כידוע, חרב הבית הראשון בגלל שלוש העברות החמורות בתורה- עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, ואילו הבית השני חרב בשל שנאת חינם. הגמרא מוסיפה ומפרשת - "ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד שלוש עברות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים". יש עוד לומר, כי חטא שנאת חינם לא רק שקול כנגד שלושת החטאים החמורים, אלא אף חמור מהן, כיוון שבעקבות חורבן הבית הראשון גלינו שבעים שנה, ואילו בעקבות חורבן הבית השני ארכה הגלות, ועדיין לא נגאלנו.
כתיקון לחטא שנאת חינם, עלינו להתעורר באהבת חינם: "ואם נחרבנו ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם נשוב להיבנות והעולם עמנו יבנה על ידי אהבת חינם". מהי אהבת חינם? האהבה, עיקרה הוא בלב. אולם כיוון שהלב רחוק מן האדם, עד שאין לו יכולת לשלוט עליו ולכוונו, עיקר ביטויה של האהבה מתרחש במקום שיש לאדם שליטה רבה יותר- בפיו. כך פוסק הרמב"ם במצוות אהבת ישראל: "מצווה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר 'ואהבת לרעך כמוך', לפיכך צריך לספר בשבחו".
ההתפרטות של מצוות אהבת הריע מתבטאת בפיו של האדם, המספר בשבח רעהו. לכן, כאשר אדם מדבר טוב על חברו, בכך הוא מקיים מצוות עשה מדאורייתא של "ואהבת לרעך כמוך". יחד עם זאת יש לומר, שכשם שהדיבור יכול לשמש כביטוי של אהבה, כך גם להפך- בדיבור לשון הרע יכול הדיבור לשמש כביטוי לשנאת חינם. חז"ל משווים בין חומרת שלוש העבירות בשלן חרב הבית הראשון לחטא לשון הרע, השווה כנגד כולן, כפי שהם משווים בין חטאים אלו לשנאת חינם.
אם כן, עיקר התיקון לחטא שנאת חינם צריך להיעשות באמצעות כוח הדיבור. כל הגאולה תלויה בהגברת האהבה בין אדם לחברו, ובביטויה המילולי- ביכולת שלנו לדבר בשבח חברנו. על זו הדרך היה אומר הרצי"ה, שלא לחינם שלח לנו הקב"ה את החפץ-חיים דווקא בדורנו. זאת על מנת להכין את עם ישראל לקראת הגאולה, שיוכלו להתחזק בהלכות לשון הרע שכמעט ולא נודעו עד ימיו, ולתקן את דיבורם.
מתוך אתר ישיבת רמת גן