אהרן ובניו מופקדים להעביר את ברכת שמיים לבני ישראל – "כה תברכו את בני ישראל" בכל יום ויום התחילה משמרת הכהנים, אחרי שהשלימו את עבודת קרבן התמיד, עם ברכת הכהנים שנעשתה כשהם עומדים על מדרגות העזרה ואומרים את שלושת הפסוקים הכתובים בפרשתנו.
ברכה זו מלווה את שמירת העם היהודי לאורך על הדורות, כמו שהגמרא במסכת חולין אומרת: כהנים מברכים לישראל והקב"ה מסכים על ידם.
בדברי הימים מובא תאור מופלא שכאשר חזקיהו המלך, נינו של דוד המלך, ראה את המצב החמור השורר בירושלים, לנוכח זה שסנחריב ושאר חיילי העולם מקיפים את העיר, ערך מעמד מיוחד של ברכת כהנים בבית המקדש.
וכך נאמר: "ויקומו הכהנים הלויים ויברכו את העם". ובהמשך מתואר מה קרה בשמים באותה שעה? "וישמע בקולם ותבוא תפילתם למעון קדשו לשמים". קולות הברכה של הכהנים וקולות עניית אמן של עם ישראל לברכתם, פעלו שתבוא תפילתם למעון קדשו, ומאז נהפך הכל לטובה. כל האויבים מתו אפילו בלי מלחמה, והעם היהודי המשיך ללמוד תורה באין מפריע.
בפסוק השני בברכה זו נאמר: "יאר... פניו אליך ויחונך". שואל הדגל מחנה אפרים שלכאורה יש כאן כפל דברים. אם הקב"ה מאיר פניו לאדם ודאי יש לו חן מיוחד. א"כ מהי שוב הברכה "ויחונך"?
ומשיב על פי מה שמביא האור החיים הקדוש על הפסוק ביוסף הצדיק, שם נאמר: "ויתן ה' את חינו בעיני שר בית הסוהר". שלפעמים ל"ע צריך האדם חן מיוחד גם אצל שר בית הסוהר, ואז החן השורה אצל האדם הוא חסד עליון וקדושה עליונה מיוחדת. לא כל אדם יכול להבין מה זה, ולקבל אותו ולכבד אותו.
כי הרי פעמים אותו אדם הוא ההיפך מזה באופיו, בהתנהגותו, במדותיו ובהליכותיו. ועל כן צריך ה' לעשות נס ולהשרות חן על שר בית הסוהר, כדי שיוכל לקבל חינו של יוסף הצדיק. וזו גם הברכה בברכת כהנים "יאר ה' פניו אליך" –באופן כללי, וגם "ויחונך"- יתן לך חסד שיהיה ניכר לכולם החן המיוחד שניתן לך בלא הבדל מי האיש מה אופיו ותפקידו. גם אם הוא איש רע ומעשיו רעים, החן שלך יהיה ניכר עליו.
אחד מהסיפורים הנוראים בשואה הוא על הילדה הקטנה ביילוש... שעברה את הזוועה בעיצומה. כל המשפחה טולטלה לכיכר העיר, את אביה לקחו ואת אמה ושאר הילדים השאירו מבוהלים. בטרם סיננו את אמה והאחים הקטנים, ראתה האם יראת ה' את הטלית של אבא שנשארה מיותמת, ונזדעזעה.
ביילוש! ציוותה עליה בתוך כל הבהלה והרעד הנורא. אבא השאיר כאן את הטלית. אנא, רוצי אחריו והביאי לו את הטלית. איך יתפלל??? ביילוש הצעירה רצה לחפש את אבא. ענני אבק כיסו על עיניה הבוכיות. רעש יריות החיילים הדהד באוזניה, והיא המשיכה לרוץ ולחפש את אבא.
הכלבים האימתניים לא הפחידו אותה, הטלית- האירה בליבה. כשהגיעה, כבר עמד אביה ליד הקרמטוריום. עוד מעט יכניסו אותי לכאן, כך אמר. העשן המיתמר הוא של קהילת הקודש שלנו... ביילוש בכתה ובכתה, ואז אמר לה אביה: בואי ביתי ואברכך בברכת כהנים כדי שאת, תישארי לחיות אחרי כל זה! ובמעמד נורא כשהוא בתור למשרפות בירך אותה אביה: 'יברכך ה' וישמרך, יאר ה'...'
גברת בילה תחי' נצלה מתוך אלפי אלפים רבבות ישראל. כשהיא שומעת ברכת כהנים, ליבה הומה ברגשה. " כמה השפעות טובות יש בברכה זו. אילו הייתם יודעים"--- אפילו בעיני רוצחים ארורים הקב"ה ברצונו נותן חן ואתה יכול לעמוד מולם.
פירוש אחר חשבתי לענות על שאלת בעל דגל מחנה אפרים, על פי מה שאנו אומרים בפתח ברכת המזון את המילים: " הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים". בחסד וברחמים זה דבר מובן לנו כי הוא המנהג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים, אך מהו "בחן" אצל הקב"ה?
י"ל שבהסתכלות על הבריאה אנו רואים לכל מזון ומזון את צורת גדילתו והגנתו. התפוז עם קליפה קשה כדי שלא ינזק ונוכל לאוכלו בצורה ראויה, לעומת תפו"א אשר קליפתו דקה כדי שיהיה קל ללוקטו. וכך כל פרי וירק יש בו את הסיבות לצורת הגדילה ולהגנה עליו. זהו "בחן" של הקב"ה על המזון שזן אותנו.
זה מה שמברך הכהן אותנו, שהארת הפנים של הקב"ה אלינו לא תהיה רק בצורת ביילוש וכד', אלא בעיקר בסביבה של הגנה וחן, ועליה יתווסף הארת פנים מיוחדת.