קריעת ים סוף אינה רק הכרעה טכנית של האויב, אלא עיקרה, בגילוי האלוקי המופלא שבה.
מהו החידוש הגדול בקריעת הים?
המדרש מלמד, כי קריעת ים סוף אינה ביטוי לתפקידו הראשון של המלך במלחמותיו, אלא שייכת דווקא לתחום תפקידו השני של המלך- לישיבה על כסא מלכותו.
אך כיצד יושב המלך על כסאו באמצעות קריעת הים?
אנו מוצאים כי עולם הבריאה הפיזי מחולק לשני חלקים- היבשה והים. היבשה היא מקום החיות של החי, הצומח והאדם. היבשה הינה בת השגה, מובנת וגלויה. הים, לעומת זאת, הינו תחום מחייה עלום ומסתורי, "מים שאין להם סוף", שכמעט אין לנו יכולת השגה בו. הוא שייך למימד עומק, ונמצא מחוץ למציאות המוכרת והגלויה לתודעתנו.
עם כל האמצעים הטכנולוגיים הקיימים בידינו, עדיין אין לאנושות את היכולת והכלים לחקור את מעמקי הים, כמו את הירח וכוכבי הלכת. מבחינה מסוימת, הנגישות שלנו אל הירח, למרות המרחק העצום, קלה יותר מאשר מסתורי הים. כך, בעוד שהאדם הצליח להגיע אל הירח, הצוללת "דקר" נמצאה באופן כמעט אקראי בעומק רב על קרקעית הים, לאחר שנים רבות של חיפושים.
כאשר מורה הקב"ה למשה "דבר אל בני ישראל ויסעו", נדרשים בני ישראל להיכנס דווקא לתחום העלום והנסתר של הים, למעמקי המציאות ושורשה. בכניסה זו מתקיים דין ודברים עם אמונתם של המצרים. הרי, לא לחינם עשו המצרים את היאור אלוהות. כאשר מכריז פרעה ואומר "לי יאורי ואני עשיתני", יש בכך ניסיון לגעת במימד העלום והמכוסה מתחת ליבשה, בכוחות של עומק הטבע והמציאות.
במצרים אכן התגלו כוחות וידע שנגעו בסודות הטבע ובעומק המציאות, ואף התגלו כוחות רוחניים עצומים, כפי שהתבטאו בכוחות הכישוף של החרטומים וביכולתם לשנות את המציאות. אכן, יכלו החרטומים בלהטיהם להפוך מים לדם, מטה לנחש, ולהוציא צפרדעים.
אמונת המצרים באלוהותו של פרעה ושל היאור, היא מבחינתם, עומק האמת של המציאות. אלא, שהקב"ה בקריעת הים חושף מעמקים עמוקים יותר. המצב אליו נקלעים בני ישראל כשהם מאוימים מארבע רוחות- מצרים, מדבר, חיות רעות וים סוף, הינה אך תפאורה שהכין "הבמאי", בורא עולם ומנהיגו, על מנת לגלות את עצמו מאחורי כל זאת.
בבקיעת ים סוף בוקע הקב"ה את כל עלמא דאתכסיא ומעמקי המציאות. בכך מגלה הקב"ה את האושיות האלוקיות של המציאות. כאשר טובעים המצרים בים, הם מתמזגים עם מקומם האמיתי, בתהומות המציאות. טענתם "לי יאורי ואני עשתני", מתגלה כעת בשורשה, בגילוי השלם של ה' יתברך המולך במציאות כולה, ואף בכל המימדים שמחוץ למציאות הגלויה של העולם הזה.
(מתוך שיחתו השבועית של הרב יהושע שפירא לפרשת השבוע)