הרמב"ם (בהלכות יסודי התורה) אומר: "כל בית ישראל מצווין על קדוש ה'..." שנאמר: " וְנִקְדַּשְׁתִּי , בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ".
כך במילים ספורות, קובעת התורה את אחד היסודות החשובים ביותר בחיינו.
ישנם כמה אופני ביטוי לקידוש ה'. האחד, הידוע והמוכר יותר, הוא מסירת הנפש למען המשך קיום העם. כך נהגו אלפי יהודים במהלך הדורות, כשניסו לאלצם לעבור על דתם.
חז"ל מספרים אודות חנה ושבעת בניה שהומתו, מהגדול ועד הקטן בעת שסירבו להשתחוות לקיסר, תוך כדי שזעק
נכון לחנך את עצמנו לקידוש שם שמים בשגרת היום יום, בהתנהגות נאותה, באכפתיות, מתוך הבנה שמבחני הכבוד הם בשעות קטנות ואפורות, שעות יום יומיות ורגילות
ת שמע ישראל בוקעת מגרונם.
סיום הסיפור הוא, שהצורר היווני ניסה לפתות את קטן האחים, בבקשו ממנו שיתכופף לפניו ויטול את טבעתו שהושלכה ארצה, כדי שיאמרו הבריות שהסכים להשתחוות לו.
השיב אותו ילד יהודי: "חבל עליך קיסר, אם על כבודך אתה חס כל כך, על כבוד ה' לא אחוס?!" וכך, אף בימנו אנו, ברצף אחד לחנה ושבעת בניה, אנו פוגשים את דמותו המופלאה של רס"ן רועי קליין ז"ל, סמג"ד 51 שבמהלך כיבוש בינת ג'בל, ברצותו להגן על חייליו, זינק על הרימון שהושלך לעברם, תוך כדי שקריאת "שמע ישראל " בוקעת מפיו.
כרועי, כך נהגו אלפי לוחמינו בשדות הקרב, עת חרפו נפשם למות למען המשך חיינו כאן במדינת ישראל הריבונית. קידוש ה' אינו מתקיים רק במסירות נפש למות, אלא אף בחיים.
וכך אומר הרמב"ם שמי שדיבורו בנחת ולא בכעס, ונושא ונותן עם הבריות ביושר ובנעימות, הרי זה מקדש שם שמיים.
נכון לחנך את עצמנו לקידוש שם שמים בשגרת היום יום, בהתנהגות נאותה, באכפתיות, מתוך הבנה שמבחני הכבוד הם בשעות קטנות ואפורות, שעות יום יומיות ורגילות.
בנוסף, חיוני לפתח בנו יכולת לעמוד במצבי קיצון, של חירוף הנפש למען המשך קיומו של עמינו.