את חנן פורת שתל הקב"ה בדור המעבר משואה לתקומה. כשתותחי מלחמת העולם השניה רעמו והחריבו את העולם הישן, באה לעולם נשמה עם כוחות של מנהיגות יהודית ישראלית חלוצית וארצישראלית, שגילתה וחידשה את הכוחות של עם שרידי חרב בארץ ישראל המתיישבת. הנשמה הזאת הבינה את ייעודה מיום עומדה על דעתה. למעלה מששים שנה האיר המגדלור הזה את חשכת חיינו.

חנן פורת הוא הצבר האולטימטיבי של הארץ הזאת. חנן היה התוצאה של מלחמת העולם השניה, שגורשה מבית הקברות העולמי לארץ ישראל. הוא הצליח בגיל צעיר מאד להבין את הייעוד שלו, ואת הסמל שהוא מסמל לעם הזה. כפר עציון, מלכה נפלה, מלחמת השחרור, כפר הרא"ה, הרב נריה, כרם ביבנה, מרכז הרב, הרב אברהם יצחק הכהן, הרב צבי יהודה הכהן, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, התנחלות, יישובים, התיישבות, כנסת, ממשלה ומה לא, היו פקעת אידיאלית ענקית, של חשיבה, מקוריות, יצירתיות, אידיאליזם, אהבת ה', אמונה, להט, ועשיית נפשות.

חנן פורת היה המורה. הוא הצליח להורות את הדרך לדור שלם. כל אבן כל שביל כל בית וכל יישוב אומרים היום חנן פורת. היהודי הישראלי שהצליח לגלות לעם הזה מיהו, ואת הארץ מהי, חי כל חייו את ההוראה הכלל ישראלית הזאת בעצמו. חייו הפרטיים היו כלל ישראליים. צרכיו הפרטיים היו גילוי שם שמים באומה, ונשיאה בעול הצבור משחר נעוריו ועד נשמת חייו האחרונה. חנן פורת היה הדגל הישראלי שהונף בארץ ישראל, אחרי מחנות ההשמדה והכליון. גם הוא ידע את זה טוב יותר מכולם.

את היכולת הרטורית, עם ההבנות הרוחניות, ועם היעודים הלאומיים, כפי שהגה אותם הרב קוק זצ"ל, שתל הקב"ה דווקא בששים שנות חיים של המדינה הזאת. חנן פורת הצליח להיות האישיות המאחדת של שמאל וימין, חילוניות ודתיות, התיישבות ועירוניות, יהדות וישראליות, תורה ולאומיות, אהבה ויראה, שירה ופילוסופיה, הלכה ומחשבה, תלמוד ותנ"ך, בית מדרש ובית העם

מחנן פורת למדתי את האמת. את ארץ ישראל שאיננה קניין חיצוני לאומה, ידע חנן פורת לחיות ולהחיות. את האמונה הגדולה בייעוד הישראלי, נשם חנן פורת ונשף לתוך רבבות הנשמות, שהבינו שהוא מרים דגל אמת

, אברך וחייל, איש רוח ואיש מעשה, אידיאלים והגשמה, למדנות ובקיאות, ספרא וסייפא, ומה לא.

לתוך הגוש הזה נשאבתי בכתה יב. חנן פורת הגיע למדרשיית נעם בפרדס חנה בשנת תשל"א. היה זה בשלהי שנת הלימודים הרביעית. כל המחזור כונס באולם המבחנים, וחנן פורת במיטב הרטוריקה הרוחנית שלו, הפליג בצורך לבנות ישיבה בחברון. מתנחלי חברון שהיו בממשל הצבאי שם זו השנה השלישית, הרחיבו את היישוב בהקמת ישיבה. זו היתה השליחות. עשרה נענו לאתגר, והשאר הסטוריה מקופלת עם הרב ולדמן, הרב לוינגר, יצחק גנירם, בני קצובר, הרב מנחם פליקס ורבים אחרים.

חנן פורת בעיני הוא כלב בן יפונה. כשכל העם הלך בכוון אחד, ידע חנן להניף את הדגל ולזעוק זו לא הדרך. הוא חי את כוחות הריגול שכותרתם בה' אל תמרודו. הוא נשם את התורה הגואלת והצליח לתרגם אותה למעשה. העם הלך אחריו. כל כותרות העתונים של עשרות השנים האחרונות, מקיסינג'ר ועד אובמה, מתכנית רוג'רס ותוכנית אלון, דרך קמפ דיוויד וועידת וואי, עם גולדה ורבין ופרס ושמיר ונתניהו, הם חנן פורת. לאן שתסתכל היום בכל מקום ובכל עת, הכל אומר חנן פורת.

מחנן פורת למדתי את האמת. את ארץ ישראל שאיננה קניין חיצוני לאומה, ידע חנן פורת לחיות ולהחיות. את האמונה הגדולה בייעוד הישראלי, נשם חנן פורת ונשף לתוך רבבות הנשמות, שהבינו שהוא מרים דגל אמת. זו לא היתה פוליטיקה. זו היתה פוליטיקה אלקית שחנן פורת הבין איך להגשים אותה. הוא היה שליח אלקי כאן בינינו, שהפך את הארץ הזאת לארץ ישראל לעם ישראל. היהודי הזה ידע להיות השופר של העם הזה. קול השופר ששמענו זה עתה היה חנן פורת.

גם מי שלא חשב כמוהו, וגם מי שהתנגד לדרכו, ידע ויודע שחנן פורת היה לב. כל מחשבותיו, מעשיו, יוזמותיו, יצירותיו, תורתו וכתיבתו, יצאו מלב טהור המאמין בצדקת דרכו, והיודע שהוא מגלה את היופי של התורה, האמונה, היהדות והישראליות גם יחד. חנן פורת הוא הילד הישראלי, שחווה את כל ההתמודדויות, הקשיים, הסכנות והלבטים, סלל את הדרך, והוביל אחריו את התהלוכה הגדולה למקור החיים הארצישראלי. הכח האדיר הזה הצליח לחנך דורות ודורי דורות לתורה ועבודה.

המנהיגות הזאת הצליחה להוביל אחריה את המדינה יותר מארבעים שנה. ארץ ישראל מכירה ויודעת שחנן פורת היה הכח המניע והמוביל במאבק על קיומה ודמותה. הילד הישראלי הזה סוגר תקופה. תשרי תשע"ב הוא החודש שמפריד בין מה שהיה עם חנן פורת, למה שיהיה אחרי חנן פורת. את כל התובנות הרוחניות והמעשיות, הלאומיות והפוליטיות, מותיר חנן פורת על שכמנו. מעתה עלינו להמשיך וללכת, עם המסקנות והגילויים שנוצרו בעשרות השנים האחרונות, ולהפריח אותן בחיינו, בחברתנו, בעמנו ובארצנו. עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה.