עומדים אנו לקראת תום שנה סוערת וגדושה באירועים, ובפתחה של שנה חדשה שעתידה עדיין לוטה בערפל. מהו הכיוון הכללי שאליו עלינו לחתור בימים אלו?
נראה שבתפילות הימים הנוראים מונחת התשובה. בראש השנה אנו מבקשים על כילוי הרשעה מן העולם, נתינת שמחה לארץ ישראל ובקשת הופעתו של מלך המשיח. אלו תכנים כלליים, ללא נגיעה בחשבון הפרטי המצומצם, כפי שאין אמירת תחנון בימים אלו.
לעומת זאת, ביום הכיפורים, אנו עסוקים לרוב בווידויים ובהכאה על חטא שחטאנו לפניך. מדוע סידרו חז"ל כך את תכני תפילותינו?
נראה לומר כך: בראש השנה אנו עוסקים בנושא הכללי, מלכות ה' בעולם, עם ישראל וארץ ישראל. רק אחר כך, ומתוך כך, אפשר להתחיל בעבודה הפרטית, כשהיא מוארת במגמה הכללית ואיננה עוד אישית ופרטית.
זה ענייננו, לעסוק בבירור התודעה הלאומית שלנו, בלימוד נקודת הסגולה הישראלית וייעודו של עמנו בעת הזאת, בד בבד עם המאמץ בבניין האישי והמשפחתי שלנו.