יש הממאנים לראות בתקופתנו "אתחלתא דגאולה", שהרי מפני חטאינו גלינו מארצנו, ולא יתכן שנגאל ללא תשובה.
על מדוכה זו כבר ישבו תנאים במס' סנהדרין. ר' אליעזר אומר "אם ישראל עושים תשובה נגאלים, ואם לאו, אין נגאלים". ר' יהושע חלק עליו, ובתום הויכוח ביניהם "שתק ר' אליעזר".
ראשונים ואחרונים הבינו ששתיקה כהודאה. כ"כ הרמב"ן בפ' האזינו "והנה אין בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה". וכ"כ האור החיים בפ' בהר "כי קץ הגלות ישנו אפי' יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו".
כשאנו מתבוננים בארועי הדורות האחרונים, אנו משתוממים איך הדברים תואמים לדברי התורה והנביאים. יחזקאל מנבא על התשובה והגאולה. הגאולה תחל בקיבוץ גלויות: "ולקחתי אתכם מן הגויים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם". רק בשלב הבא יחל מהלך של תשובה: "וזרקתי עליכם מים טהורים... ונתתי לכם לב חדש... ועשיתי את אשר בחוקי תלכו... והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלקים".
בפרשתנו יש פירוט יתר. המהלך יהיה חיזוק הישוב בא"י, מעט תשובה, שוב בנין א"י ושוב תשובה וחוזר חלילה. "ושב ה'
בניגוד לנביא יחזקאל שפתח בקיבוץ גלויות, בפרשתנו פותחת התורה בתשובה: "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה... ושבת עד ה' אלקיך". הרי לכאורה תשובה קודמת לגאולה.
אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים... והביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך... ומל ה' אלקיך את לבבך... ונתן ה' אלקיך את כל האלות האלה על אויבך ועל שונאיך... ואתה תשוב ושמעת בקול ה'... והותירך ה' בכל מעשה ידך... כי תשמע בקול ה'... כי תשוב אל ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך".
אלא שבניגוד לנביא יחזקאל שפתח בקיבוץ גלויות, בפרשתנו פותחת התורה בתשובה: "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה... ושבת עד ה' אלקיך". הרי לכאורה תשובה קודמת לגאולה.
דיוק בדברי התורה יבהיר את הענין. בתחילה נאמר "ושבת עד ה'", ובסוף נאמר "כי תשוב אל ה'".
חז"ל עמדו על ההבדל. תשובה עד ה', היינו לא עד בכלל, תשובה מיראה, שלא לשמה, ואילו תשובה אל ה', משמעותה תשובה מאהבה, לשמה. זהו שאמר שם ר' יהושע לר' אליעזר: אם אין עושין תשובה אין נגאלים? אלא הקב"ה מעמיד להם מלך קשה כהמן ועושין תשובה. ובס' 'אם הבנים שמחה' כתב שאחרי הצרות הגדולות יעלו לארץ, וימסרו נפשם עליה, וזוהי גופא התשובה, שנפשו משתוקקת לחזור למקורה, שכל הדר בא"י יש לו אלוק. הרי "ושבת עד ה", "ושב וקבצך מכל העמים", ענין אחד הוא.
וכ"כ הרב קוק באורות התשובה:
התעוררות חפצה של האומה לשוב אל ארצה, אל מהותה... באמת אור של תשובה יש בה... באמת הדבר מתבטא בבירור גמור, "ושבת עד ה' אלקיך – כי תשוב אל ה' אלקיך".