כיצד ניתן להגדיר את המחאה בישראל ? אני סבור כי "מקרה הקוטג'" מבהיר בצורה הטובה ביותר את תרבות המחאה בישראל. נראה כי המוצר היחידי שאנו צורכים הוא קוטג' בישראל. אין לנו צרכים אחרים כגון לחם, חלב, מים ודלק. אנו צורכים רק קוטג'.
מחאה על מחירי הדלק:
מחירי הדלק בשנים האחרונות הפכו לבלתי נסבלים. יותר ממחצית ממחירי הדלק הם מס למדינה, ורווח לעשירים בישראל. הדלק שהוא אחד ממוצרים החיוניים בישראל לאט לאט הופך למוצר שלא כל אחד יוכל להרשות לעצמו. כל זאת למרות ירידת מחירי הדלק בעולם. בכל פעם שיש ירידה, המחירים יורדים במעט ובאופן לא פרופורציונאלי , ובכל פעם שיש עליה, המחירים בישראל מייד מתעדכנים באופן פרופורציונאלי כלפי מעלה. כפי הנראה אנחנו נמשיך עוד לשלם לעשירים ולעולם לא תהיה מחאה אמיתית בישראל.
מחאה על עליית מחירי מוצרים הבסיסיים:
לא דיברנו על עליית מחירי המים והתשלומים המופרזים לתאגידי המים שאין שום הגיון בהקמתם. לא ציינו את עליית מחירי החשמל, לחם, חלב ועוד מוצרים רבים בישראל. ניתן להמשיך ולתת עוד דוגמאות רבות לכך שהעם בישראל יודע לספוג, ולא להביע מחאה. השאלה היא מדוע?
מחאה על הפערים החברתיים:
לא מפריע לאף אחד שאי אפשר לרכוש דירה בישראל? לא מפריע לאף אחד שעוד מעט לא ניתן יהיה לתדלק מכוניות, ושהחזקת רכב תהיה רק נחלתם של העשירים? מעניין מה קרה שקוטג' הפך לסמל המחאה בישראל?
בשנים האחרונות חלה שחיקה בשכרם של אנשי מעמד הביניים. פערים בין עשירים לעניים הולך וגדל, כך שלא ניתן לתאר במילים את גודל הזוועה. יכולים לעבוד באותו מקום עבודה, שני עובדים האחד בשכר זעום מתחת למינימום, ורעהו בשכר כפול 200 או 300. שום נתון בעולם אינו יכול להסביר באופן הגיוני את הפערים האלה. אולם למרות זאת לא ראינו מחאה אמיתית בישראל. לא ראינו את העם יוצא לרחובות במחאה על העוולות הללו.
מדוע אין מחאה אמיתית בישראל?
מדינת ישראל מאז תקומתה מאוימת בידי המדינות השכנות והרחוקות. חשוב להבהיר כי מעולם לא הייתה סכנה קיומית אמיתית לישראל, משום שבזכות השנאה לישראל הרבה משטרים עלו לשלטון ומכהנים עד היום במדינות הללו (נושא זה ראוי לדיון נפרד במאמר נוסף). אולם המנהיגים בישראל יודעים היטב לנצל את "האיומים" שנשקפים כלפי ישראל ממדינות השכנות ולהפריז בערכם. זאת משום שכאשר מפחידים את העם בישראל מסכנות הקיומיות, כל הבעיות האמיתיות האחרות מתגמדות מייד, ונדחקות לפינה. כיום כולם עסוקים באיום האיראני במקום לעסוק בבעיות האמיתיות כגון עוני, הפערים החברתיים הבלתי נסבלים, האפליה והחוסר יכולת להתקיים בכבוד.
אז לא מפריע לאף אחד שאי אפשר לרכוש דירה בישראל? לא מפריע לאף אחד שעוד מעט לא ניתן יהיה לתדלק מכוניות, ושהחזקת רכב תהיה רק נחלתם של העשירים? מעניין מה קרה שקוטג' הפך לסמל המחאה בישראל? אני סבור כי מחאה הזו גם משרתת את העשירים שמייצרים את הקוטג'. ככה הפכו את הקוטג' למצרך מבוקש. כך עשירים מנווטים את השוק בישראל, אפילו את המחאה המדומה, הם מנצלים על מנת לפרסם את המוצרים שלהם ולשלשל את הרווחים לכיסיהם.