופלשתינים, היא התגלמות הדמוקרטיה במיטבה; ושֶמַה שלא הושג באמצעות הקלפי והתהליך הסוּפר-דמוקרטי בישראל, יושג באמצעות עשרות ארגוני חזית אנטי ישראליים המתודלקים בכסף טמא; ושפעילות אנטי דמוקרטית היא הדמוקרטיה האמיתית. אורוול, אורוול – איפה אתה כשצריך אותך?

מה, ככלות הכל, יותר דמוקרטי, רבותי נסיכי הליכוד בגין את מרידור, מלאפשר לנציגי הציבור כולו, שנבחרו באורח הכי דמוקרטי שבעולם, לבדוק מניין מגיעים מיליוני הדולרים המתדלקים מכאן את מכונת התעמולה האנטי ישראלית, המממנים רכישת אדמות ע"י ערבים, המשלמים פיצויים לשהידים ועוד כמה וכמה מטרות נאצלות שכאלה? זה לא דמוקרטי? רק דמוקרטיה מתאבדת, היא דמוקרטיה? על זכותה של הדמוקרטיה להתגונן, לא שמעתם?

המסקנה העולה מדברינו ברורה: לאחר שהליכוד כבר נכווה עם בוגד ניקלה בערכיו, הלוא הוא אריק שרון, שהעביר את קולות מצביעי הליכוד למחנה השמאלני-רדיקלי-פלשתיני, הגיע הזמן שמאות אלפי מצביעי הליכוד, יתנהגו כפי שנוהג שר התשתיות עוזי לנדאו (גם הוא נסיך ליכודי שהבין בזמן לאן מוביל הליכוד את מצביעיו התמימים וברח מספינת השוטים הזו), אשר הכריז חרם על החברות הישראליות המחרימות את מוצרי יו"ש, ירושלים והגולן, תמורת הזכות לבנות את העיר הפלשתינית רוואבי. שיילכו החברות הישראליות המחרימות להתפרנס בשכם וברמאללה, ושילכו להם הרועים בשדות מרצ וחד"ש, לקושש קולות באלקטורט שלהן.

הפנסיה של שרון

ואם הזכרנו את מורם ורבם הנכלולי של הנסיכים הסוטים, החי-המת שרון, ראוי להעלות בהזדמנות זו תרומה צנועה לפתרון השאלה שבה דנה השבוע ועדת הכספים, בסוגית המשך מימון אישפוזו, וזאת משום שכבר חלפו חמש שנות הזכאות, מאז נעקר מעולמנו ב-4.1.06.

אבל למה לשבור את הראש, כשעל השולחן מונח הפתרון? והפתרון פשוט כביצת קולומבוס: הרי משלמי המסים משליכים מידי חודש לפח האשפה שבחוות שיקמים סכומים שבין 50,000 ל-100,000 שקל, היוצאים מאוצר המדינה לחשבון הבנק של המת-החי, בתורת גימלאות של אלוף מיל' בצה"ל וראש ממשלה בדימוס (לא כולל הוצאות נוספות שמימנה המדינה לשווא, כמו רכב שרד ונהג במשך 4 שנים שבהן כלל לא נזקק להם, לשכה, פקידה ועוד). רק כספי הגימלאות שהצטברו לכדי 3.36 מיליון שקל (לפי 50,000 ש' לחודש), או 6,720,000 ש' (לפי 100 אלף ש' לחודש), יספיקו לכל ההוצאות.

מי יודע לאן באמת הלך הכסף? הרי מאז פטירת אשתו לילי, ובהיעדר שארי בשר התלויים בו, ובאין צרכים כספיים כלשהם (הכל הרי ממומן ע"י המדינה), זוהי ממש זריקת כסף ציבורי לשווא. למה לא ישמש כסף גדול זה, שהוזרם לשווא לחשבון החי-המת, למימון המשך אישפוזו של האיש שבחמש השנים האחרונות נשמתו מיטלטלת בכף הקלע?