"כי תצא מחנה על אויבך ונשמרת מכל דבר רע".
בפרשתנו ממשיכה התורה לעסוק בסוגיית המלחמה, כהכנה להתנחלות עם ישראל בארצו. מבארים המפרשים את אזהרת התורה להישמר מדבר רע שהכוונה לדיבור רע, דוגמת לשון הרע וליצנות. 
נראה שלא רק במלחמה בלבד אמורים הדברים. 'השטן מקטרג' גם כשהחברה כולה, המשפחה ואף האיש היחידי מצויים במתח פנימי ובחוסר יציבות נפשית.
בנוסף לציווי על נקיות הלשון, מוסיפה הפרשה ומורה לנו על הוצאת הטמאים מקרב הלוחמים ואיסור עשיית הצרכים בתוככי המחנה.
מסכמת התורה את כלל הנהגות הלוחמים באומרה :"והיה מחניך קדוש..." ונכון לשאול, מדוע דווקא כאן מצווים אנו בדקדוקי הלכות של נקיות הלשון, טהרת הגוף והמחנה?
חז"ל מבארים, מפני ש'השטן מקטרג בשעת סכנה'- בעתות מלחמה הלוחמים דרוכים כקפיץ מתוח.
השקט, הוא בבחינת שקט שלפני סערה גדולה שעומדת בפתח- אז, בזמנים שכאלו יש להיזהר בהנהגות הציבוריות שיהיו מתוקנים בתכלית. דיבורים לא ראויים, התנהגות קלוקלת, עלולים לפגוע במוכנות הכוחות למלחמה.
ונראה שלא רק במלחמה בלבד אמורים הדברים. 'השטן מקטרג' גם כשהחברה כולה, המשפחה ואף האיש היחידי מצויים במתח פנימי ובחוסר יציבות נפשית.
בעת הזו, 'כשמסביב יהום הסער' ורוחות מלחמה מנשבות באזורינו ובבית פנימה מתרבים השסעים ביננו, חיוני עד למאוד להשגיח היטב על מוצא פינוי ושאר דרכי ההנהגה האישיים והחברתיים לבל 'יקטרג השטן' ואנו, אנא אנו באים.