רגילים אנו שקריאת "האחרי!" מקורה ביחידות הצנחנים- "אחרי לצנחנים!".
צר לנו לאכזב את חובשי הכומתות האדומות, אך יעקב אבינו, בפרשת השבוע קדם להם...
יעקב בדרכו מחרן לארץ כנען, כשעשיו בא להלחם כנגדו. הכנותיו לקרב היו על ידי חציית מחנה ישראל לשניים (כנראה שהשאיר כוח עתודה מאחור), תפילה להקב"ה ו"הכנות דיפלומטיות" על ידי שליחת מתנות לעשיו.
וכך, כשטור ההולכים עם יעקב מוכנים לקרב, הוא פוסע קדימה, לראש הכוח, כלשון התורה:" והוּא (כלומר יעקב) עָבַר לִפְנֵיהֶם ".
ומבארים חז"ל מדוע נקט בצעד זה: "אמר יעקב, אם יבוא רשע זה (עשו) להלחם, ילחם בי תחלה ". כלומר אינני שולח אחרים אחרים לקו המגע לסכן את חייהם כשאני מאחור, דווקא אני, כראש המשפחה המורחבת, אצא בראש כולם ואלחם בו.
"מעשה אבות סימן לבנים"- כיעקב בשעתו, הלוקח אחריות ועומד בראש המחנה מול עשיו ואנשיו, אף אנו מצווים לעשות למען עם ישראל, שהוא האונגרד, החלוץ, המשמר הקדמי שאמור להוביל את האנושות לימים טובים יותר, ימות המשיח שבהם "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".