בפרשתנו, חילופי משמרות הנהגת עם ישראל בין משה רבינו ליהושע בן-נון.
מתוך דברי בקשתו של משה מהקב"ה, למינוי המנהיג שיבוא אחריו, אפשר ללמוד מהן התכונות הנדרשות ממנהיג בעם ישראל.
כך אומר משה:" יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה ". מה משמעות הכינוי " אֱלֹהֵי הָרוּחֹת " ? מבאר רש"י- רוחות, הכוונה לרוח בני האדם ודעתם, השונה זו מזו, ומבקש משה שהקב"ה ימנה מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו.
ובפשטות- על המנהיג לרדת לקומתם של בני האדם, להכיר היטב כל אחד מהם ולחבר את כולם, יחד עם כל השונ
עיקר תכונת ההנהגה הנדרשת היא היכולת לרדת לסוף דעתו של כל אחד מאנשינו, ולהכירו היטב מפני שרק כך אפשר יהיה למצוא את מה שטמון בו
ה שבהם, למטרה המשותפת.
וממשיך משה בדבריו: " אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם ..." כלומר, על הנמהיג לגלות דוגמא אישית במעשיו ולהוביל את פקודי אחריו וכמאמר גדעון השופט: " מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ ". נראה שערך ה"אחרי!" לא נולד בצנחנים אלא מוקדם הרבה יותר...
מה משמעות המילים "ואשר יוציאם ואשר יביאם"? לכאורה יש כאן כפל לשוני?
אפשר שמלמדנו משה רבינו, שלא די שהמנהיג יצא בראש המחנה לבדו, אלא חייב הוא לדעת כיצד לסחוף את האנשים אחריו, אחרת, עלול הוא להיוותר בראש, לבדו, כשאנשיו נמצאים הרחק מאחור...
ומשיב הקב"ה על בקשותיו של משה כך:" קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן אִישׁ, אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ". ומבאר רש"י "כאשר שאלת, שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד ".
ידידים יקרים ,
נראה, שעיקר תכונת ההנהגה הנדרשת היא היכולת לרדת לסוף דעתו של כל אחד מאנשינו, ולהכירו היטב מפני שרק כך אפשר יהיה למצוא את מה שטמון בו וכך להביא את החברה כולה לידי ביטוי מירבי של יכולותיה.