למרות שמשה רבנו שותף פעיל בכל המכות, במכת הדם נאמר: "אמור אל אהרון קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים ... ויהיו דם" וכן במכת הכינים: "אמור אל אהרון נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכינים בכל ארץ מצרים".
מדוע משה אינו שותף במכות הדם והכינים כביתר המכות?
אומרים על כך חז"ל: מכיוון שמימי היאור הגנו על משה בעט ששט בתיבה, והעפר אף הוא עמד לימינו כאשר הטמין בו את המצרי שהרג בטרם יבולע לו, לכן נמנע משה מלהכות בהם, ואהרון נבחר לביצוע המשימה.
לימוד גדול יש כאן-משה רבינו הכיר טובה למים והעפר שהם עצמים דוממים.
ואם בדומם כן הוא, קל וחומר שיש לנהוג כך כלפי בני אדם! "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם " (משלי כז',19)
כאשר אתה מביט לבריכת מים צלולים ומחייך, בבואת פניך המשתקפת מחייכת אלייך. כל לב האדם: כאשר אתה מחייך אל האדם שמולך, אף הוא מחייך אלייך. טפיחה על השכם, מילה טובה לחברים, חשיבותם רבה עד מאוד בבניית מערכות יחסים בים בני אדם.
"איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק" (ישעיה מ"א,6)