לא מזמן פורסמה כתבה עם סרטון על יהודי ששרד את השואה וחזר לבקר את אושוויץ. שנים רבות הוא נמנע מלדבר על זה. לא יכל, רצה או היה מסוגל להעביר בדל מידע על מה שהוא חוה על בשרו.
האיצה בו בתו לשוב לדרוך על האדמה רווית הדם והאוויר רווי זעקת העשוקים שם בארץ הארורה ההיא. בתחילה סירב לשמוע על רעיון כזה שלא התקבל על הדעת ויישומו היה בגדר הזיה. לבסוף הוא "נכנע" כדבריו.
הסיפור שהובא בחדשות 2 על ידי גדעון אוקו ב18/04/12 על שבתאי וודה, ניצול שואה בן 83. 67 שנים הוא החביא את זיכרון השואה עמוק בתוכו, ובשנה שעברה נכנע והחליט לקחת את אשתו וילדיו לטיול שורשים לפולין. משפחתו של וודה ידעה מעט מאוד על חייו של הסבא בפולין, על המספרה של אביו בלודז', על הילדות היפה והמשחקים עם החברים בחצר הבית - ילדות שהפכה לסיוט בחודש ספטמבר בשנת 1939 עת הנאצים פלשו לפולין. לאחר שפלשו, החליטו לסגור את הגטו בלודז'. שבתאי, הוריו ואחיו הועלו על רכבות למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם נרצחו כל בני משפחתו.
"מצעד, הצדע לשמאל!"
"נסענו לבירקנאו, איפה שהרכבת עצרה התחלתי לצעוד", משחזר בהתרגשות וודה, "אני שומע כמו בחלום 'שמאל ימין שמאל', ודווקא כאן, שאני הולך על קברים - הולך על דם! פתאום, ראיתי אותם במדים. משטרת ישראל צועדת..." היו אלה חניכי קורס פיקוד ומטה של משטרת ישראל ששינו את חייו של שבתאי לנצח. הם היו שם במקרה, כחלק מפרויקט עדים במדים. "רצתי אליהם מיד", סיפרה בתו ורדה פלוס, "אבא שלי הוא ניצול המחנה הזה", אמרה למפקד המשלחת, שלא התבלבל מהאירוע ומיד פקד על הצועדים - "מצעד הצדע לשמאל! משטרת ישראל מצדיעה לך אדוני, חיים ארוכים ובריאות!".
המעמד ההוא שינה את חייו. הנפשות הפועלות היו הניצול שבתאי וודה ומשפחתו ועל קצין המשטרה שהתיתם בנעוריו ובמסגרת עבודתו זימנה לו ההשגחה את המאורע שגרם למפנה בחייו. עד כאן הציטוט.
הצדעה ראויה
כמי שחווה את אימי המלחמה האיומה ההיא בה שכל העם היהודי כשמונה מיליון מבניו שבתאי כניצול ראוי לקבל את מדלית החרות. כמי שחי בצילו של השער הארור ההוא עם הכתובת המצמררת הידועה לשימצה ARBEIT MACHT FREI -העבודה משחררת- שבתאי , כרבים אחרים אשר עורם צפד ורגליהם בצקו מצעדות המות ותאי הזכרון שלהם מכילים את מראות השפל האנושי –רק הם ראוים לאותו אות החירות. הם ראו את המות, חוו את השכול, כל דקה של חיים היתה חלק ממלחמת הקיום במחנה הריכוז .
מדלית החירות או השעבוד?
מדלית החירות אשר העניק הנשיא אובמה לנשיא פרס לשם מה היתה? אנחנו שגדלנו על עקרונות כמו "לא משאירים פצוע בשדה הקרב" רואים את פולארד נמק בכלא על עבירה שמרגלים אחרים ריצו הרבה פחות מזה וחלק מהם אפילו לא ריצו יום בודד בכלא האמריקני . הנשיא שמצא בזמנו איזו פרצה בחוק הישראלי וניהל מגעים עם האויב לקראת ביסוסו של "הסכם אוסלו" ראוי למדליה על פעלו זה? מבחן התוצאה מוכיח אחרת. הסכם אוסלו על סעיפיו הרבים כולל "נורמליזציה" (נירמול בעברית) תעסוקתית בקרב ערביי ישראל. נהגי מוניות, אוטובוסים, וגם..לא לשכוח- נהגי טרקטורים ..למשל.
הם אחים במד"א, רופאים בהדסה הר הצופים, ערכי דינים, חברי כנסת (גם חברות כנסת מהוללות שאוהבות לצאת לשיט בספינות מלאות תיירים מעניינים). הנשיא הבלתי נלאה הזה שטפטף ללא הרף את נושא שתי מדינות לשני עמים ראוי לזה? אבל בעולם שבו נותנים פרס נובל לשלום לרב מרצחים כמו יאסר ערפאת לא יפלא ממך הדבר אם נשיא המעצמה מעניק מדלית חירות למי שמשועבד לו רעיונית. ואידך זיל גמור. בן חורין אמיתי היה נותן לנשיא טופס הרשמה לקורס "חירות 101" באוניברסיטה במקום לקבל ממנו מדליה כמס שפתיים או כהכנה למסע הבחירות לקדנציה נוספת. יש למישהו טופס הרשמה למחול – ריקודי "מה יפית 101"?