מדוע לא הניפו שלומי אמוני ישראל שלטים של העם רוצה צדק חברתי? שאלה טובה. היה מי שאמר שלא בכדי לא רואים בהפגנות דתיים ומתנחלים, זו ההוכחה שלאלה אין בעיות כלכליות. אמר ולא ידע מה אמר. הנה כל אחד משלומי אמוני ישראל ומשלמות אמונות ישראל, יודעים ומרגישים מדוע יש להביא הביתה משכורת שלש עשרה וארבע עשרה בחודשי תשרי וניסן.
חגי תשרי מאלצים אותנו לקנות מעל ומעבר לצרכים הרגילים בשאר חודשי השנה. סעודות החגים המרובים מצריכים הכנסה מיוחדת, בעיקר למשפחות גדולות. ועוד לא דיברנו על ההוצאות הנילוות של ארבעת המינים וסוכה ועוד. רק קניית ארבעה מינים לבני המשפחה, מצריכה הכנסה בעין יפה. כך גם בחדש ניסן. כלים חדשים מצות יין אוכל לכל החג ועוד.
אך מעל הכל מרחפת הבעיה העיקרית. נוצר עושק חברתי ההולך ומתפתח משנה לשנה תחת השלטים – מהדרין לעשירים. מי שמעוניין בכשרות מהודרת ישלם יותר. החותמת של מהדרין מייקרת את המוצר. כך בבשר, מוצרי חלב ובכל סוגי הצריכה למיניהם, משימורים ועד טיטולים. מדוע על צרכן האמון על תורה ומצוות לשלם יותר על מוצרי צריכה? ולא דיברנו על שמיטה, ועל עוד אירועי דאורייתא ודרבנן.
נוצר הרושם שיש שוק היודע לחלוב היטב את צרכני החלב והבשר של משפחות, שהכנסתן לא רק שאינה מצליחה לגמור את החודש, אלא אף לא מתחילה אותו. רוב רובם של בני הישיבות, ועל אחת כמה וכמה 
מי הוא הרואה היתר לעצמו לדרוש מחירים מופקעים מדלת העם הזה, ולהתעשר על חשבונו? האמנם אין לנו צורך לצאת ולהפגין ולשאת שלטים התורה דורשת צדק חברתי? צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ. 
האברכים העוסקים בתורה, דינם כאביונים הראויים למתנות עניים בפורים. אך גם משפחות המתפרנסות משתי משכורות, והצריכות להאכיל חמישה שישה ושבעה פיות ועוד שני הורים, מנין ימצאו את צורכי המהדרין, המן הגורן או מן היקב?
מי הוא הרואה היתר לעצמו לדרוש מחירים מופקעים מדלת העם הזה, ולהתעשר על חשבונו? האמנם אין לנו צורך לצאת ולהפגין ולשאת שלטים התורה דורשת צדק חברתי? צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ. אמנם כוונת התורה למשפט צדק מתוך ההקשר שם (דברים טז,כ), אך כבר אמר רבי בונם מפשיסחה, שגם את הצדק יש לרדוף בדרכי צדק, לכן הכפילה התורה את המילה פעמיים.
במדרשו של רבי נחוניה בן הקנה, הביאו רמב"ן על הכתוב, ידרשו בו סוד. צדק זו מידת דינו של עולם ... וכתיב בתריה אם תדין עצמך תחיה, אם לאו הוא ידין עליך ותתקיים בעל כרחך. נמצאנו למדים מתורתו של רבי נחוניה, שהצדק בכתוב מופנה למצפונו של האדם, שעליו להישמע לו ולנהוג על פיו. כך הסבירו בספר הבהיר: אם תדין עצמך מאין באת ואנה תלך ביום הפקודה – תחיה, ואם לאו, הוא הצדק – ידין עליך את הדין שישלם לך כמפעלך ויתקיים אותו הדין בעל כרחך. (מתוך ביאורו של הרב שעוועל לפירוש הרמב"ן על התורה בהוצאת מוסד הרב קוק).
מוסר התורה על עושק ועינוי גר יתום ואלמנה, הוא דוגמה לרובד שנמצא מתחת לקו העוני, ואף לרובד שמעל קו העוני, שמתקשה לפרנס את טפוליו. מוסר הנביאים הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית הוא יסוד בכל ספרי המקרא, עד כדי קריאת ההפטרה הזאת ביום הכיפורים. כך קורא ישעיהו (נז) בהפטרת יום הכיפורים, את הצדק החברתי של התורה:
תחילה הוא מתאר את מצב שלומי אמוני ישראל, ואומר בשם ה': קרא בגרון אל תחשוך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם. כאן יש לומר דברים ברורים בקול רם, כשופר המהדהד בבתי הכנסת של חודש אלול. אותי יום יום ידרושון ודעת דרכי יחפצון. אין מדובר בפורקי עול. ישאלוני משפטי צדק קרבת אלקים יחפצון. טענתם היא קשה: למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע? המאמינים ויראי ה' תוהים מדוע לא פעל הצום את פעולתו?
תשובת הנביא מוכיחה בקול רם:
הכזה צום אבחרהו. ... הלכוף כאגמון ראשו? ... הלזה תקרא צום ויום רצון לה'. הנביא מבהיר לעם שתפיסת הצום שלהם, אינה עולה בקנה עם דרישת התורה. הוא מפרט ומבהיר, שמה שמעכב את פתיחת שערי שמים, הוא הצדק החברתי. ואלו דבריו הנוקבים:
הלא זה צום אבחרהו, פתח חרצובות רשע, התר אגודות מוטה, ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו. הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית, כי תראה ערום וכיסיתו ומבשרך לא תתעלם. הפתרון לקרבת אלקים, אינו לבישת קיטל והרכנת ראש בלבד. העקרון המקרב את האדם לבוראו, עובר דרך הצדק החברתי.
יש המבינים שפרוס לרעב לחמך, הוא פתיחת בתי תמחוי. הנביא מדבר איך לחיות חיים חברתיים שלא יזקיקו בתי תמחוי. פתח חרצובות רשע במילים שלי הוא אל תפקיע מחירים. מהי הסיבה שכשרות מהודרת, מצריכה תשלום הגבוה פי כמה וכמה מכשרות רגילה? מדוע צריכה משפחה משכורת שלש עשרה, כזכור לנו ברית שלש עשרה, כדי להצטייד בסטים של ארבעת המינים? האם ניתנו המצוות לישראל, כדי שסוחרים יתעשרו על חשבונם של החפצים בקרבת אלקים?
הנביא מסיים שם את דבריו בקריאת יום הכיפורים, ואומר שתהליך כזה של צדק חברתי יגרום שאז יבקע כשחר אורך ארוכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך. רצונך שה' יענה לך, יש לך מירשם מה לעשות. זהו מירשם לאומי, הבא להכין את הימים הקדושים הממשמשים ובאים. את הדברים האלה נחרוט על לוח לבנו הפרט והכלל
זה היסוד של ירושת הארץ. אין מקום לעם החי חיים חברתים מעוותים בארצו. צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ. זכאית היא ארץ ישראל לחיים לאומיים, שיהוו דוגמה ומופת של צדק חברתי לעיני העולם כולו. ההפגנות ההמוניות בתל אביב ובערים אחרות, פקחו עינים תמהות ברחבי העולם. מה רוצים האזרחים במדינה שכלכלתה כל כך יציבה. צאו וראו את הבעיות הכלכליות באמריקה ובאיחוד האירופי, שימו לב לקריסה הכלכלית במדינות רבות, שעד לפני שנה לא שמענו ולא ראינו כדברים האלה.
לנחלת ארץ ישראל יש קריטריונים אחרים. כאן אין לנהוג כמו בכל העולם. כאן לא יכול להיות מחיר גבינה שמשווקת תנובה, יקר יותר מגבינת תנובה באמריקה. לא יכול להיות שימכרו כאן חבילת טיטולים למשפחות הזקוקות לכמה חבילות כאלה בחודש, במחיר יקר יותר משווקים אחרים בחו"ל. אין לנו אלא דברי הנביא שמטרתם היא צדק חברתי, שיביא מציאות חברתית שתהיה לאור עולם: ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יחליץ והיית כגן רווה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. ובנו ממך חורבות עולם מוסדי דור ודור תקומם וקורא לך גודר פרץ משובב נתיבות לשבת. על זה יש לצום ביום הכיפורים ולהפנים מהו צדק חברתי, למען תחיה ונחלת את הארץ.