"והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים". מצבה אסורה בישראל, והתורה אף הצמידה ביטוי הסתייגות חריף ממנה "לא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלקיך". אם כן איך הקימו האבות מצבה? חז"ל כבר ענו על תמיהה זו ואמרו שהמצבה היתה אהובה בזמן האבות ונשנאה בזמן הבנים (ספרי, שופטים). הרב קוק זצ"ל באחת מאיגרותיו (תשמ"ו) מסביר את החילוק שבין מצבה לבית א-להים, ומדוע הפכה לשנואה בזמן מאוחר יותר.
הרמב"ם (עבודה זרה ו,ו) כתב שהמצבה היא אבן שסביבה היו מתרכזים כל הצופים בשעת הפולחן, בניגוד לבית המוקף במחיצות ואינו פתוח לכול.
עבודת האבות ביחס לאנושות היתה לקרוא בשם ה' וללמדם אמונה בא-ל בורא עולם, אך אמונה זו היתה כללית ומופשטת, בלא ירידה לפרטי המעשים והמצוות, ובזה אין חילוק בין עם לעם, שכולם שווים באמונה זו, ולכן יכלו כולם להתקבץ סביב המצבה. אך דרך זו אינה התכלית. המגמה היא להקים עם המסדר את פרטי חייו על פי אמונה זו, ודרך זו אינה ראויה לכל העמים 
הבית מוקף מחיצות, והכניסה אליו אינה פתוחה לכול. יעקב מתחיל דרך חינוכית חדשה המתאימה רק לבני ביתו, והוא עתיד ללמדם את כל פרטי המצוות שאינם מתאימים לשאר אומות העולם
בשוה. לכן "אברהם קראוֹ הר", הנראה לכול, וכן "יצחק קראוֹ שדה", אך "יעקב קראוֹ בית".
הבית מוקף מחיצות, והכניסה אליו אינה פתוחה לכול. יעקב מתחיל דרך חינוכית חדשה המתאימה רק לבני ביתו, והוא עתיד ללמדם את כל פרטי המצוות שאינם מתאימים לשאר אומות העולם.
זוהי כוונת יעקב באומרו: "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה" - שכל יעודה כרגע לקבץ את האנושות כולה תחת כנפי האמונה הכללית. אך לעתיד לבוא האבן תהיה - "בית אלקים", ושם תילמֵד אמונה במדרגה גבוהה הרבה יותר, ולמדרגה זו אין שום שייכות לאומות העולם. לכן מהרגע שהוקם בית א להים, נעשתה המצבה שנואה.
לעתיד לבוא, כשיראו אומות העולם מה עשתה אמונה זו לעם ישראל, איך ההתמסרות לדרך ה', לפרטי המעשים, תורה ומצוות, יצרו עם אלוהי שצלח את כל גלי השנאה והרדיפות של שונאיהם ונשאר נאמן לדרכו המוסרית, יבינו שאין די באמונה מופשטת, אלא יש צורך בחינוך למעשיות ומצוות.
לכן לעתיד לבוא "נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים... ונהרו אליו כל הגויים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה'" (ישעיהו,ב) - כמידתו של אברהם. אך עתה אנו מבינים שאין די בזה, ולכן ניכנס פנימה "אל בית א להי יעקב", כדי ללמוד יותר פרטים מעשיים - "ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו" (שם). ואז יעלו הגויים ממדרגת "חכמה בגויים תאמין" למדרגת "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
(מתוך העלון 'שבת בשבתו')