ההמצאה הגדולה ביותר

המציאות צופנת בחובה כללים ועקרונות טבעיים, שעל פיהם היא נוטה להתנהג. אחד מהם הוא עקרון פארטו, הידוע גם בשם כלל 80-20.

זהו כלל שנוסח על ידי הכלכלן האיטלקי וילפרדו פארטו, שמנסיונו הבחין בכך, שבמקרים רבים 80% מהפעילות מקורה ב-20% מהגורמים הפעילים. כך למשל – 80% מהעושר העולמי מצוי בידי כ20% מהאוכלוסייה, בעסק ממוצע כ-20% מהלקוחות מייצרים כ-80% מההכנסות, וגם – 80% מהבעיות נמצאות ב-20% מהגורמים.

כלל נפוץ זה, מסביר לנו את העובדה הפשוטה, שכולנו שמנו לב אליה בעת שצפינו בהתנהגותם של חברינו, ילדינו (ו... שלנו בעצמינו). בכל נושא, רוב האנשים נוטים להתנהג בדרך מסוימת, אך יש מיעוט שנוטה לסלול לו דרכים עצמאיות שונות מהמקובל. אלו הם ה- 20%.

גם בתוך ה20% המיוחדים, מתקיים הכלל של 80-20, ומתוכם יש 20% 'סופר' מיוחדים ומקוריים. אלו הם הממציאים, פורצי הדרך, הסוללים מסילות חדשות בעולם.

ממציא גדול כזה, אולי הממציא הגדול ביותר בעולם היה... קין. קין הוא הילד הראשון בעולם. למעשה, ברגע לידתו נולדה גם ההמצאה הגדולה ביותר של האנושות, היכולת להביא חיים חדשים לעולם. שמו של קין נגזר מכוח ההמצאה הגדולה שבעצם יצירתו – "קניתי איש את ה'".

ואכן, כמי שנשא את עטרת הממציאים על ראשו, חידש קין חידושים רבים ויסודיים בחייו. חלקם חיוביים וחלקם שליליים. קין המציא את המוות, ואת היכולת לשוב בתשובה (בראשית רבה כב, יג). קין היה הראשון שבנה עיר, ואף הוליד שושלת של ממציאים – יבל אבי יושב אוהל ומקנה, יובל אבי המוזיקאים ותובל קין אבי חרשי הנחושת והברזל.

תנועות מהפכניות גדולות ומשמעותיות, שבשחר דרכן היוו בשורה גדולה לאנושות או ליהדות, נמוגו לאיטן, מפני שמוביליהן הסתפקו בחידוש הראשוני ולא המשיכו לקדמו ולפתחו

למרבה ההפתעה, קין הוא גם הראשון בעולם שהמציא את הרעיון להביא קרבן לה', "... ויבא קין מפרי האדמה... והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן...". קין חידש והבל הצטרף אליו. ואם כך, צצה ועולה התמיהה – מדוע לא שעה ה' למנחתו של קין? אמנם, קין הביא קרבן פגום, אך בכל זאת הוא ממציא הרעיון וזכותו גדולה מאוד?

דומה, שהתשובה מצויה בתוך השאלה. אכן, החדשנים והממציאים כוחם וזכויותיהם גדולים עד מאד. אולם, אי אפשר להסתפק בחידוש הגולמי בלבד. בניין העולם דורש, שהחידוש וההמצאה יתפתחו וישתכללו כל הזמן, עד שיגיעו לשלמותם הראויה. לעיתים, החדשן הוא האויב הגדול ביותר של חידושו, מפני שהוא מתחפר בו במתכונתו הראשונית ומסרב לפתח אותו.

תנועות מהפכניות גדולות ומשמעותיות, שבשחר דרכן היוו בשורה גדולה לאנושות או ליהדות, נמוגו לאיטן, מפני שמוביליהן הסתפקו בחידוש הראשוני ולא המשיכו לקדמו ולפתחו.

בשמחת תורה האחרון קראנו על האיש ההפוך מקין, משה רבינו. משה רבינו, זכה להיות שליח ההשגחה העליונה, להביא את החידוש הגדול של לידת עם ישראל והופעת התורה הקדושה. והנה, בחתימת התורה, קראנו על מעלתו הגדולה של משה, שעשה דברים גדולים ביד חזקה לעיני כל ישראל. ומפרש רש"י, שהיד החזקה היא העובדה שמשה שיבר את הלוחות. מבין כל מעלותיו של משה, מציינת התורה בחתימתה שמשה לא חשש לשבור את ה'חידוש הגדול' - הלוחות הראשונות, ובכך לסלול את הדרך לקבל את הלוחות המתאימות יותר למציאות שלנו – הלוחות השניות.

אנו נמצאים בימי 'אחרי החגים'. חגי תשרי הם תקופת ההמצאה והחידוש של השנה (ה20%). כעת, עלינו להפיק לקחים מטעותו של קין, וללכת בדרכיו של משה רבינו. עלינו לבנות, להעמיק ולשכלל בתוכנו את חידושי השנה. לממש בפועל את כל הקבלות הטובות, שקיבלנו על עצמנו בתקופת החגים – בתורה, מצוות ומעשים טובים. כל תוספת כזו תהיה כלי שתהפוך את ההתחדשות הגדולה למציאות חיה וקבועה בכל השנה. בהצלחה לכולנו!