בפרשתנו לומדים אנו אודות חטא משה ואהרון.
בעת מסעותיו של עם ישראל במדבר, נקהל העם על משה ואהרון ומתלונן על חסרון במים לשתות. מיד פונים משה ואהרון לעזרת הקב"ה, והוא מצווה עליהםלדבר אל הסלע כדי שיוציא מים לכל העדה. 
משה ואהרון, כמנהיגי העם, היו חייבים לדעת שהעם מתבונן בהם בכל צעד ושעל שהם עושים. משלא עמדו בדקדקנות במה שנדרש מהם,והכו על הסלע, נענשו באופן חמור ביותר
משה ואהרון מכים על הסלע, בניגוד לציווי הקב"הלדבר אליו, ואכן נעשה נס ויוצאים ממנו מים לעדה לשתות.
בעקבות חטא זה של משה ואהרון בהכאת הסלע, נגזר עליהם למות במדבר, ונמנע מהם להמשיך ולהנהיג את העם בארץ ישראל.
אכן, הרבה פירושים נאמרו בביטוי חטא זה, מתוך ניסיון להבין את העונש הכבד שנגזר על משה ואהרון. על כל פנים, נראה שגם מבלי לדקדק במהותו של החטא, ניתן לומר שבעצם עונשם של משה ואהרון התורה באה ללמדנו אתערך האחריות.
ככל שהאדם נמצא במעמד ובתפקיד חשוב יותר, כך גם האחריות אשר נדרשת ממנו ודקדקנותו במעשיו גדולים יותר. שהרי לפי גודל מעמדו, מעשיו מהווים דוגמא ומופת לכל האנשים שתחתיו.
משה ואהרון, כמנהיגי העם, היו חייבים לדעת שהעם מתבונן בהם בכל צעד ושעל שהם עושים. משלא עמדו בדקדקנות במה שנדרש מהם,והכו על הסלע, נענשו באופן חמור ביותר- על מנת ללמד את המנהיגים בכל הדורות על ערך האחריות במעשיהם.