מה קרה?

השבוע חסרה עירנו נתניה ושכונתנו קריית נורדאו, יהודי צדיק שהאיר פניםלכל יהודי, וחיזק לבבות שבורים, ושמו נישא בפי כל על שם עירנו – 'הסבא מנתניה'. 

מידה טובה הייתה בו בסבא, שניצל ממאורעות השואה האיומה ועבר בימי חייו מאורעותקשים רבים, אך ידע להפוך את נס ההצלה למנוף של התרוממות מעצב לשמחה, וכפי שהיהמורגל בפיו – "אחרי כל סטירה, ה' נותן חיבוק". יהא המאמר הזה השייךלמידותיו המיוחדות, נר לעילוי נשמתו הטהורה.

רבי ברוך, נכדו של הבעל שם טוב הקדוש, היהאומר – כשם ש"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצאממצריים", כך חייב אדם להבין שיש בכל דור – מרדכי והמן. אבל מצאנו שמי שקוראאת המגילה למפרע לא יצא, (בפשט ההלכה, הכוונה שמי שקורא את פסוקי המגילהשלא כסדרן לא יצא, אך רבי ברוך דרש-) רוצה לומר: מי שקורא בתורת נס שאירע בעברבלבד, לא יצא.

בכל החגים עלינו להפנים את התחושה , שהנסאינו רק נס שאירע בעבר, כי אם מאורע המתחדש בכל שנה. אך דומה שבפורים יש לכך הדגשהמיוחדת. וכך מצינו ב'שושנת יעקב' – תשועתם היתה לנצח, וכן במסכת מגילהש"שלחה להם אסתר לחכמים – כתבוני לדורות".

תחושת הנצחיות והתחדשות הנס היא חיונית לאדםעל מנת שתיוולד בו השמחה המיוחדת של החג. אולם דווקא בחודש אדר עליו נאמר –"משנכנס אדר מרבים בשמחה", יש נקודה בה קשה לאדם לחוש את תחושת ההתחדשותוהשמחה.

מכל החגים, פורים הוא החג היחידי שלכאורהלא חידש מאומה. בכל חג אנו חוגגים משהו שקרה. בפסח יצאנו לחירות, בשבועות קיבלנותורה, בראש השנה נברא העולם והאדם ונולדת שנה חדשה, בסוכות זוכים אנו למעלתם שלענני כבוד ומודים על האסיף המחודש, בשמחת תורה מתחילים את התורה, ובחנוכה זכינולנס פך השמן ונולדה המדינה החשמונאית.

לעומת זאת – בפורים אנו שמחים על משהו שלאקרה, ניצלנו ממיתה לחיים. לכאורה, נשארנו באותו מקום, לא מתנו, ותו לא. על אירועכזה, אדם חש שמחה גדולה בשעת האירוע, אך קשה להודות על כך בקביעות מתוך תחושת שמחהוהתרוממות. (גם ביום כיפור יכולה להיווצר תחושה כזו, שהרי נטהרנו מחטאינו ולכאורהחזרנו לנקודת ההתחלה. על כך ניתן לענות – א. ביום כיפור לא מודגשת השמחה כנקודהמרכזית כמו בפורים. ב. כבר נכתב רבות על התשובה כמוקד להתקדמות האדם ולא רק כחזרהלנקודת ההתחלה. ג. הנה מצאנו קשר נוסף בין שני המועדים עליהם נאמר 'פוריםכיפורים').

קושיא זו אופפת גם את כל חודש אדר. אדרהוא החודש האחרון מחודשי השנה. טבעו של עולם, שלקראת 'סופשנה' האדם חש עייפותודכדוך. תחושה זו נובעת מחוסר התחדשות ומהרגשה של החמצה ואי יישום מלוא שאיפותינומהשנה שחלפה. והנה, דווקא בחודש אדר עלינו להרבות בשמחה.

קושיא זו היא אולי עומק הצורך של –"חייב איניש לבסומי בפוריא". שמחת חודש אדר כרוכה ביין, שטבעו להביאשמחה למרי נפש, "תנו... יין למרי נפש". בכל החגים, שמחת החג לא נזקקתלשכרות היין, אך בפורים גם היהודי נזקק ליין כדי להגיע לשמחה פנימית ומרוממת.ואכן, אדר ופורים עומדים בסימן ה'ונהפוך הוא', הדורש להפוך את המבט, ולמצוא בכלמבט שטחי את היפוכו העמוק. רק כך היהודים שולטים בשונאיהם, והופכים את הנקודההמדכדכת בנפש לנקודה המשמחת.

ואכן, כמידתו של חודש אדר ננסה למצוא אתהתשובה בהיפוך השאלה. בפורים ניצלנו ממיתה לחיים. כל מי שעבר אירוע כזה, יודע שבצדהשמחה על המשך החיים, באות גם תחושות של הלם, חשש וחוסר יציבות החיים. האדם חש עדכמה חייו תלויים על בלימה וחושש לבאות. אדם שניצל מתאונה או פיגוע, גם אם כלהנוכחים במקום ניצלו עימו, עדיין תחושותיו מעורבות הן.

מבחינה רוחנית, אומרים חז"ל, שהאדםניצל ממוות בזכות זכויות העבר שלו, אך בכך גם מנכים לו מזכויותיו. "קטונתימכל החסדים", אומר יעקב אבינו לפני המפגש עם עשיו, החסדים הקטינו מזכויותיוכעת אני חושש להמשך חיי ודרכי. בעת ההצלה, מונה הזכויות שלנו מתאפס, ואנו כתלוייםעל בלימה.

דרך הטיפול בתחושת ההלם וחוסר היציבות היאהאחיזה מחדש בחיים. למשל, בתאונת דרכים נמליץ לנהג לאחוז בהגה בהקדם. וכך גםמבחינה רוחנית, במקום שהאדם יתרכז בתחושת ה'קטונתי', עליו להתחזק ולהתרומם מכוחהידיעה, שאם ה' שלחו שוב לעולמינו, כנראה יש לו תפקיד חשוב למלא כאן. משימותגדולות וחשובות, שיביאו זכויות רבות חדשות, ממתינות לו. אדם שמתבונן כך עלהמאורעות זוכה בחיים חדשים ומלאים, הממלאים אותו בשמחה והתחדשות.

כך גם עם ישראל בחודש אדר. בכל שנה אנוניצלים ממיתה לחיים, ומתמלאים בשמחה והתלהבות לקראת המשימות החדשות שנכונו לנו. כלהעמים אינם נצחיים, מפני שבשלב מסוים הם סיימו לחדש בעולם, אך ישראל נצחיים הם,מפני שאנו מזרימים תדיר חידושים גדולים לעולם. לכן אומרים חז"ל – "הדרקיבלוה בימי אחשוורוש", עם ישראל קיבל מחדש את התורה בימי אחשוורוש, כי הואבחר להביא מחדש את דבר ה' לעולם.

כך מבאר רש"י את מאמר הגמרא –"משנכנס אדר מרבים בשמחה", "ימי ניסים היו לישראל, פוריםופסח". שמחת אדר נובעת מהתחושה שמגאולת פורים אנו צועדים לגאולת פסח, עדלגאולת השלימה בהתחדשות העולם. פורים שמח! לחיים!