
יום עצוב לצבא ההגנה לישראל, ולמדינת ישראל.
יום שבו קצין בכיר, חדור אמונה ומוטיבציה, להגן על המדינה מפני אויביה,
קצין שכבר כ-20 שנה מחרף נפשו, כדי שאנחנו האזרחים נוכל להמשיך ולכתוב בלוגים, ולנהל חיים תקינים, מודח, מופקר, ונבגד בידי מפקדיו בכל הרמות. מראש הממשלה, דרך שר הביטחון, הרמטכ"ל ואלוף פיקוד מרכז.
סא"ל אייזנר נשלח לטפל במפגינים שונאי ישראל, ונדרש לעשות זאת, במינימום הפעלת כח, ובמינימום נפגעים. זה בדיוק מה שעשה, ועל הצד הטוב ביותר. מה רצו ממנו? שיפנה בעזרת חיבוקים ופרחים???
אַל תַּגִּידוּ בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצוֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים." (שמואל ב', א', כ')
איזה מסר מועבר בכך למפקדי צה"ל וחייליו? מי ירצה לחתור למגע, כאשר העימות עשוי בקלות רבה להביא לסיום הקריירה? מי ירצה ללכת בראש, ולקחת את הפיקוד והאחריות על עצמו?
איזה מסר מועבר בכך לנוער, לדור הבא של חיילי צה"ל? איזו מוטיבציה ההדחה הזאת נוסכת בהם???
איזה מסר מועבר בכך לאנטישמיים, צוררי ישראל? אלו שבאים בכוונה תחילה להתעמת עם צה"ל, להביך את מפקדיו, ולשבור את רוחו? שצריך קצת להתגרות, טיפטיפה להתעמת ולחטוף איזו מכה, והנה אתה מעיף סמח"ט מתפקידו, וגורם למדינה שלמה להשתגע...?!
"כשל ערכי" קבע הרמטכ"ל. צודק! אדוני הרמטכ"ל הכשל הערכי הוא שלך, של שר הבטחון, הנשיא רה"מ ורבים וטובים שקיבלו את אותו חינוך שקיבלת אתה. כשל ערכי של הפחד שלך מלהגן על עם ישראל בלי להתנצל על כך. אתה עוד לא הבנת אדוני הרמטכ"ל, שגם ליהודי מותר להיראות חזק בעיני המצלמות. ערב יום השואה, אין סיבה להתנצל על כך שהשתדרגנו מאז אירופה הנאצית! כנראה שיש כאלו בתוכנו שעדיין קשה להם, לראות יהודי עם כיפה בעמדת חוזק אל מול הגוי האנטישמי.
אבל, מי שרואה רחוק, מבין שסוף הסיפור הזה כבר קרוב. קרוב מאוד!
מי שלא מפחד מדרך ארוכה, מבין שסוף דרכה של הציונות החילונית כבר מאוד קצרה.
כי מי שיודע את סגולותיו של יוסף, מבין ש"כאשר יענו אותו – כן ירבה וכן יפרוץ!"
"שלום" אחד הודח, במקומו יתקיים "שלומים תן כמי נהר".
שום דבר לא יעזור לאובדי הדרך למיניהם: בתקשורת, בפרקליטות, במשרד רה"מ או בלשכת הרמטכ"ל : מפקדים נפלאים כשלום אייזנר, כאלו שסולם הערכים שלהם נשאב מתורת ישראל ולא מהאיחוד האירופי על גרורותיו, כאלו שאינם משתחווים אפיים ארצה לתקשורת החולנית ויפת הנפש -
ימשיכו ויתפסו כל עמדה בה אפשר וצריך לעזור לגאולת עם ישראל בארצו. בין אם זה בצבא, ובין אם בכל תחום חשוב אחר.
יום יבוא, והוא הולך ומתקרב בצעדי ענק, אובדי הדרך יאבדו, וקולם ילך וידעך.
עם ישראל הולך ומבריא, הולך ומשתחרר מאלפיים שנות גלות, הולך ונגאל בארצו. הולך וחוזר לריבונו של עולם. אין גורם בעולם שיכול לעצור את המהלך האלוקי הזה.
יהי רצון שיתקיים בנו: ה' יברך את עמו בשלום! הרבה שלום!