ר' נחמן היקר וב"ב
כרעם ביום בהיר וכבכורה בטרם קיץ הגיעתנו הבשורה הרעה;
על הלקח מכם בנכם יקירכם לייבי ביד זדונית ורשעה.
היד כותבת , העין דומעת , הלב לא מאמין שאכן זאת הידיעה;
מי היה מאמין ומי היה חושב שלילד יקר ותמים תבוא הרעה.
הן אראלים צעקו חוצה מלאכי שלום יבכיון מר
ואמות הסיפים נעו מקול הקורא ביום המר והנמהר
אלפי בני אדם חפשו תשובה על אודות הנער
מי העלה על לב ומי חשב על כזה מעבר
בליל שבת פרשת פנחס תשע"א לפרט קטן
בלב כבד וביד רועדת הדלקנו בביתנו לזכרו נר קטן
וסמלי הדבר ומרגש וגם לא נדע לעולם
כי הנר של לייבי בער והאיר אחרי שכל הנרות אספו אורם
עם ישראל צועק בתחנונים : "הילד איננו ואני אנא אני בא?"
ובת קול עונה ממרומים: "מזומן הוא לחיי העולם הבא!"
אמרנו במנחה: "צדקתך כהררי אל ומשפטיך תהום רבה"
וסיימנו ב"יתגדל ויתקדש שמיה רבא".
ואנו לא שמענו ולא ידענו ולא היה עד
אבל ידוע שיש דיין יש מוכיח והוא העד
זכרו של יהודה לייבי יהיה עמנו לעולם ועד
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
יאמר הקב"ה למלאך המות הרף
וייפרע מכל אנשי הרשעה ומחיות הטרף
אתכם אנו וליבנו אתכם בצרה אשר מצאה אתכם
תפילותינו שהקב"ה יגדור את הפרצה הנוראה
ילד צעיר שוקד על לימודו ופאר הבריאה
אשר פניו האירו בחכמה וביראה
צעיר עול ימים כגפן מבכירה
מ י יתן לנו כמותו בתמורה
איפה נמצא כנשמה כזאת טהורה
משושלת חכמים ובן למשפחה היקרה
מה יום מיומיים שבאה השמש בצהרים
לא נדע את דרכי היושב בשמים
תבא לכם ולנו נחמה וננוחם בכפלי כפלים
וננוחם כולנו בנחמת ציון וירושלים
וינוח בשלום על משכבו ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים.