"הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יִקוֹם..". מדוע מצאה התורה לנכון לסיים את שירת האזינו בשירתם של הגוים?

פעמים אחדות הועלתה במקרא הטענה "למה יאמרו הגויים". משה טען: "למה יאמרו מצרים ברעה הוציאם". ובחטא המרגלים: "למה יאמרו הגוים מבלתי יכולת ה' להביאם אל הארץ", ויהושע אמר "וישמעו הכנעני... ומה תעשה לשמך הגדול", ואף הקב"ה מסכים עם טענה זו, כשאמר "סלחתי כדבריך", ופירש"י: בשביל שאמרת "מה יאמרו הגוים". וכן בפרשתנו "אמרתי אפאיהם... פן יאמרו ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת". מה גנוז בטענה זו שגורמת לפיוס הקב"ה?

הרמב"ן מפרש, שישראל הם היחידים היודעים את ה' מכל העמים, ומפרסמים שיש בורא לעולם ויש תכלית לבריאה, "ואם ישוב ויאבד זכרם, ישכחו כל העמים אותותיו, ותהיה כוונת בריאת האדם בטלה... והם עשו כל הרעות עמנו לשנאתו של הקב"ה". ישראל אינם היחידים העומדים על כף המאזניים, אלא אף רבש"ע עומד עימהם. אם אנחנו לא נהיה בעולם, אף רבש"ע כביכול לא יהיה כאן. זוהי הטענה "מה יאמרו הגוים", "ומה תעשה לשמך הגדול". והנביא אמר "ואתם עֵדַי ואני א-ל", ואמרו חז"ל: אם אין אתם עדי כביכול אינני אלקים. ומשלו זאת חז"ל למלך שקשר את מפתח הפלטרין שלו בחבל כדי שלא יאבד, שהרי בלעדיו אי אפשר להיכנס לפלטרין, כך שיתף הקב"ה שמו ב'ישראל', שבלעדינו אין לו מפתח להיכנס לעולם. כשאנחנו בגלות ובשפלות, יכולים האומות ללגלג ולשאול "איה אלוקיכם", ואין חילול ה' גדול מזה.

לעתיד לבוא, ינהרו כל הגויים ויאמרו "לכו ונעלה אל הר ה' ויורנו מדרכיו... כי מציון תצא תורה וכו'". בזה ייסגר המעגל, ואברהם אבינו יגשים מה שהוטל עליו - "ונברכו בך כל משפחות האדמה". על התכלית הזאת שבאחרית הימים נאמרה הקריאה "הרנינו גוים עמו", שאומות העולם יכירו בערכם של ישראל כמביאי בשורת האלוקות בעולם.

כך לדוגמא, אמר צ'רצ'יל: "אנו חבים ליהודים שיטת מוסר... שעולה בערכה על הסכום של כל החכמות והלימודים האחרים". וטולסטוי: "היהודי הוא היצור הקדוש ביותר... הוא מקורה של הבאר שממנו שאבו כל שאר העמים את אמונתם ודתם". וזוהי מגמת תפילות הימים הנוראים. "תן פחדך על כל מעשיך... וישתחוו לפניך כל הברואים", "ובכן תן כבוד לעמך", שבדרך זה "יאמר כל אשר נשמה באפו, ה' אלקי ישראל מלך". וזוהי ההכנה לתקיעת שופר, שזה רגע ההמלכה, "כל העמים תקעו כף, הריעו לאלקים בקול רינה", היינו שכל האומות יחזיקו איש בכף רעהו ויקבלו מלכות ה'.

(מתוך העלון 'שבת בשבתו')